Topic RSS19:52
15/2/12
Offlineאני חושבת שזה הרגע שבו "זה זה", נשארים בנתיב ולא פוזלים לצדדים פשוט כי מצאת את היעד. כשכבר לא מרגישים צורך לרדוף אחרי איך שהחיים אמורים להיות אלא פשוט חיים אותם, חיים בהם. כשמתמקדים ברצונות שלך מעצמך, ולא "אני רוצה שהוא יעשה ככה וככה". ונראה לי שיודעים בדיוק מה זה האור הזה כשמגיעים אליו... לא כולם מוארים באותו אור, כל אינדיבידואל בקצב שלו ובנתיב שלו.
meant to be
.
זו תמיד תחושה זמנית, אבל אחרי שחווית אותה אתה נהיה אחר. אתה פשוט יודע מה שאתה יודע, הסולם עדיפויות שלך מסתדר מאליו. אתה מכיר את טעם החוויה וזוכר אותה ומבין.
מה שחשוב הוא לא לנסות לשחזר אותה, לא לנסות להביא אותה שוב, אלא פשוט לדעת שזה שם, ושזה יכול להתרחש בכל רגע ורגע. אם מתעסקים בזה, ואיך זה היה, ואני רוצה עוד פעם - החוויה הופכת לעוד תשוקה מאלפי התשוקות שיש לנו, וחולפת ללא שוב. אבל אם עוזבים את זה ופשוט ממשיכים בחיים מתוך הכרת תודה שקטה, זה חוזר.
1 Guest(s)
Log In
Register