Log In
Register
Login with Google
Topic RSS
2:29
Moderators
10/10/10
Offline
ירח בבית 12 או דגים
יהיה עדין נפש ומלא רכות ורגישות זכה. התנהגות מבלבלת. אנשים מתוקים, קסומים, הזדהות חזקה. מזדהים עם כאב הזולת, חשים את האחר באופן בלתי אמצעי. הלב פתוח לכל חלש, מסכן ודווּי. המון הכָלה. העור דק, ההבדלה בין אני לאחר מאד דקה. משום כך זהו ירח הזקוק לבדידות מחזורית. אחת לזמן מה לנתק את הטלפון, להתרחק מאנשים, להפסיק לחוש אחרים כל הזמן. לחזור לעצמי. זקוקים למקומות רחוקים, מקומות מקודשים, סביבת מים.
ירח בדגים או 12 – ירֵא את הבדידות וזקוק לה. ירח מתגעגע, כמֵהַ. מבקש להיות במקום אחר, עם מישהו אחר. בזמן אחר. הכמיהה היא שממלאת את הלב, לא סיפוק הכמיהה. ובצידה ישנם החרדות והפחדים הדגיים, פחדי נטישה, פחד לאבד את היקרים. תלוי במכלול המפה, תלוי בנפטון. לעיתים קרובות נאחזים, במיוחד באהבה. חרדים מפרידה. אנשים שיודעים לאהוב. לאהוב בכל הלב והנשמה, לאהוב עם כל מה שיש בהם, לאהוב עד אובדן העצמיות. להיות האהבה.
ירח בדגים – אמא דָגית, מה שיכול לקבל גוונים לאין מספר. אפשר אמא מלאכית, עדינה וטובת-לב. אפשר קורבנית, תלותית, אולי חולה, מבולבלת, חסרת אונים. רזה מדי, שמנה מדי. אפשר אמא גדולה מהחיים, אמזונה, מקור עוצמה ואהבה אינסופית לילד, לכולם. נפטון זה האמא הגדולה, ירח זה האמא הפרטית. סמל בולע ורב עוצמה. ויש מקרים עצובים בהם האמא חסרה, נעדרת, נעלמה, והילד חי רגע רגע ושעה שעה את הגעגועים אליה. ובכל הביטויים האפשריים, אדם לא שוכח את אימו. חש רגשות נוגים ועדינים כלפיה. סולח לה הכל, מכיל אותה.
אנשים עם ירח בדגים או 12 מחוברים בטבעיות לחלומות. חולמים חלומות עשירי תוכן, סיפורים מופלאים. מתראים בחלומות עם קרובים שנפטרו. יודעים לפרש חלומות. מדיומים טובים. הירח הוא סמל מדיומי חזק, דגים פותח את האדם אל המֵעֵבר. גם תורם לפרסום. לעיתים אדם המתפרסם או מוצא את עושר או אושר בשעה אחת, משל פיה טובה נגעה בחייו בשרביטה. אנשים הזקוקים לקסם בחיים.
גבר שיש במפתו ירח בדגים יימשך לאישה כנועה, מסתורית, או נזקקת, חולמנית, לא מסתדרת. או מרוחקת, לא מושגת, לא מובנת. אצל אישה ייראו איפיוניים דגיים בהתנהלותה, מתיקות, נשיות, רכות. נשים המשדרות משהו מפתה, חמקמק ומסתורי, פגיע ולא מובן, שיש בו הרבה כוח משיכה.
5:17
תודה מגי. לאחת הילדות שלי יש ירח בטלה בבית 12. בעיני שילוב מוזר לגמרי.אצלה אני רואה פחות את הדגיות הקלאסית. הירח שלה הוא קודם כל טלה. מעבר לקלעים יש שם איזו מתיקות מסתורית. אני תמיד אומרת שלילדה עם ירח בטלה בבית 12 יש אמא מטורפת 
14:37
Moderators
10/10/10
Offline
.
ילדה מלאת תמימות וחן...
17:19
13/12/12
Offline
ולי יש את הירח המשלים: ירח בדגים בבית הראשון 
.
20:59
לחבר (שמש בשור) שלי יש ירח בדגים בבית 1 ונפטון על רום שמיים בקשת... הוא מאד מתאים לתיאור בגדול. האישה שהוא איתה עקרבית שזה עונה כנראה על הריחוק והמיסתורין 
יש בינינו הזדהות בקושי לחיות את החיים הארציים האלה.
21:07
גם לי יש ירח בדגים בבית 1 וזה נורא. הייתי מחליפה בשנייה אחת, בעד כול ירח אחר כמעט. זה מכלה אותי. אם לא הייתי יושנת באמצע היום לפחות שעתיים-שלוש לא הייתי מחזיקה מעמד.
22:24
13/12/12
Offline
אני לא ישנה בצהריים ולא הייתי מחליפה אותו
.
אבל אני מבינה למה הכוונה בכך שהוא מכלה: הניגוד בין העומק, הערפול וחוסר הנגישות של הירח הזה, למיקום שבו הוא רק מבקש לפרוץ ולבוא לידי ביטוי בעולם - מביא להרבה חוסר שקט.
9:24
Moderators
10/10/10
Offline
המאבק הזה בין הצורך בנפרדות לצורך באחדות הוא שמתיש...
17:09
23/10/10
Offline
לעניין הכמיהה הנצחית של ירח בדגים...
אני לא חושב שהעניין פה הוא עצם הכמיהה.
העניין של דגים הוא בהתמוססות האני והתמזגות עם האני האוניברסלי. אני חווה את זה בשיאו ברגעים של התאחדות עם הרוח ועם הבריאה, בהתרוממות הנפש. אפשר לגעת בזה גם דרך מוזיקה או אומנות אחרת, וכמובן באמצעות סמים למיניהם.
אבל יש כתובת לכמיהה הזאת, היא לא קיימת לשם עצמה.
יש לה תכלית ברורה, וכשהתכלית הזאת לא ממומשת, נכנסים ללופים של התמכרויות ורדיפה אחרי תחליפים ריקים למיניהם ואז האובייקט הופך חסר משמעות, והכמיהה לעולם נשארת.
7:37
Moderators
10/10/10
Offline
.
כן, לגמרי. הכמיהה היא לאותו רגע מופלא של אחדות. ברור.
אבל הרגע הזה עובר, ואם האדם מאבד את הכמיהה, אז הוא חווה אותו פעם פעמיים בחיים ונגמר, הוא נותר עם זיכרון ותו לא.
עצם העניין הוא הכמיהה, לשמור על הצמא. ככה זה בנוי.
7:35
Moderators
10/10/10
Offline
אני מניחה שאתה מבין אותי. אני מדברת על מי שכבר נמצא מעבר לצורך בתחליפים ארציים.
לשמור על הכמיהה חשוב יותר מלחתור לסיפוקה.
היא שמביאה אותו.
אם אדם חותר לסיפוק הכמיהה - מודט או עושה מה שהוא עושה מתוך המטרה להגיע שוב לאותו הרגע -
דווקא אז הוא מפספס אותו, שמטבעו הוא קצר וחולף, ואין מה להתרפק עליו או להתגעגע אליו אחרי שהיה.
היה. עכשיו מחדש.
8:21
מגי, האם את אומרת שנפטון נותן את היכולת להיות ולהתרכז בדרך ולא במטרה? משמע כמו איש שהולך בדרך ובמקום לחשוב על פסגת ההר שאליה הוא רוצה להגיע הוא עסוק בלהרהר מה הפרפר שהרגע עף פה אומר לו ומה הפרח בצד השביל והוא נהנה מעצם ההליכה אל הפסגה? קצת כמו איתקה?
16:22
Moderators
10/10/10
Offline
.
כן. כל מה שאנחנו יכולים לעשות כדי לחוות את נפטון - זה לעזוב, להרפות, להיות.
ברגע שיש מטרה או עשייה או רצון להחזיר את החוויה המופלאה מאתמול -
דווקא אז זה מתחמק מאיתנו.
אנחנו יכולים כן להשתדל להתכוון, להתמקד, להתרכז. זה כן.
אבל החוויה עצמה, רגע האחדות עצמו אותו יגאל תאר -
או שיגיע או שלא יגיע. איננו יכולים לצפות לו או לשבת למדיטציה משום שאנחנו רוצים להגיע אליו.
הרצון עצמו הוא שמפריע, ההבנה עצמה של מה שאנו מצפים אליו היא שמפריעה.
זה לא בדיוק ליהנות מהדרך, זה יותר לזוז הצידה ולאפשר למשהו להגיע.
וזה מגיע.
1 Guest(s)
