Topic RSSכשאנו באים לאדם כמטפלים/פסיכולוגים/אסטרולוגים, דבר ראשון חשוב להבין שמה שהאדם חושף בפנינו, חומר רך שהוא מביא - לא פותח לנו מקום להתחיל להיות אשתו או אמא שלו ולהגיד לו מה עליו לעשות. אין זו עבודה טיפולית. עצות אנשים מקבלים על ימין ועל שמאל, גם יודעים לתת אותן לעצמם. לא בשביל זה הם מגיעים אלינו.
לנו יש את המפה מול הפנים, והמפה מאפשרת לנו לראות את נקודות החוזק, וממה נובעים הקשיים, ומה מטרתם הפנימית. להתחיל להגיד לבן אדם אתה צריך לעשות את זה או את זה - אין זו עבודה אסטרולוגית. את זאת יוכל לקבל גם מהחבר הטוב שלו, הוא לא צריך לשלם לנו בשביל זה ולא בשביל זה לומדים עשר שנים אסטרולוגיה. עצם מתן העצות מכניס את האדם למגננה מוצדקת לחלוטין, בעודה שמה אותנו במקום של כאילו אנחנו יודעים משהו ומבינים משהו.
אבל זה לא אסטרולגיה. זה סתם להיות חבר מעצבן עם כוונות טובות. לכולנו יש חברים כאלה ואנחנו עצמנו לא אוהבים את זה. בואו לא נעשה את זה לאחרים.
11:36
14/8/16
Offlineהי מגי, רציתי לכתוב לך כבר בשבוע שעבר אך לא יצא משום מה, שבשרשור על קשיים נפשיים את כתבת ניתוח כל כך יפה, רך ומבין, לגבי עניין מזל אריה והקושי במימוש עצמי או בהיות עצמי כשיעור, ואהבתי מאד את מה שכתבת לגבי הקוינקנס (אך מתאים בכלל) של החוויה הפנימית והשיעורים בחיים כפי שהם. לא להזדקק למנגנון החיצוני של אישור/דחיה מהאחר (להיות שווה נפש ביחס לכך ולראות בכך חווית חיים נטו) ו וכך להיפרד מהתלות בדיכאון ובייאוש. ממש דיבר אל לבי. ואני חושבת שזו הייתה אחת הדוגמאות הטובות למבט אסטרולוגי מעצים.
אותי הוא חיזק באופן אישי!
Esteban אמר
נושא מאוד מעניין מה שהעלית מגי , ובאמת לא מרגיש בנוח עם העניין הזה . דיברת על מה לא מתאים בייעוץ אסטרולוגי והייתי שמח להבין יותר מה כן מתאים. איפה וכיצד אנחנו, שנמצאים עם המפה ורואים את הסבך משפיעים ונותנים לאדם מתנה דרך הכלי האסטרולגי .. :-)
קודם כל מציגים את הדברים באופן כללי, ולא אתה/את. מדברים בגוף שלישי ולא בגוף שני. מעלים שאלות כלליות ומאפשרים לאדם להציע הצעות, ולא קופצים עם המסקנות וההצעות שלנו. צריכים לזכור כל הזמן שזו הפגישה שלו, החיים שלו, הפרשנות שלו. אנחנו בצד, לא קדימה. הפגישה היא בשבילו, לא הזדמנות בשבילי להראות כמה אני חכמה.
אתן לך דוגמא. זוג צעיר שהגיע אלי, והם חיים עם ההורים של הבעל והאישה סובלת נורא, בודדה ואומללה. הוא כל היום בעבודה, חוזר לו בערב ונהנה מהאוכל של אמא שלו, היא חצאי ימים עם האמא והסבתא שלו על הראש שלה, מטרטרות אותה בלי הפסקה. היה ברור לי בשנייה הראשונה ששמעתי את הסיפור שהם חייבים לצאת משם, אחרת הנישואין שלהם ייגמרו בתוך שנתיים.
האם אמרתי להם את זה? ודאי שלא. הרי היא אמרה לו את זה כבר מיליון פעם, החברים שלו אמרו לו את זה, אחותו אמרה לו את זה. אבל הוא רואה רק את הכסף והנוחות ופוחד מהרגע בו יהיה עליו לקחת אחריות על הנישואין שלו.
כל שאמרתי הוא דבר פשוט: "כשחיים עם פצצה מתקתקת, מה הפלא שברגע מסויים היא מתפוצצת?" דבר שני שאלתי אותו למה לדעתו היא רוצה לעזוב, ועצרתי את הנאום הכלכלי שפצח בו, נאום שהיא כבר שמעה מן הסתם ארבע מאות פעם, אלא התעקשתי וחזרתי ושאלתי אותו מה לדעתו מפריע לה. לדעתו. אחרי כמה התפתלויות של 'היא אומרת ככה והיא אומרת ככה אבל...' חזרתי ושאלתי "מה דעתך, לא מה היא אומרת." הוא עצר, חשב רגע, ואחרי רגע של שתיקה שאל כמה זמן יש לו עד שהפצצה תתפוצץ. אמרתי לו שנראה לי שנתיים, אבל אפשר מאד שאז כבר יהיה מאוחר מדי. ואז הוא עצמו הציע שייצאו משם בתוך חודש, לפני פסח, לפני שהיא תהפוך למשרתת הניקיון שם. לא אני אמרתי את זה, לא היא אמרה את זה. הוא אמר. כי לרגע נוצר מצב שאיפשר לו לראות את הדברים לא דרך האינטרס האישי שלו, לא דרך התלונות שלה. אובייקטיבית.
אנשים הם לא טיפשים. הם פשוט תפוסים במקום שהם נמצאים, וההזדמנות שלנו היא פשוט זו. להראות את המצב אובייקטיבית. לא מי אשם, לא איפה אתה טועה, לא תעשה ככה ותעשה ככה. תיאור מצב. אדם כבר עולה לבד עם הפתרונות הנכונים, שהם בדרך כלל טובים מהרבה מהפתרונות שאנחנו נציע, משום שבאים ממנו ומתוך עולמו.
3:28
09/8/17
Offlineהיי מגי,
מסכימה איתך לגמרי.
זו הגישה שצריכה להיות בכל הטיפולים/ייעוצים... ולא רק האסטרולוגים.
לשקף עובדות דה פקטו... ולפרוס בפניו רשת של כלים/טכניקות... בלי להתערב...
ולתת לאדם לעשות את החושבים והבחירות שלו. מתוך ההיכרות שלו עם עצמו ובהתאם לכך מה הכי מתאים לו.
לא לכפות/להשתיל בו את המחשבות/דעות/תפיסות של המטפל שאולי לא בהכרח יתאימו לו... אבל יערערו אותו...
כי המטופל הוא לא המטפל (וההיפך).
ובהיבט אסטרולוגי-
אם לצורך העיניין בעוד שנתיים נצפתה פצצה...
היבט הכוכבים שצפוי לייצר אותה בעוד שנתיים... עדין יהיה אותו היבט. כלומר עדין עוד שנתיים נצפת פצצה.
אז מה יעזור אם יעזבו את בית ההורים?
ההיבט הרי לא יזוז/ישתנה בשמיים... אזיי אם לא פצצה כזו אז אחרת... לא?
אז איפה באמת ניכנס הקטע של
"הכל רשום והרשות נתונה" ?
בהבנה ובתפיסה שלנו את המצב/מציאות?
שזה כביכול היבט ולכן זה מצב זמני... אז בוא נמצא דרך/פיתרון להתגבר על הסערה עד שתחלוף ונמתין בסבלנות... נחכה שיעבור... ?...
כלומר ההיבט ישאר אותו היבט (הרי השמיים לא משתנים)... אבל אני אהיה יותר חכמה בתפיסתי אותו ועל ידי כך אדע איך לפעול איתו? וזו בעצם הרשות שנתונה?
או בשורה תחתונה:
בשמיים נצפית פצצה. והשמיים לא ישתנו. אבל עדין יש סיכוי להינצל ממנה למרות שהיא מרחפת לה שם?
Nofnof210 אמר
ובהיבט אסטרולוגי-אם לצורך העיניין בעוד שנתיים נצפתה פצצה... היבט הכוכבים שצפוי לייצר אותה בעוד שנתיים... עדיין יהיה אותו היבט. כלומר עדין עוד שנתיים נצפת פצצה.
אז מה יעזור אם יעזבו את בית ההורים? ההיבט הרי לא יזוז/ישתנה בשמיים... אזיי אם לא פצצה כזו אז אחרת... לא?
אז איפה באמת ניכנס הקטע של "הכל רשום והרשות נתונה" ?
בהבנה ובתפיסה שלנו את המצב/מציאות?
שזה כביכול היבט ולכן זה מצב זמני... אז בוא נמצא דרך/פיתרון להתגבר על הסערה עד שתחלוף ונמתין בסבלנות... נחכה שיעבור... ?...
כלומר ההיבט ישאר אותו היבט (הרי השמיים לא משתנים)... אבל אני אהיה יותר חכמה בתפיסתי אותו ועל ידי כך אדע איך לפעול איתו? וזו בעצם הרשות שנתונה?
או בשורה תחתונה: בשמיים נצפית פצצה. והשמיים לא ישתנו. אבל עדיין יש סיכוי להינצל ממנה למרות שהיא מרחפת לה שם?
שאלת שאלה נכונה. איפה החלק שלנו במה שקורה.
כשאמרתי שהם חיים עם פצצה מתקתקת לא התכוונתי למעבר שראיתי שיתרחש בעוד שנתיים אלא שעצם העובדה שהבחורה שתולה באין מוצא עם אימו וסבתו. זו הפצצה.
מה שיבוא בעוד שנתיים היא חשיפת האמת על הנישואין שלהם. כמו שחשיפת האמת יכולה להוביל לגירושין במצב אחד, היא יכולה להביא למעבר לדירה משלהם או משהו שיביא לגילוי מחודש של האהבה שהביאה אותם להתחתן מלכתחילה, או החלטה לעבור ארץ או מה. תהליך הגילוי הוא שחשוב. מה שאת רואה במעברים במפה (כמו שאת כתבת בעצמך) הוא לא מה יקרה אלא תהליכים נפשיים מסויימים. התהליכים הנפשיים מובילים לתוצאות שונות בשטח - משום שהם בחרו לקחת נתיב שונה.
כאן הבחירה החופשית שלך. לא האירועים זה העניין ולא התוצאה היא העניין. האדם הוא העניין.
זה לא פשוט. זה כל כך מושך לתת עצות!
אבל מי שרוצה להיות אסטרולוג או מטפל או פסיכולוג, יהיה עליו לפתח את זה.
שמחה שאתם רואים את זה גם. זה במיוחד בעייתי באסטרולוגיה, שכאילו אנחנו אמורים לדעת הכל.
אבל אנחנו לא יודעים.
לקח לי כמה שנים טובות ללמוד להגיד 'אני לא יודעת' ו'אני לא אחליט בשבילך'. ורק אז התחלתי להגדיר עצמי כאסטרולוגית באמת.
1 Guest(s)
Log In
Register






