Topic RSS3:33
18/10/10
Offlineהיי אטרניו, ברוך הקופץ לביקור,
יכול להיות שאתה לא מרגיש כירח אריה קלאסי בגלל שהוא צמוד לאייסי. אם אני מבין את המקום הזה נכון, זה אומר שהירח שואב ממקומות שהם כן רגשיים שאולי יכולים להתבטא באמת בחוסר בטחון.
כתבת "נחמד יתר על המידה על חשבוני"… דבר ראשון אני מזדהה עם זה מאוד אז קבל בוסה. אני חושב שעניין הנאמנות לעצמך הוא משהו שבכלל לשילובי המים יש לעבוד עליו בשביל ממ.. איך אנסח זאת.. לקיים חיי רגש בריאים. הנאמנות העצמית היא אולי נחלתם של מזלות האש, אבל זו גם איזושהי דרך חיים שמייצגת הקשבה למה טוב לי, ולא לאחר, ומתי אני נותן יותר מידי ומכפיף את עצמי, ומכיל יתר על המידה. מינונים מיימיים…
7:52
חשבת שאולי גם הם לא מרגישים את כל מה שאתה כתבת ורק מקרינים את זה לעיני המתבונן?
הרי לירח תמיד קשה. לא משנה באיזה מקום הוא – תמיד יהיה לו קצת לא נוח, הוא תמיד ירגיש קצת ילדותי, הוא תמיד ירגיש קצת חוסר ביטחון, הוא תמיד ירגיש שהוא יותר מדי רוצה שיאהבו אותו. זה טבעו של הירח. בכל מקום ומיקום שהוא נמצא.
הירח הוא הגוף הרגשי שלנו, ואין אדם שלגוף הרגשי שלו אין חרדות, הססנות, חוסר ביטחון במשהו, הרגשה שהוא רוצה שיותר יכילו אותו ויותר יאהבו אותו.
ועוד אצלך השליט של הירח הזה בסרטן. אז מה אתה רוצה… אריה-סרטן זה טיפוס מרצה.
ובנוסף, אני מסכימה עם דום – הנאמנות העצמית של מזלות האש, שנכון שיש לנו קצת יותר מלאחר, היא דבר נבנה ונרכש. זה לא בום ויש לנו אותה.
ועוד דבר – אריה מאד מאד צריך שיאהבו/יעריצו אותו. ומי שמאד צריך שיאהבו אותו, הרבה פעמים מוכן לעשות משהו בשביל שיאהבו אותו. ולכן אתה כרגע מוכן להתחמד בשביל לקבל את ההערצה/אהבה הזאת. עם הזמן תדע ותבין שהכי שווה זה שאוהבים אותך כי אתה חזק ונאמן לעצמך ולא כי אתה חמוד. זה דבר נירכש. זה יקרה לך. מבטיחה! 
(גילוי נאות: גם לי ירח באריה ושמש בסרטן)
11:59
אטרניו היי,
קודם כל כל 4 האישיים נמצאים בבית 4 והשמש הסרטנית שליטה שלהםץ.
השמש הסרטנית שלך מנהלת את כל המפה.
אז קודם כל זה אתה , והצעד הראשון בדרך להעלאת הערך העצמי והביטחון זה לקבל ולאהוב את עצמך כמו שאתה ולא לנסות להיות מישהו אחר זה לא עובד לאורך זמן.
גם אני סרטן עם שמש ועוד 3 אישיים בסרטן , מרס בשור ואופק קשת.
כשהיתי בגילך היתי גם חסר ביטחון , מרצה , ורגשני עד אימה.
אבל ניסיון החיים הנצבר עוזר לך לאזן את התכונות האלה והערך העצמי והביטחון נבנים לאט לאט.
החיים מלאי אתגרים והתמודדויות שמעצבים אותך ונותנים לך את ההזדמנות לבנות את האישיות שלך.
אתה תמיד תהיה אדם עם הרבה נתינה לאחרים אבל במשך החיים תלמד לא לרצות וגם לא להפוך את עצמך לקורבן של הנתינה שלך.

זאב
23:53
18/10/10
Offlineמתחבר, מתחבר. וכן, גם לא בעניין הנתינה הפיזית. נהפוכו! אצלי לפעמים בגלל תחושת הקורבנות והאובר ריצוי אני נוהג לשמור את דבריי קרוב אליי, במעין פאסיב אגרסיב נחמד שכזה ומשחק שאף אחד לא מבין פרט אליי.
כתבת "יש לי שתי אפשרויות – לפעול בעיניין. כלומר לנסות להוריד את היתר על המידה מהנחמד ולהיות רק נחמד. מה זה אומר? פחות לשאול לשלומם של אחרים, פחות להתעניין, להסתכל קצת יותר מגבוה, להיות יותר רציני וקשוח (פחות חיוכים, פחות צחוקים עם כל אחד). לפתח טיפה סנוביות שממש אין בי…" – לא… לא פגשתי אותך מעולם אבל לא נראה לי שאתה באמת מסוגל לזה וטוב שכך. בכלל אני לא חושב שזה יכול להיפתר במעין ארשת פנים כזו של "יציאה לתקשורת" כי בסופו של דבר מדברים פה על התנהלות מול אנשים שרואים באופן יומיומי ואי אפשר באמת לשמר את זה כי הקונפליקטים הפנימיים יצוצו שוב. אסטרטגיות מקדימות לא עובדות (כן כן, גם לקצין).
עניין ההימנעות מעימותים הוא מהותי פה.
1 Guest(s)
Log In
Register
