Log In
Register
Login with Google
Topic RSS
17:22
28/11/10
Offline
ארה 
אני אדם נורא סובייקטיבי
ובנוסף לזה
חסר השכלה.
אני פשוט לא יודעת לדבר ברמה כזאת,
להגדיר במילים של הגיון ולא במילות שיר
מהו מה.
בנוגע לכתיבה שלי,
אני אף פעם לא כותבת מילים שלא יצאו מעומק הלב
בדם ובצעקה.
אז שירים אני יודעת לכתוב - זה כן.
לדבר בהיגיון - לא.
אף פעם לא למדתי באוניברסיטה
וכל מה שאני יודעת
זה לצעוק את עצמי במילים שאני עצמי המצאתי.
מקווה שהבנת
A woman's gentle heart
18:49
מגי אדם אמר
.מה עושה לנו כאב לב? שברון לב?
התחושת מועקה הקשה הסוגרת הזו - מאיפה היא באה?
הכי הרבה, אני חושבת, תחושת אובדן המשולבת בחוסר אונים
המשולבת בידיעה שאילו רק הייתי עושה אחרת את זה וזה
וכבר אי אפשר להחזיר את הגלגל...
ולו רק בגלל זה נכון לפתח לעומק את הגישה האמונית-פילוסופית שאומרת ששום דבר הוא לא באמת שלי,
ששום דבר לא נשאר לנצח, שלא אני מנהלת את חיי אלא יש סדר וחוכמה גדולים ממני...
הגישה הזו - ככל שהיא אמיתית יותר, יותר היא מאפשרת לנשום מחדש...
מגי. לפני שנה הבאתי ציטוט של חז"ל שאהבת. גם-כאן, הציטטה הזאת יכולה לעזור :
'אין אדם בא לידי הלכה, אלא, אם נכשל בה'.
אם קורה שטעיתי (לא כזה נדיר אצלי) ברגע, שעוצרים חושבים ומתבוננים
זה מתהפך לטובה ולברכה.
חג שמח ונפלא.
חי'הלה.
19:20
17/10/10
Offline
לי הכי קשה בכאב לב זה העובדה שאי אפשר לשנות.
שזה שם, וזהו. ורגש לא נמחק, או נעלם דרך נבכי הזמן. הוא תמיד שם, ויש אולי דברים שמסיחים את דעתנו ממנו. ובמקרה הטוב רגשות חזקים-חדשים שמתעצמים מעליו ומגמדים אותו. אבל הוא שם, תמיד, רגש לא מת אבל אנחנו כן.
no one forgets the truth,they just get better at lying
19:28
23/10/10
Offline
קפה, אנחנו אומרים את אותו דבר בעצם בניסוח שונה, אז לא משנה.
שמעתי פעם הגדרה שאהבתי, שאנחנו לא גוף שיש לו נשמה, אלא נשמה שבאה לעולם הזה ולבשה לה גוף.
וככה אני חושב על עצמי כשאני מתבלבל בשאלה האם אני הרגש / שכל וכולי. אני נשמה, וכל השאר הוא מלבוש שמשרת את הילוך החיים הזה.
אסטבן, מאוד פלוטו-על-האופק מצידך ללכת עם הרגשות עד הסוף ואז לשחרר 
19:37
28/11/10
Offline
יגאל 
אני אפילו חושבת שהגוף שלנו מקבל את המראה שתואם את הנשמה.
זה לא אחד לאחד כמו "אדם טוב נראה יפה והרע מכוער"
אבל בכל זאת.
משורר אחד (ברודסקי) אמר: "אנחנו נושאים באחריות על תווי פנינו".
הוא היה ג'ינג'י 
A woman's gentle heart
19:43
23/10/10
Offline
חח 
מסכים לגמרי. אנחנו בהחלט נושאים באחריות לתווי פנינו, ולא סתם אומרים שהגוף הוא מרכבת הנשמה.
החיבור של הגוף עם הרבדים האחרים של הפרט הוא נושא מרתק, כי בעצם כל המכלול שלנו מתבטא דרך הגוף.
מין שקלול של נשמה-רגש-שכל, ולא רק זה אלא שהוא גם זוכר ומתעצב לפי סיפור חיינו. מרתק.
19:52
28/11/10
Offline
יגאל אמר
זוכר ומתעצב לפי סיפור חיינו.
A woman's gentle heart
9:36
מגי אדם אמר
.מה עושה לנו כאב לב? שברון לב?
התחושת מועקה הקשה הסוגרת הזו - מאיפה היא באה?
הכי הרבה, אני חושבת, תחושת אובדן המשולבת בחוסר אונים
המשולבת בידיעה שאילו רק הייתי עושה אחרת את זה וזה
וכבר אי אפשר להחזיר את הגלגל...
ולו רק בגלל זה נכון לפתח לעומק את הגישה האמונית-פילוסופית שאומרת ששום דבר הוא לא באמת שלי,
ששום דבר לא נשאר לנצח, שלא אני מנהלת את חיי אלא יש סדר וחוכמה גדולים ממני...
הגישה הזו - ככל שהיא אמיתית יותר, יותר היא מאפשרת לנשום מחדש...
מסכימה איתך לחלוטין.
ובנוסף- גיליתי שלעתים אין-מנוס מהנ"ל, היות שתחושת מועקה וחוסר אונים: מעוררים אותנו ומולידים-שינוי.
חי'הלה.
23:47
01/3/11
Offline
חזרתי מפסטיבל של יום השיויון בגניה . היה פשוט מענג .אפילו הכאב)) (טוב נו.. חלק מהזמן)
קפאית , את כותבת נהדר ! כיף ונותן השראה לקרוא את המילים שלך
התכוונתי להרפות ברמה של הרגע הקיים .. של מה שנוכח , של ההשלכה הספציפית שדרכו הרגש מקבל "זכות קיום עצמאית" למשל - מישהי שפגשתי ומהר מאוד התחברנו ואז פתאום היא הולכת לה ממני החצופה .. (מבוסס על סיפור אמיתי) אני מרגיש חולשה , ריקנות , עצבות ,כעס , חוסר ערך עצמי בעקבות זה . הרגשות האלו באמת היו שם גם קודם ,פשוט עכשיו דרך ובאמצעות הטריגר החיצוני הם פשוט צפים חזק וכואב יותר ...
כשאני לומד להרפות מהם אני מרחיב בתוכי את האפשרות להרגיש .. נכנסת צלילות ופשטות במקום דרמה .. אני נוגע באושר דרך זה. וזה גם רגש !! וחשוב ביותר ולפעמים אנחנו שוכחים כמה הוא חשוב וזמין כלכך.
אני לומד לשחרר ולפרוק מטעני כאב כדי לפנות מקום לאושר מתרחב והולך ושמחת חיים .
ועם ירח בדגים זה תהליך מאוד מבלבל ולא פשוט וזאת גם דרך ארוכה ולפעמים מייגעת ... 
14:36
23/10/10
Offline
Esteban אמר
כשאני לומד להרפות מהם אני מרחיב בתוכי את האפשרות להרגיש .. נכנסת צלילות ופשטות במקום דרמה .. אני נוגע באושר דרך זה. וזה גם רגש !! וחשוב ביותר ולפעמים אנחנו שוכחים כמה הוא חשוב וזמין כלכך.אני לומד לשחרר ולפרוק מטעני כאב כדי לפנות מקום לאושר מתרחב והולך ושמחת חיים .
ועם ירח בדגים זה תהליך מאוד מבלבל ולא פשוט וזאת גם דרך ארוכה ולפעמים מייגעת ...
מזדהה עם זה לגמרי ... וגם עם החלק של הירח בדגים. אנחנו צריכים לפתוח מועדון
15:26
28/11/10
Offline
חחח, בהחלט מועדון של רגישים ומפוחדים 
אסטבן, תודה על המחמאה.
גם לי קרה "סיפור אמיתי" זהה. פשוט הפכתי לירח בעקרב. זה לא שהלב שלי נסגר, אבל הוצבה מחיצה בינו לבין העולם, הרגש כוסה בניילון אוטם. אני לא מרשה לעצמי להתמסר לרגש, אלא שוקעת באינספור עיסוקים מעניינים שלא קשורים למערכת יחסים. מעמידה פנים שלא כואב לי נורא. מתעלמת.
A woman's gentle heart
15:45
מגי, אני חושבת שאת צודקת, ואם באמת נבין בכל התאים בגוף שהקיום שלנו לא תלוי בשום דבר שיש או אין בעולם זה, הלב שלנו יכאב הרבה פחות. זה נכון.
רק איך עושים את זה?
כי לכל אחד יש באג בנושא הקיום. אין אדם שאין לו. לי למשל היה באג שבלי ביחד היה לי קשה להרגיש קיימת. זהו עומס עצום על יחסים. אני עדיין עובדת על זה. לאיש אחר יש שריטה שהקיום שלו תלוי בקליפה שלו, או בגבולות שלו, או בחומה שלו.
וקיום סתם בזכות זה הדבר הכי נעים שיש. מעורר הודיה גדולה לעולם ולכולם. מרגיש הכי נכון. מרגיש גם כבד וגם קל. מרגיש גדול ויש. פשוט מלא. בלי ספקות. זה הכי נעים שיש.
הדרך להרגיש סתם קיום בזכות היא ארוכה מאד וקשה מאד.
וגם אז אין בטחונות.
כי נכון, כל משהו שמישהו אומר פחות מכאיב, ובכל זאת פתאום משהו קורה...
1 Guest(s)
