מגי

על-פי ספר הזוהר, תורה נכתבה על-ידי אלוהים מ"ב אלפי שנים לפני בריאת העולם, אנרגיה שחורה על גבי אנרגיה לבנה, בגלל זה אנו כותבים את התורה שחור על גבי לבן.

הגמרא מדברת על אותו דבר אלה שהיא מדברת על 974 דורות לפני האדם הראשון.

כידוע יומו של האל הוא אלף שנים:[תהלים צ ,ד' : "כי אלף שנים בעיניך כיום אתמול".

עכשיו חשבון פשוט שנה אחת שווה 365.25, שנה של האל היא 365,250 שנה של אדם, כפול 42,000 שנים שקדמו לבריאת העולם, שווה 15,340,500,000 שנים של אדם.

כל שניתן לשאול עכשיו הוא: בכמה המדענים מעריכים את גיל היקום מאז המפץ הגדול, כן, 15 מליארד שנים, מתאים, לא?

קפה על מנת להבין את האל דרך כתיבתו, צריך לקרוא את הברכה והקללה בספר התורה, למה יש ברכה וקללה? מה השורש של הברכה והקללה? לגבי השאלה השנייה התשובה מצויה בכיתוב המאד ראשיתי בתורה והארץ הייתה תהו ווהו וחושך על פני תהום [הקללה, שהיא חוסר הסדר בחומר ואו בטבע כתוצאה מערבוב כל החומרים זה בזה]

ויאר אלוהים את האור כי טוב [הברכה], האור הוא החכמה היוצרת סדר בבלגן הראשוני שבחומר.

תיקון חצות
מיראתך שוב למען עבדיך שבטי נחלתך: למצער ירשו עם קדשך צרינו בוססו
מקדשד: ועתה יי אבינו אתה אנחנו החומר ואתה יוצרנו ומעשה ידך כלנו: אל
תק^וף יי עד מאוד ואל לעד תזכור עון הן הבט נא עמך כלנו: ערי קדשך היו
מדבר ציון מדבר היתד. ירושלם שממה: בית קדשנו ותפארתנו אשד הללוך
אבותינו היה לשרפת אש וכל מחמדנו היה לחרבה: העל אלה תתאפק יי תחשה
ותעננו עד מאוד: המאוס מאסת את יהודה אם בציון געלה נפשך: מדוע הכיתנו
ואין לנו מרפא קוד. לשלום ואין טוב לעת מרפא והנה בעתה: ידענו יי רשענו עון
אבותינו כי חטאנו לך: אל תנאץ למען שמך אל תנבל כסא כבודך זכור אל תפר
בריתך אתנו: כה אמר יי קול ברמה נשמע נהי בכי תמרורים רחל מבכה על בניה
מאנה להנחם על בניה כי איננו: יי ממרום ישאג וממעון קדשו יתן קולו שאוג
ישאג על נוחו: ויקרא אדני אלהים צבאות ביום ההוא לבכי ולמספד ולקרחה
ולחגור שק: על אלה אני בוכיה עיני עיני יורדה מים כי רחק ממני מנחם משיב
נפשי היו בני שוממים כי גבר אויב: הן אראלם צעקו חוצה מלאכי שלום מר יבכיון:
(ויאמר אה״כ אלו חמשה קינות. קינה א׳ חיבר הרב מוהר״ר משה אלשיך זלה״ה)
הקבצו ושמעו בני יעקב כלכם. קרעו לבבכם ואל בגדיכם. כי בפשעיכמ
שלחה אמכם. ותנו כבוד ליי אלהיכם:
מי האיש החפץ חיים וחיך אוכל יטעם לו. אוהב ימים לראות טוב ולבקר
בהיכלו. והאלהים יראה לו לשכון באהלו מבלי לו. אשר לא עמל בו ולא גדלו:
אנה הלך דודך תרקיע עמו לשחקים. אנכי חטאתי׳ והוא אסור בזיקים. ועל
זאת ספדו והלילו בואו ולינו בשקים. ברחובות ובשוקים:
שכינה מה אומרת קלני מראשי. הגדלה והגבורה והתפארת עברו ראשי.
והנצח וההוד אין דורש לנפשי. ותזנח משלום נפשי:
על זאת אספדה ואלילה אסלדה בחילה. קולי כחולה מעי מעי אוחילה.
למענכם שלחתי בבלה ואני בתוך הגולה:
עונתיכם הטו אלה וחטאתיכם. הגליתי אתכם ליםרה אתכם. ויתעבר יי בי
למענכם. וישלחני אלהים לפניכם:
בבית ישראל ראיתי שערוריה. אין איש שם על לב שלמה אהיה כעטיה.
כקיר נטוי וכגדר הדחויה. המדבר הייתי לישראל אם ארץ מאפליה:
ידענו יי רשענו ועון אבותינו. הננו אתאנו לך יי אלהינו. שוב למען עבדיך
וסלחת לעוננו. תשוב תרחמנו ותכבוש עונותינו:
ויאמר יהוד, אהבתי אתכם. כל ישעי וכל חפצי אשוב לרחמכם. שובו אלי
ואשובה אליכם. אנכי אנכי מנחמכם:
אמרו לבת ציון כה אמר אדוניך. תחת היותך עזובה יבעלוך בניך. וכמשוש
חתן על כלה ישיש עליך אלהיך. והיית עטרת תפארת ביד יהוה וצניף מלוכה

kafe

ביהדות יש: "אם בחוקותיי תלכו".

                  "ושבתם עד השם".

כל אחד מהם מתייחס לדבר אחר, הראשון מתייחס לברכה והקללה שהם בגשמיות, ואילו השני מתייחס לחזרת הנשמה אל האל, כמו שהאל נותן את הנשמה לאדם הראשון דרך הרוח, "ונפח באפיו נשמת חיים" כך הנשמה חוזר לאל דרך יציאתה מהגוף.

שני הפסוקים מתקשרים לפסוק אחד: "מוריד הגשם ומשיב הרוח" הורדת הגשם היא לצורך גשמיות שהיא הברכה בעולמינו החומרי, בלי גשם אין צמיחה, מחסור זה הוא הקללה.

הרוח מתחבר עם נושא תחיית המת, חזרת הנשמה לגופו, בספר יחזקאל קורא האל לארבע רוחות השמים אשר נופחות בהרוגים ומחייה אותם.

בעולם היהודי לאורך ההיסטוריה קראו רבנים ללכת בדרכי ובחוקי האל, אך, כל זאת על פי אם בחוקותיי תלכו, וזאת בעבור הברכה והקללה שהם בגשמיות החומרית בעולמינו, רק משה לפני כניסת עם ישראל לארץ ישראל אומר ושבתם עד השם, כאן מדובר על העיקר ה13 ביהדות הוא האמונה בתחיית המתים, אלה שעד היום לא הייתה תחיית המתים כי עם ישראל לא שב [בבחינת משיב הרוח] עד השם, על מנת לקבל אמונה בתחיית המתים, שהיא ושבתם עד השם, צריך לומר על אדם שנפטר, השם נתן [עבר] השם לקח [הווה] השם משיב [עתיד].

זה מה שעונה על שאלתך איך שבים אליו בלי חזרה בתשובה, כפי שהיא מתקיימת על-פי אם בחוקותיי תלכו, כל שצריך הוא להאמין ולבצעה את העיקר ה13 ביהדות, השם נתן, השם לקח, השם משיב.