Jam_Alive אומר:

תודה חי'ה,

זה עניין של פרופורציות שבאות עם הגיל.

הם ההורים אני הבן, יו נו… הציפיות לא תמיד חופפות,

פעם האכזבה באה מכיוון אחד ופעם מכיוון אחר, אבל

האהבה! היא לעולם נשארת. אז זה פחות נורא אם הצדדים

מתקשים קצת להבין האחד את השני. כל עוד אנחנו רואים

האחד בעיניים של השני את הרצון האמיתי שבא מהלב לעשות

טוב לאחר, במקרה הזה הדברים האחרים הופכים זוטות. 

ועכשיו למה שג'ס אמרה לגבי הפחד שייקרה משהו לאמא שלה,

אז כירח בתולה גם אצלי היה פחד דומה בכל הקשור לבני משפחתי,

מקטנות אני זוכר שהייתי נשען על אדן החלון מחכה בציפייה דרוכה

לשובו של אבי מעבודתו. הוא כאיש עבודה מהמעלה הראשונה, היה

תמיד נוטה למשוך את העבודה עד השעות היותר מאוחרת של הערב,

אימי תמיד שידרה לחץ ופאניקה ובייחוד שזו היתה תקופה לחוצה מלאה

בסיפורים מבעיתים על המתרחש בסביבה שלי אז ובמצב ביטחוני שהיא

תמיד הרגישה מאויימת ממנו וזה עוד בתקופה של טרום הניידים.

אני, להבדיל מאחי הקטן שהיה נראה אדיש לכל זה ורק רצה לרדת למטה

לבדוק עם החברים עדיין משחקים כדורגל בשכונה(והתשובה היתה תמיד לא!),

נאלצתי בעל כורחי לספוג את האווירה ולהיכנס ללחץ כמו אימי. בראש כילד

בן בערך 8, אני זוכר שחלפו מחשבות אימה בראשי… "אולי הפעם קרה לו משהו",

"אולי מישהו פגע בו", "אולי תאונה" ואולי כך ואולי אחרת והרבה "אוליים", עד שהוא לא

היה מגיע, מבפנים לא היה לי מנוח, תחושה של חוסר שקט מלווה בלחץ, לא תחושה

פשוטה לילד, בייחוד שבשלבים האלה החרדות האלה מחזקות הרצון להאחז בהורים.

ועכשיו העניין של הרגשות המתעצמים של הבית העקרבי הזה וביחד עם הדאגנות

הכפייתית של הבתולה אני מתחיל להבין עד החיבור הזה יכול להיות כזה שמעקב

אותך בהתפתחות כרמההרגשית ולמה זה כ"כ מפריע לי לבטא דברים שנראים טבעיים

לאחרים. אין ספק שאני אצור ברמת הרגש, אין זרימה וזה ממש לא בגלל חוסר רגישות

להפך אצלי יש עודף, אותו אני חושף רק במקומות שמרגישים לי בטוחים.

ג'אם 

  התיאור שלך , מעניין ונפלא ביותר ...

הדברים שחווית מראים לעניות דעתי : על היותך , רגיש עם רמות של הזדהות ממש , אבל ממש לא 

רגילות , אפילו לא אחד לאלף יותר ..... אחד לרבבה . כמו שאמרת ירח בתולה + בית 8 : וכמובן 

הבחירה שלקחת בתור מי שאתה , במהותך במסירותך לקרובייך , משפחתך :

החשובים באמת בהבנתך גם בתור ילד : כן הייתה לך אז בחירה ...הזדהות והחלטה פשוטה :

לשמור ולהתמסר למשפחתך ... אבל :  גם להורייך הייתה בחירה ועם תוספת חשובה :

אחריות : כלפי -ילדם הרך , שבתור בוגרים עם כל האהבה שהייתה ביינכם :

הם היו צריכים : לשחרר-אותך מהעול והמעמסה ששמת על כתפייך ,

בזאת אני מאמינה :  על כל פנים , זו דעתי ותפיסת-עולמי .

אגב : אני ממש לא חושבת שמישהו בדיעבד צריך להאשים את-הוריו ,רוב ההורים באמת מסורים:

והם עשו ופעלו כפי שהם הבנתם הם : מה נכון וטוב עבור ילדיהם :

וזה  הדבר אולי הכי גרוע לבן-אדם להיגרר למקומות כאלו בהקשר  להוריו ובכלל לשמור-טינה 

ולצבור כעסים על אנשים.  לעומת-זאת : אנחנו עם ילדינו יכולים לתקן דברים רבים בגלל :

חוויות העבר והלקחים שהבאנו-משם :  

יש פסוק שאומר : כל הנגעים אדם רואה , חוץ מנגעי-עצמו : הפרוש הפשוט המקובל והמובן :

כמו אותו גמל שלא רואה את הדבשת שעל-גבו , וכמובן שפגמים אצל האחר : הוא רואה היטב .

שכמובן : נכון וידוע לכולם , אבל ישנו  פרוש  נוסף לאהבתי אפילו יותר מהראשון :

כל הפגמים אדם רואה , חוץ  מנגעי עצמו , כדי שהוא יבין איך להוציא לבחוץ את הפגמים

הללו : בזכות מה שהוא ראה וזיהה כפגם : להישמר ולהיזהר ולראות  : לא לפגום בעצמו .

חי'ה wings

נזכרתי בעוד משהו נפלא מחז"ל , שמתקשר :

מקווה שאני מדייקת , בכל אופן ,זה-הכיוון :

אין אדם בא לידי הלכה אלא אם נכשל בה.

הוספה קטנה : אתה נזהר הרבה-פעמים ,מלגעת ברגשות : דווקא, בגלל שיש בך כל כך הרבה

מהם , לדעתי אתה עובד בדריכות על איזון שכל ולב, ותמיד רואה לתת תוך כדי:שהשכל יובילץ

חי'ה wings 

Jam_Alive אומר:

קנטורס תודה (-:,

 

כמו כן תודה לחיל'ה על כל הרשום לעיל, החכמתי...

 

שאני מסתכל על ההבדלים בין העוצמה הרגשית למבט המפוקח הבתולי יוצא שאני מתבלבל, אבל תמיד אפשר למצוא נקודות שישיקו בינהן והנה היא נמצאה גם  הבתולה וגם העקרב יש צורך מרכזי שמתבטא בתיקון... שוב תודה.

 היי ג'אם:

צהריים טובים ונעימים :

מתוך כל הנ"ל , נראה לי ש...

דווקא בגלל ששני הצדדים הללו כל-כך חזקים בך, אתה :  מורכב/ בהיר ומתחזק / מורכב ,

יש בתוכך מכלול של : לב-שכל-לב . ולכן אתה רואה תמיד לא לצאת מפוקס :

לקשר בין הרגש והשכל , בין ההתבוננות לפרקטיות בין יכולת ההזדהות לאובייקטיביות 

 העוגן  והאחיזה המציאותית המוכרחת להתקיים מבחינתך ,

ברור פנימי שבתחושתך אתה מחויב-בו , לעצמך למענך :

הוא-כמו : אוויר הרים זך וצלול לנשמתך (תרתי משמע)

במזל  בבית 8 + במזל   מרקורי חזק וכו'

השלום והברכה :

חי'ה wings

מגי אדם אומר:

.

ג'אם, אהבתי מה שכתבת. 

אכן, יש משהו נזירי מאד בשילוב בתולה-עקרב. 

מגייי

התרשמתי 

את  אוהבת את ההתבוננות שלהם  ....

הבדיקה העצמית האין-סופית  , 

ובכלל ה 150 נראה לי שחביבה עליך ביותר :

בהרגשה שלי : כמובן שאני לא יודעת בוודאות :

אבל בתחושה שלי : אחרי שעוברים את הסקוויר של 90 עד ל מולות :

את מתייחסת אליה יותר מלאחרות (היא הפנימית היחידה ביניהן : 120,135,144,150,180)

מקווה שמה שאמרתי בסדר מצדך :  אישית אני מאד אוהבת את 150  ואולי ישמע

מוזר אבל את אפילו טיפה יותר מכולם  כי ממש נוגע.

חי'ה wings