מרס הוא מגן האני, אוראנוס הוא איכות האני. כל שילוב ביניהם מעודד נאמנות לאני וביטוי גבוה שלו. מאפשר לאדם לבטא עצמו בדרכו הייחודית, מבלי להתפשר ומבלי להתחשב בציפיות הסביבה, וכך מביא דברים שטרם ניראו. מרס הוא שלוח הרצון בעוד אוראנוס מצלל את הרצון כך שיביע במדוייק את השמש.  

מרס קשור בצ'אקרות תחתונות, אוראנוס בצ'אקרות עליונות. מרס הוא כוח היצר, אוראנוס כוח הרוח. מרס חם ולוהט, אוראנוס קר וצונן. מרס סובייקטיבי, טבעי, ייצרי, מיידי – אוראנוס אובייקטיבי, מלאכותי, מחושב, מרוחק. לא רק שהם שייכים לשתי היררכיות שונות, אופיים שונה בתכלית. ולמרות זאת יש הרבה חיוביות בקשרים ביניהם. אוראנוס הופך את העוז של מרס לאומץ, את החדשנות שלו למקוריות, את היצר לרצון. האנרגיה המשותפת שלהם מבטאת עצמאות, חדשנות, מהירות, הפתעה. חוצפה לא מתנצלת.

מאד מעניין איך אוראנוס מצליח גם להתסיס את מרס ולצקת בו העזה ואומץ – גם לצנן את ההתלהמות וההתלהבות הטבעיות שלו. דורש כי התבונה תוביל, לא האדרנלין. אוראנוס מזַקק משהו במרס. מרחיק אותו מ'אני-אני'. מאפשר לו לפעול למען משהו גבוה, למען אידיאל, למען הכלל. להתכוון אל הרחוק. הרעיונות והמקוריות של אוראנוס, כשהם באים ומשתלבים עם וההתגייסות וההתמסרות של מרס, מאפשרים לאדם לכוון עצמו למעשים גדולים. אולם שילוב ביניהם יכול להתבטא גם במעשים קיצוניים שהמניע שלהם הוא נגד לשם נגד, דווקאיות לשמה או אפילו רודנות. הכל תלוי במכלול האישיות בתוכה מתפקד מרס. איך אדם מכיל בתוכו אנרגיה מהירה ועזה זו. ובכל מקרה יהיו אנשים הזקוקים לבלתי צפוי. מביאים שינויים מהירים בכל מקום בואם.