Topic RSS20:16
דלי
בני אדם, אל תשכחו שבראש ובראשונה, אתם בני אדם! היכן שלא תהיו, אתם נציגי האנושות ושגריריה. אתם מייצגים את דמותה ואת ערכיה. לא סתם נאמר כי במקום שאין אנשים, היה אתה איש! בני אדם, אתם לא בורג במוכנה ולא באמת ניתן להכתיב לכם מי אתם ומה מקומכם בעולם. הגיע הזמן להתבגר ולגדול משם. רק אתם יכולים להגיד לעולם מי אתם ומה התכלית שלכם כאן. אף אחד אחר לא ייקח במקומכם את האחריות הזאת, אתם שייכים רק לעצמכם! בני אדם, אתם לא נולדים שייכים לאיש, אתם אלה שבוחרים להשתייך. אינכם חלק משום גוף, ארגון או קבוצה אלא אם כן אתם בוחרים ליטול חלק. בני אדם הם תמיד בני אדם- אנומליה של הטבע, מלאכים בלבוש בשר, הוויות שלא שייכות לאף אחד. כל קשר או זיקה הם מדומיינים, אז אם כבר לדמיין, עדיף לעשות זאת מתוך בחירה. בני אדם, מעשה הבריאה הוא דבר והיפוכו. אל תיבהלו מהפרדוקס, תיהנו ממנו. אם לא מתעקשים לחשוב בצורה לינארית עם התחלה וסוף, הפרדוקס מאפשר הבנה טובה יותר של המציאות כי הוא מאפשר קיום בו זמני של ניגודים- וזה רגע של הפריה, כשהדברים נפגשים ומתחילים לפעול. הפרדוקס קיים גם אצלכם בפנים שכן בצלמו ובדמותו של היקום נולדתם- אתם בסופו של דבר אבק של כוכבים. לימדו להסתכל דרך- דרך מה שנדמה כשריר ומוצק, דרך הנחות קדומות, דעות קדומות, הרגלים קדומים. אין חכמה בפעולה חסרת מחשבה. זה כמו לנסות ולצוד חיה היכן שראיתם אותה אתמול. לא תצליחו לצלוף בכלום, היא כבר הלכה משם. לימדו להיות צלולים- לחשוב בבהירות, לחיות בשקיפות, להיות אמיתיים ונאורים. גם להיות בן אדם צריך ללמוד. הדרך לשם יכולה להיות ארוכה ופתלתלה, אך אם תישארו ערניים מספיק, תוכלו לזהות את הרגע שבו תוכלו לעשות את קפיצת הדרך.
20:43
דגים
בני אדם, היכן אתם נגמרים? היכן הגבולות שלכם? האם אלה גבולות הגוף? אם כן, אז כיצד אתם מסוגלים לדעת ולהרגיש את כאבם ושמחתם של אחרים כמותכם, לחוש אותם בתוככם? אם שני תפוחים גדלים על עץ, האם הם שני תפוחים נפרדים או שהם חלק בלתי נפרד מאותו העץ, שניהם מחוברים לאותו ענף וניזונים מאותם שורשים? ואם הם חלק מאותו העץ, האם הם חלק זה מזה? והעץ- האם הוא עץ נפרד או חלק מאותו היער? בני אדם, אתם ניצוצות של אותה האש, נכרתם מאותה ההוויה וכשתמותו, זה יהיה כמו מים השבים למים. בני אדם, העולם הוא חלום הקפוא בזמן. הוא רק נדמה לקבוע אך בצללים העמוקים הוא נוזל ומשתנה וסופו להיעלם. בני אדם, אתם מרחפים בחלום וחולמים שאתם בני אדם. וכשתתעוררו, מי תגלו שאתם? בני אדם, החלום מתעתע בכם. בסופו של דבר, לא חשובים העשייה ולא ההצלחה, לא הכאב ולא ההשפלה, לא הדרך ולא ההנצחה. כל מה שיוותר לכם תהיה החוויה. חוויה הופכת לזיכרון שהופך למי שאתם. החיים הם דרך, שאתם עוברים דרך חוויותיכם. אתם עצמכם רק דרך, שהבראה עוברת במסעה דרככם. כל שתחוו, תשיבו בסוף אליה. כל היבט בחייכם יעשיר אותה. צאו, לימדו ואספו ומה תשיבו אליה? גאווה, שאלות, אכזבות? הכל יתקבל. אך האם תשיבו אליה אהבה? האם החיים נמדדים בסוף לא בכמה הצלחתם ובמה שהשגתם, בכמה צברתם או במה שלמדתם, אלא רק בכמה אהבתם? בני אדם, אל תתעקשו להישאר בני אדם. רק אם תוותרו על אנושיותכם הגאה, תתערטלו מהוויתכם ותותירו את גופכם כקליפה על המים, תזכו לגעת בנצח.
1 Guest(s)
Log In
Register
Offline
