Log In
Register
Topic RSS
8:52
כשציר הקדושה יוצא משליטה.(ארוך ומעצבן)
אל תחיו בסרט.
לא, אנחנו לא מלאכים או מלאכיים.
כן, אנחנו יכולים להיות אוהבים ומכילים
מקבלים מבינים עוטפים ולא שופטים
מודעים עוזרים וכואבים את כאבכם וכאב העולם.
אמפטים, מדריכים ומרפאים.
קרן האור שתאיר לכם את הדרך
היד שתעזור לכם לקום
הכתף שעליה תוכלו לבכות
הנשיקה שתרפא ותשכיח את כאב הלב
האחיזה, הידיים והחיבוק שיחזיקו אותכם הכי חזק
הכי טוב, בהכי ביטחון שעוטף וכאילו מרשה לכם
להיות אתם בידיים אלו, שברירים חלשים חשופים.
ולא אין לנו אינטרס לפגוע ואנחנו לא רוצים ממכם כלום,
רק שתדעו שאנחנו קיימים. שטוב, יכול להתקיים.
שלא צריך תמורה בשביל להיות ככה
ושאין סיבה לא להיות ככה…
בשבילנו זה מובן מאליו.
להתנהג ככה…
ואנחנו שמחים על כך שאתם קיימים, אתם שמסוגלים
לחייך ולצחוק לבכות ולהתייסר לרוץ ולרקוד, לפרוח.
יופי נשגב…
אבל.
אנו בני אדם כמוכם/ן.
בעלי יכולת הבחירה.
וכול עוד זה תלוי בנו נבחר בטוב בישר בכנה במוסרי
באמהי באור בצדק בתקווה ובאמון.
אבל.
אנחנו דינמיים ככול אחד אחר.
ואנחנו סופגים…
כן, סופגים את הזוהמה המצניחה לעתים באפנו
רואים את הריקבון במעשים משפילים ופוגעים
מרגישים את הקור בגבנו מהעולם המנוכר המנותק והתועלתני.
אנו שומעים ומרגישים
את האדמה שזועקת ומתייסרת
לנוכח הדם שנשפך עליה.
היערות שנעקרים ממנה.
התינוקות שלה שנרצחים
בין אם יונקי אדם או בעלי חיים אחרים.
הרעלים שנאגרים בה.
השפכים המזוהמים ששוטפים אותה…
ההרס שפוקד אותה…
המטען השלילי המבעית שעוטף אותנו ואת הפלנטה הזאת…
הילדות שנאנסות ו"נאנסות"
כבודן שנדרך ולומד שתיקה וכניעה
אשר נמכרות וגודלות לתוך שאיפה
לרזון, להיות אובייקט מיני, לא להיות פחות מ"מושלמת".
להיות מי שאת זה אף פעם לא מספיק ולפי החברה,
תמיד משהו בך לא יהיה "נכון"…
והילדים שגדלים לרסן את עצמם
להתאים את עצמם
להקטין את עצמם
להתקבע לאטום לשתוק
להיות חלק מפס יצור
משועבדים למדיה למותגים לדעות של אחרים
הופכים ליצר הרסני לרגשות שליליים
שכולם נותנים להם להבין
שזה בסדר, להוציא את זה על אחרים ועל עצמם.
לרדוף ולצלוב את השונה
לסגוד לבני אדם שמוכרים להם אשליות וסקס פולשני
שמחלל את הנפש והכבוד
שנותנים ל"עולם" להכתיב להם מה נכון ומה לא
מה שחור ומה לבן.
ואינטואיציה הרגש הלב ההיגיון האינטליגנציה הרגשית
והאני העליון מתנוונים.
ואחרי שסטינו מהנושא…
כשציר הקדושה יוצא משליטה.
גם לנו יש את שני צידי המטבע
מסוגלים לנשק לענני גן עדן
וללכת על הגחלים שלרגלנו בגיהנום
נשרפים בעודנו מחויכים כאילו מתענגים
לא, אנחנו לא מלאכים או מלאכיים.
בני אדם. בחירה. דינמיים. סופגים. נטענים. גדלים.
רואים. שומעים. כואבים.
לומדים לשנוא. לזעום. לרצות לנקום.
להקיא…
להיות קרים כלהב של סכין.
מנותקים אכזריים ומעוותים.
יש בלבנו
פינה אפלה
חור שחור…
נוצר בשביל להכיל את כול השתן והצואה
שנספגים…
ומשם…
יש לנו גם פנים אחרות. מפחידות.
עם חיוך פסיכי מטורף מסופק …מבעית…
אבל כול עוד זה תלוי בנו נבחר בטוב….באור.
עד שנתפוצץ.
אבל עד אז מידי פעם…יצא לנו פה ושם
לפלוט חיוך סדיסטי עם צחוק מצמרר ואמירה שחורה.
אל תתעסקו איתנו.
אנחנו יכולים להריח אתכם
מתחת לכול השכבות הקירות והמחסומים.
וגם אם בחרנו להיות טובים
העיניים והתודעה הזאת "צילמו" אותכם
לעד תוכלו להיות מסומנים
מעבר לזמן. בנצח מוחלט. קארמה חוזרת ומצליפה.
וגם אנחנו נענש. כי שנינו שכבנו יחדיו עם החטא באותה המיטה.
___________
9:36
אצה, קודם כל, זה רעיון גאוני!
דבר שני...כ"כ כ"כ כ"כ מתחבר ואת כבר בטח יודעת את זה.
זה נכון לגמריי, במאה אחוז, כתבת יפה מאוד מאוד מאוד.
10:12
ווואוו איזה עוצמתי
אהבתי מאודדדדדדד !!!
זה לגמרי תלוי ברמת התפתחות של האדם/נשמה, ואיך שהאדם מחליט להשתמש בכלים שלו, ובפוטנציאל שניתן לו, כך שיש לאדם הרבה בחירה....זה נושא מרתק....איפה עובר הגבול בין אי היכולת שלו לבחירה.........אבלכנראה שמנעד הבחירה בין טוב ואהבה ורע ושנאה הוא רחב אחרי הכל
:)
10:47
Moderators
10/10/10
Offline
.
אצה, העברת בי צמרמורת... לרגע שכחתי איפה אני נמצאת.
זה צריך להיות מאד קשה, להיות כל כך צעיר ולהיות מסוגל לראות את כל הרע הזה בעולם.
אבל יש באדם ובעולם גם המון המון אור.
כל מה שהחושך עושה - הוא רק מדגיש את האור.
כל מה שהרע עושה - הוא רק מדגיש את הטוב ונותן לטוב הזדמנות להתבטא.
לרע אין קיום משלו, לחושך אין קיום משלו.
מה יעשה הרע באין לו משהו להרוס, באין לו משהו לפגוע בו?...
מהו החושך אם לא העדר אור?
לטוב יש קיום משלו. לאור יש קיום משלו.
הרע נמצא כי אלוהים זקוק לו. הרע נותן לנו הזדמנות לבטא את ציר הקדושה שלנו, לבטא את הטוב.
וכמו שנר קטן מגרש את כל החושך, מעשה טוב אחד קטן מגרש את הרע בשנייה...
לטוב יש עוצמה פי כמה וכמה וכמה, כי בטוב יש חיים.
11:20
17/10/10
Offline
כל האנשים שיש להם את ציר הקדושה במפה,
חייבים להבין שהם כאן כי הם בחרו להיות כאן. כי הנשמה בחרה לחיות כאן.
כמה אפשר לירצות לברוח מהעולם הזה?בשביל מה? תיראו כמה... יש כאן..
כמה בן אדם יכול להשיג, לשאוף אליו. להוציא מעצמו, לאתגר את עצמו.
ללמוד עוד קצת ועוד קצת על מה זה לחיות.מה זה לגדול. להזיז הרים.
ותרגישו כמה כיף לאכול כשאתה רעב. ולשתות כשאתה צמא.
ולחבק את מי שאתה אוהב. להרגיש את העור שלו, ולהריח אותו.
לחייך לילד קטן שאתה רואה באוטובוס. ולקום מהמושב כשנכנס איש זקן.
אף אחד לא ירד לכאן עם הילה של מלאך מעל הראש שלו. כל אחד מביא את החלק שלו שמרכיב את הפאזל.
מתן ועזרה לאחר הם בחירה. לא משנה אם אתה בתולה דגים עקרב או גדי.
אף אחד לא שינה את העולם וגם לא ישנה אותו.
אתה רוצה לעזור? עזרה אמיתית נעשית בשקט בשקט...אף אחד לא צריך לשמוע כמה אתה עושה
שששש...תהיה בשקט.... הבחירה להקדיש מעצמך ולצאת מעצמך היא שלך, האדם שמולך יכאב
יותר, אם ירגיש כנטל.
עזרה היא אינסטינקט. לא מטרה גבוהה שאתה מכוון את ידיך הקדושות לעברה.
החיים הם עובדה, המצב הנתון הוא עובדה. קיבלת את חומרי הגלם. השאלה היא:
מה אתה מפיק מהם?
no one forgets the truth,they just get better at lying
12:01
חחחחחחחחחחחח
הנשמה שלי בחרה את זה? לנשמה יש גוף? נשמה יודעת כאב? לבכות? להתייסר??!!!
לראות אכזריות להרגיש גלי חום, חנק, רצון מטורף להתפוצץ להתרסק להשתגע להתחנן להרוס????
לא היא לא יודעת, הגוף הזה יודע. אני יודעת.
ולא! אף אחד לא שאל אותי, בסדר!
לא שאלו אותי "תשמעי רוצה להיוולד לעולם הזה, אבל בתור אחת שנפשית לא יהיה לה קל?"
לא לא בחרתי כלום מבחינתי, אבל זה מה יש.
מה תגידי לי עכשיו? "לא טוב לך לחיות? תתאבדי?? "
תגידי לי "את צריכה עזרה"? למה כי אני לא מסוגלת להתמודד בקלות עם דברים???
לא מותק, לקבל את המציאות זה לזרום, לפתח אדישות. למה שאני אצטרך עזרה כשאני בסדר
והמון מפגר לא והמציאות מחורבנת. מה לא מחורבנת?
אז שקדאפי יקנה וויאגרה בשביל שהחיילים שלו יוכלו לבצע יותר מעשי אונס בכדי להעניש נשים מוסלמיות, תקין?
או לזרוק חתול למדורה בל"ג בעומר או להכניס אחר למיקרוגל ולשמוע אותו צווח בזמן שהוא מבעבע מבפנים, תקין?
מרימה גבה? מה נראה לכם?!!? אתם חיים בסרט.
לא בחרתי כלום. אני שואפת לטוב, יופי לי.
מישהו שואף לזה? לא לסקס סמים כסף כסף כסף כן שואפים.
ובמה אחרים בוחרים?
אני ארגיש כיף לאכול כשאני לא ארגיש שמנה כי זה מה שטבוע בי מגיל קטן
שרזון רזון רזון זה מושלם
אני אהנה מלשתות כשאדע שאני לא שותה (לא אלכוהול) בשביל לחנוק את הגרון שלי.
אני אחייך לילד קטן ואפנה מושב לזקן אין בעיה. אז למי לעזאזל את באה להטיף? שמישהו אחר גם יעשה את זה במקביל עליי
אני עשיתי את שיעורי הבית שלי ועדיין עושה, לא הרבה יקדימו אותי בלפנות מקום לזקן. מעטים.
נכון מלאכים לא ירדו מהשמיים אבל מותק פגשתי אנשים שהם היו לי למלאכים ובזמנים קשים הרימו אותי כמו גדולים.
ובגלל הגישה המחורבנת של "אף אחד לא שינה את העולם וגם לא ישנה אותו." הוא גם לא ישתנה!
עלק עזרה בשקט? אז מה אני אמורה לעזור עד שנשבר לי הגוף והנפש אבל הלווו אין לי מספיק כוח!
גם אני צריכה עזרה אז כן תעזרו לי לעזור! לא רגע. שששששששששש
תעזרי בשקט צניעות שלא ישמעו והגרגרנים לוקחים ודורכים וממשיכים לקחת עוד ועוד ועוד
שונאת את הטפילים. (ואל תדאגי נסיכה אני עושה את זה בשקט כי גם ככה אני ביישנית עם חרדות וזה מביך שמחמיאים לי)
והיי עזרה היא כבר לא אינסטינקט. לא כשאנשים מעמידים פנים שהכול בסדר.
דוגמה פשוטה, משהו שההורים שלנו עושים בינם לבין עצמם ועם עצמם.
אז בבקשה אבל בבקשה ממך. תפסיקי לבלבל לי את השכל. אל תתטיפי לי או תשפטי אותי או תנסי להסביר לי.
את לא מכירה אותי. בכלל.
אני יודעת. את שיעורי הבית שלי עשיתי. אני מודעת.
ומה אני מפיקה מזה? כלום.
12:36
17/10/10
Offline
אצה,
אני לא שופטת אותך. באמת שלא.
אני מציגה את הנקודת מבט שלי על הדברים שכתבת.
מקבלת את זה? בשימחה.
לא מקבלת? בחירה שלך.
אני סמוכה ובטוחה שהנשמה שלי בחרה להיות כאן. ואולי לא הייתי צריכה להגיד:
"האנשים שיש להם את ציר הקדושה צריכים להבין". זה לא נכון. כל אחד שיבין
ויסתכל על הדברים מהזוית שהוא מוצא לנכון.אז, חוזרת בי מהמשפט הזה.
אני מוצאת לנכון לקדש את החיים. עם כל הרוע ועם כל הכיעור שקיים בעולם.
אני באמת לא מאמינה שאני יכולה לשנות את העולם. ולכן אני לא שואפת לשם...
אני אוהבת לצאת מעצמי, להיות בשביל האחר, אין תחושה שיותר מתקרבת לאלוהים
מהתחושה הזו. אבל זו לא שאיפה אצלי, כשזה קורה זה קורה.
גם לתת לעצמך, ולהשיג את מה שאתה רוצה עבורך, זו משימה לא פשוטה.
ונכונה.
ואני לא אומרת את זה כי אני באה לבקר או לשפוט, אני רק מציגה דרך שבה
אני מסתכלת על דברים. פשוט כי גם לי יש את הציר הזה במפה..
שוב, אני מנסה להפיק את המיטב מחומרי הגלם....
ולא שאסור לכאוב, ולבכות, ולהתלונן, ולראות את הקושי.
השאלה רק איך מסתכלים על הדברים...
רוצה לשנות? השינוי מתחיל מאצלך... זה מה שאני חושבת...
בימים שאני מגיעה למקום מסויים כבויה, עצבנית, כועסת וממורמרת
זה מה שאני אקבל בחזרה, תמיד.
לא רק ציר הקדושה קדוש, גם החיים שלנו קדושים
no one forgets the truth,they just get better at lying
13:06
הטעם לחיים עוד יותר קדוש.
כי כשסוחטים ממך את המיץ ואין יותר טעם, אז מה הטעם.
בובה מהלכת. עושה טובה למי שאוהב אותך ואכפת לו ממך שאתה קיים.
נכון שאין תחליף לאף אחד וכול אחד הוא בפני עצמו ייחודי ויחיד
אבל בשביל שזה התקיים צריך לשמר (שוב) את הטעם לחיים ולא האדם כפרח קמל
יפול לריק.
אז עד שנהרוג מישהו וכמובן שלא נעשה את זה כי קדושת החיים היא ערך שאנו שומרים עליו
פשוט נעקוץ ונרעיל את הילדים שלנו או את האחים שלנו. כולי אושר.
אל דאגה הנשמה עשתה את בחירתה, ואני כפופה לבחירה. כמו עניין של חוזה.
הדחף למשהו נובע מצורך ליישם את הדבר שאתה נדחף אליו
ולכן אני ממשיכה בדרכי, בדרכי.
13:10
אצה, יפה מאוד
. אהבתי במיוחד את הסיום של שתי השורות האחרונות.
ואני לא ממש רוצה להתערב, אבל אולי כדאי להפריד בתגובות בין הקטע שרשמת שיש לו ערך אמנותי ורגשי, לבין דיון פשוט ורעיוני בציר הקדושה ברמה האסטרולוגית... הקטע מדבר בפני עצמו!
13:22
אוף מגי, חיכיתי לך וכתבתי תגובה שהשארתי בצד והיא נמחקה לי....
קיצר אין לי ראש יותר.
יודעת שההפכים ביחסי גומלין ומחוברים אחד לשני בחבל טבור, ובחוט גורל אדום.
אבל העניינים יצאו מכלל שליטה ואיזון. מאמינה בקיומו של הרוע כפי שמאמינה בטוב
אבל זה לא פותר את הרוע מלהיות לא תקין כשהוא עולה על גדותיו,
זה דבר אחד שמישהו מת כי הוא מת סבבה תאונה זיקנה מחלה שגגה
אבל אם נרצח והיי זה יכל היה לא להיות ככה (לא נתייחס לרגע לרעיון שכול דבר קורה בשל סיבה ואמור לקרות.)
אז עצם הקיום של המוות והצורך בו לא פותר את זה שהמקרה השני פשוט לא שווה את אותו המוות.
בהנחה שלא נקח בחשבון שזה חלק משיעור חשוב ושהמוות נחוץ.
הרוע נחוץ בכלל בשביל האיזון וגם כאנטי טאזה אבל זה לא תירוץ לזה שהאדמה בוערת.
ונראה לי קצת סתרתי את עצמי. כי יש סיבה שדברים קורים....
בכול מקרה, אז מה? נלך על ההנחה שצריך לדלל את אוכלוסיית העולם ולא הפלנטה תקרוס.
במיוחד במקומות עם שיעורי ילודה גבוהים?
15:53
17/10/10
Offline
atza_yeruka אומר:
הטעם לחיים עוד יותר קדוש.
כי כשסוחטים ממך את המיץ ואין יותר טעם, אז מה הטעם.
בובה מהלכת. עושה טובה למי שאוהב אותך ואכפת לו ממך שאתה קיים.
נכון שאין תחליף לאף אחד וכול אחד הוא בפני עצמו ייחודי ויחיד
אבל בשביל שזה התקיים צריך לשמר (שוב) את הטעם לחיים ולא האדם כפרח קמל
יפול לריק.
אז עד שנהרוג מישהו וכמובן שלא נעשה את זה כי קדושת החיים היא ערך שאנו שומרים עליו
פשוט נעקוץ ונרעיל את הילדים שלנו או את האחים שלנו. כולי אושר.
אל דאגה הנשמה עשתה את בחירתה, ואני כפופה לבחירה. כמו עניין של חוזה.
הדחף למשהו נובע מצורך ליישם את הדבר שאתה נדחף אליו
ולכן אני ממשיכה בדרכי, בדרכי.
לא יודעת, אני כבר די איבדתי את הנקודה שלך. אמרתי את מה שאני חושבת בגדול, ואין הרבה מה להוסיף.
no one forgets the truth,they just get better at lying
23:22
Moderators
10/10/10
Offline
.
אוף, חבל שנמחקה התגובה שכתבת לי… 
לגבי מה שכתבת – אני מעריצה את הכאב שלך והאיכפתיות שלך והרצון החזק שלך בשינוי,
ורק בזכות אנשים כמוך באמת מגיע שינוי בעולם.
אבל לא סתם אמרתי נר קטן…. שריפה לא תציל אותו. נר קטן ועוד נר קטן – כן.
23:39
כן התגובה הייתה פואטית בחלקה, נראה לי.
כן מסכימה, שריפה פשוט תעשה נזק כלשהו, איכשהוא...
כל כך בתולי. הרבה נרות קטנים.
לטפטף מעשים טובים ונחושים
ביום יום מתחת לשולחן
במעשים קטנים, בלחישות.
אבל אין באנשים כהיום את הרוחניות, נגיד, הנדרשת בכדי
להרגיש את העוצמה ההמלאה של אור הנרות באפלה.
חלק כבר לא מאמינים בכוכבים.
הם כאילו צריכים נס...
עיוורים תוהים וטועים. צריכים לנער אותם ולהעיר אותם.
אור גדול וגבוה יאיר למרחקים ויגע בהרבה לבבות
ואחרי זה נוכל אנחנו להיכנס ואת השאר "לנקות".
4:09
Moderators
10/10/10
Offline
יש לך באמת נשמה של משוררת, אצה...
13:49
08/3/11
Offline
מגי אדם אומר:
יש לך באמת נשמה של משוררת, אצה...
אהה הא... זה הדבר הכי חזק שקראתי מזה זמן רב(ויוצא לי לקרוא לא מעט).
אני אקצר ואומר שהזדהיתי, הפנמתי וגם למדתי לא מעט מהמסה המאוד יצירתית ונוגה שאצה כתבה, נראה כאילו נכתב ממש בהזמנה, עבורי.
בשפת הפייסבוק(אליה אני לא שייך), לייק!
"ככל שאני לומד יותר, אני מבין כמה מעט אני יודע"
אז גם אני לייק לכם!!!! 16:26
חחחחח איזה חמודה את אצה
זה באמת נורא חזק, אני יודע שהגבתי, אבל...אני חייב שוב חח,
זה ממש מה שאני מרגיש והרגשתי בקשר לעצמי המון זמן.
אני יותר משלים עם העובדה, שבאמת בחרתי את המסלול הזה,
ובחרתי באור, ואני אוהב את העובדה שבחרתי באור, ואני לא מחפש
הכרת תודה, אני רק רוצה לדעת שעשיתי את העבודה שלי כמו שצריך.
מאז שגיליתי את כישוריי הרוחניים, ישר נמשכתי לליעץ ולעזור, תמיד איפשהו עשיתי
את זה באופן לא מודע שזה עוזר למישהו, סתם דיברתי עם אנשים, ולא הבנתי שזה עוזר להם.
לפעמים אפשר לעזור באמת כמו שמגי אמרה בקטן, בלי להתכוון אפילו, עצם זה שנהיה מוארים,
נלך לקראת האור, נחייך לאנשים ברחוב, נברך אותם סתם כי אולי עבר עליהם יום קשה,
זה יאיר אותנו, וכמו בחנוכיה, נהיה השמש(שמש ושמש מעניין מאוד), שבכל יום שעובר, נדליק עוד ועוד נרות.
ואצה, את ממש כותבת נפלא, תודה רבה
21:17
אצה! תראי כמה כוח יש בך! אני מאמינה בך.
אני מאמינה שמטוב יוצא טוב ועוד טוב ועוד טוב...
וזה טוב שזה בא במנות קטנות, אם ישות אחת תיקח על עצמה את החסות לכל האור היא לא תיתן הזדמנות לאחרים לגלות את האור לבד.
צריך לחלוק גם בטוב... וצריך לדעת לחלק ולשווק אותו בחוכמה, ואני מאמינה שאת כל זה יש לך!
12:54
אני רוצה להמשיך אותך אצה, גם אני חייב להגיד משהו בתור בן אדם מהציר הזה.
יש משהו, תופעה כזו בציר הזה,
במיוחד אצל דגים, שכשאוהבים מישהו, מתעוורים לחלוטין.
וזה לא שלא יודעים מי הבן אדם באמת, פשוט רואים את הצד הכי טוב שלו,
והוא בעצמו לא רואה את זה...ואנחנו מנסים לגרום לבן אדם לראות את זה,
עושים הכל, שיראה, עוזרים לו, אבל הוא מתעקש...הוא מתעקש להיות עיוור לעצמו.
אבל אסור להתעקש....לנו אסור להתעקש!!! לאף אחד!
מי שלא רוצה, לא צריך...וקשה להגיד לא, וקשה להגיד את האמת לבן אדם בפרצוף.
אבל נשאר חזקים....תמיד נשאר החזקים, תמיד נהיה אלה שמתמודדים עם הקושי,
והאחרים תמיד יילכו, יחיו באשליה שלהם.
יש שיר פשוט מדהים שממש מסכם הכל.
"אין דרך להימלט מזה ואין יותר תירוצים, פשוט לקום ולעשות את זה, לא קורים פה ניסים"-זה משפט לציר הזה.
וזה מה שהציר עונה-"אור גדול יבוא עליי שוב להבין בשתי עיניי, איך כל מה שניצב מולי-הוא אשליה שלי"-מחכים לאור
שיעיר אותנו.
1 Guest(s)
