כירון

... כירון, המורה השלישי, כבר בא אלינו במבע רציני של אמון וסבלנות, מקשיב לנו בתשומת לב ומקדם אותנו אט אט בכיוון הנכון לנו. אם יופיטר וסאטורן הם מחנכים במובהק, כירון דומה יותר למורה פרטי או מאמן אישי. אם יופיטר תרם לנו תחושת גדלות וסאטורן תחושת נמיכות – הרי שכירון אומר לנו לא ללכת שולל, לא אחרי הגדלוּת ולא אחרי הקטנוּת, אלא למצוא את המידה המדוייקת והנכונה.

כירון דורש מידתיות. וכירון דורש לעשות את הבלתי אפשרי – למצוא את האיזון המושלם בין מקסימום מאמץ לחוסר מאמץ.

כירון באופיו הוא תובעני ולא מניח, אך הוא גם מתחשב והולך בקצב שלך. כירון שליט בתולה דורש מאיתנו להשתכלל ללא הרף, להזדכך, למַרק, לחדד. דורש כי ננסה להגיע לשליטה, עומק ובקיאות באותה מטרה גבוהה שסימנו יופיטר וסאטורן לפניו.

וכך,

יופיטר האופטימי מבטיח סיפוק ואושר ומלֵאות. שבתאי הרציני מבטיח הישג, ניצחון ויכולת, ושביעות רצון הנובעת ממילוי חובה ועשיית הדבר הנכון. כירון הצנוע אינו מבטיח דבר, אלא מבקש שנשוב ונבדוק את הנחותינו בכל פעם מחדש, שנטיל ספק בעצמנו ונבחן את עצמנו באובייקטיביות חמורה – כל זאת למען מטרה ערטילאית המוגדרת כשלימות וקדושה. לכן העבודה עם כירון לעולם איננה טבעית, קלה או פשוטה.  

הגמול של יופיטר הוא מיידי ומוחש ומספק. הגמול של סאטורן מתבטא בכוח השפעה הנובע ממאמץ ישר וארוך זמן. ואילו הגמול של כירון מצטבר קמעא קמעא, ולמעשה אינו נראה לעין אלא בדיעבד, כאשר אדם מגלה כי האימוּן המפרך וההתמודדות החוזרת הביאו אותו לשליטה שאין בה תהילה, אך יש בה חדות ומיקוד ובהירות.  

יופיטר בא וסיפר לנו על מה שמעבר לזמן והמרחב בו אנו נמצאים. סאטורן עימֵת אותנו עם העבר וכיוון אותנו לעתיד. כירון מחבר אותנו לכאן ועכשיו. עם כירון אין זמן, אלא הרגע הזה לבדו. יופיטר הוציא אותנו מעצמנו, התייחס אלינו בחיוביות ללא שיפוט, נתן לנו סיכוי ולא משנה מי אנו או מה עשינו. יופיטר הכיר במלוא הפוטנציאל שבנו, העצים בנו את החוכמה וההבנה ועורר בנו תקווה. סאטורן משך אותנו הלאה. עימת אותנו עם עצמנו ומעשינו, גמל לנו ודן אותנו על העבר, בעודו מכוון אותנו אל העתיד.

ואז בא כירון. כירון אוסף את העבר ואת העתיד ואת מה שהוא נטול זמן ומעבר לזמן – ומרכז אותם אל הרגע הנוכחי.  

שלושתם, יופיטר, סאטורן וכירון, דורשים מאיתנו לחיות על פי סטנדרטים גבוהים – אולם כירון הוא המַקשה מכולם, משום שהוא דורש לבחון את אותם הסטנדרטים כל פעם מחדש. בשונה מסאטורן, כירון אינו מציב מבחנים גדולים ותקופתיים, אלא קטנים וחוזרים המכריחים אותנו להשתפר בהתמדה. מסמל קשיים סיזיפיים המתבטאים בכל מיני פינות, חבויות וגלויות, בחיינו.

בכירון יש הרבה מיופיטר והרבה מסאטורן והרבה משל עצמו. יש בו מן הנוקשות והקפדנות, הקשיים והמגבלות, הכאב והדרישה של סאטורן – אך יש בו גם מן הסבלנות, האמונה והאמון, ידע קדום והכרה בפוטנציאל אשר ביופיטר. ומעצמו יש בו קודם כל ומעל הכל – יכולת הריכוז המופלאה, יכולת ההתמקדות הזו לנקודה ולרגע.  

 האופן בו נגיב להבטחה של יופיטר, ללחץ של סאטורן ולמטלות החוזרות של כירון – יעצב את אופיינו ואת כוח העמידה שלנו ואלה יתבטאו בכל התחומים שבחיינו, ולא רק בתחומים הנוגעים בהם במפה.