Log In
Register
Login with Google
Topic RSS
21:56
אני לא יודעת אם נועדתי בגלגול הזה להיות במערכת יחסים אוהבת עם גבר.
אני נמשכת לגברים לצערי, וגם מתאהבת בהם, אבל חוסר האמון שלי בהם חוגג.
עכשיו, באופן רציונלי, אני יודעת שהם לא "האויב" ושהם לא בני אדם רעים, אין דבר כזה...חחח אני לא בפרנויות,
מצד שני, הסביבה המדכאת נשים שלנו, כן גורמת לי להיות קצת פרנואידית, כי בתכלס-רוב הגברים מתנהגים חרא P: גם אם הם לא בני אדם רעים, היחס לנשים הוא מחפיר לדעתי. מספיק שמישהו יצחק לגמרי בהומור על מישהי על זה שהיא פחות חכמה/טובה/שהיא חפרנית או מציקה, זה מעצבן אותי בטירוף כי אני רואה את השוביניזם ואת הכוחנות שבדבר. אנחנו מוצפים בדיכוי הברוטאלי של נשים, גם אם הוא עכשיו במסווה יותר תרבותי.
לפני רק 100 שנה, שזה לא הרבה, אישה לא יכלה להביע דעתה/להשתתף פוליטית/להיות עצמאית במשהו בכלל!/ללמוד וכו'
זה מזעזע אותי.
מן הסתם לא תורם שיש לי "אבא" גועל נפש של בנאדם, לוזר אמיתי, פחדן, מלא אגו, אלים כלפי חלשים ממנו (נשים) הוא היה אלים כלפי וכלפי אמא שלי, והוא בעקרון בבון ערס שאני מתביישת שלקחתי ממנו קצת גנים, באמת בא לי להקיא מהמחשבה הזאת.
אני מנסה לא לשנוא אותו, בעיקר כי זה לא בריא בשבילי גם, ולרחם, ולגלות אמפתיה ולהבין שהבנאדם רדוף, וחרדתי ומלא אגו וכו' וכו' אבל כל זה לא מעניין אותי כשאני רואה באיזה בהמתיות הוא מתנהג. פשוט זוועה.
זהו. אז מה יהיה?
יכול להיות שלא נועדתי להיות עם גבר במערכת אוהבת? תכלס אולי לא כל אחד צריך שזה יהיה בחיים שלו, וכאילו אני מנסה להתיישר כלפי הנורמה כי זה מה שנורמלי וזה מה שכולם, אבל אולי לא כולם חייבים .......
22:19
17/10/10
Offline
אוף מורן. כתבתי לך הודעה שלמה והיא נמחקה.
טוב, כניראה שלא הייתי צריכה לשלוח אותה היום.
מחר.....
no one forgets the truth,they just get better at lying
23:05
איזה חמודה ג'סי תודה....:)
אני פשוט חושבת שבאופן אישי, בשבילי, במדד שבין הרווח להפסד, אני לא צריכה את כל החבילה של ילדים ובית.
אולי כן אהבות עם אנשים אכפתיים וטובים, כי בכל זאת, אני אנושית ואני רוצה להרגיש את הטוב הזה ולא לגזור על עצמי חיים כאלה.....של כאב.....אז...אני אנסה כן להיפתח וזה...אבל לא לגמרי...מישהו שיהיה אפשר לבטוח בו למשהו זמני וכיף שיכלול אולי גם אהבה אבל אני לא את כל החבילה של בית ואהבה עד המוות, למען האמת בזה אנ כבר בטוחה....זה מרגיש לי נכון מהלב שזה לא מתאים לי.....מה שכן כואב לי ושאני פחות בטוחה זה להרגיש אהבה, בכלל, להיות עם בן זוג, לא חייב שזו תהיה אהבה לכל החיים.
היום גם יש יותר פתיחות לכל מיני רעיונות, אפשר לנהל מערכת יחסים כך שכל אחד שומר על החופש שלו וכל אחד חי בבית הפרטי שלו. גם משהו. רק צריך למצוא מישהו שיאהב ושיהיה אכפתי כדי שלא יחשוב שאני רוצה סטוץ, אלא פשוט אהבה זמנית כזאת, מבלי להיכנס לורידים האחד של השניה. על דבר כזה אני חולמת . אבל שוב, הבנאדם צריך להיות מכבד ואוהב.
11:06
17/10/10
Offline
היי מורן, סורי שלא עניתי לך לפני, פשוט הייתי מחוץ לעיר אצל סבא וסבתא ולא הייתי במוד.
חבל לי שנמחק מה שכתבתי לך מלכתחילה. אבל הו וול..
אז ככה,
אני חושבת שהעלת כאן כמה נושאים, שקשורים ומשפיעים אחד על השני, אבל כדאי
קודם לפרק אותם לגורמים.
הבנתי שההתלבטות הזאת לגבי אם את בכלל בנויה לקשר זוגי היא לא משהו חדש בחיים שלך...
אבל, העובדה שאת מעלה את כל הסיפור עם אבא שלך, את כל הסיפור עם נשיות ויחס החברה לנשים,
נותנת נופך חדש לסיפור.
קודם כל- אני מסכימה איתך, שאנחנו כביכול חיים במסווה של "שוויון", אבל זה לא קיים. כשהייתי
עדיין בתיכון ובצופים, זה היה ברור כשמש, שבת שנותנת נאומים היא "חופרת", ובן שנותן נאומים
הוא "כריזמטי". פאק איט. זה לא אמור באמת למנוע ממך כלום, אז קראו לי חופרת. אז קראו לי
הזויה (עם האסטרולוגיה שלי), וקראו לי חיה בסרט. כן, מודה, זה פוגע בהתחלה, אבל בסופו
של דבר גילתי, שהגבר ששווה את האהבה והאמון שלי- יעריך בדיוק את הצדדים האלה. ו-וואלה,
כן, עד עכשיו, כמעט כל הבנים שהייתי איתם נמשכו בדיוק לתכונות האלה. מי שלא, מה לעשות,
כניראה לא מספיק ברמה. לכן, מה שאני אומרת הוא כזה- קיים בך עומק. הבחירה שלך, היא אם לדבוק
בו, להפוך אותו לכח שלך, למי שאת, ומה שאת מתגאה בו (שמש שלך בבית 5..), או שאת
יכולה לפזול לצדדים, להסתכל מה חושבים ומה אומרים ומה מקובל ואז לפספס את עצמך...
כשאת מפספסת את עצמך, אז את גם מפספסת תפיסה בריאה למערכות יחסים, אמונה
שכל אחד מקבל את מי ומה שמגיע לו... 
השאלה שכדאי שתשאלי את עצמך היא כזו: האם התפיסה שלי מערכות יחסים היא
אמיתית ונקייה מפחדים ונובעת מהפנימיות שלי ומהאמונה העצמית שלי? אם כן, אז וואלה, כן
יש מצב שמה שנכון לך זה לא להיות בזוגיות הקונבנציונאלית... אישית,אני חושבת שכרגע, זה לא המקרה,
כי ברור שהתפיסה שלך של מערכות יחסים מושפעת מכאבים וטראומות שקשורות בעבר, ויחס
עם אבא שלך(כמו שאת מציינת), ומתוך מקום שלא קשוב לעצמו אלא לרחשי הסביבה (מה שדיברת
לגבי היחס לנשים..)..
מה את אומרת?
יום טוב 
no one forgets the truth,they just get better at lying
12:49
17/10/10
Offline
התבלבתי זו קריסטיבה או מורן?
no one forgets the truth,they just get better at lying
14:41
זאת לא אני שכתבה אשתדל להפנים, אבל כנראה זה דיבר גם אליה חח :)
התגובה שלך באמת יפה, כנראה רק אני יודעת מהו הקול הפנימי האמיתי שלי ומה באמת מתאים לי, ומה זה יותר ה"רעשים" מבחוץ, ואיך זכרת שהשמש שלי ב-5 מרוב שאני מפציצה פה בשאלות? חחחחח זה אומר לדעתך שאני צריכה לבטא יותר את הקול הפנימי עם כמה שפחות רעשי רקע או מה שאחרים מצפים ממני וחושבים, ומה מקובל ומה לא כפי שכתבת?...........
ואהבתי מה שכתבת על החפרנות וזה...להיות הזויה באסטרולוגיה.....אין ספק שאנחנו צריכים ללמוד להיות מי שאנחנו.........אבל יש כ"כ הרבה ציפיות לסביבה......
16:03
היי מורן!
נגעת לליבי בהודעה שלך, והייתי יכולה לדבר איתך שעות על הדברים האלו, אבל נראה לי שבינתים אני אסתפק רק במשהו קטן... :)
אני נורא רוצה להגיד לך, שיש גברים מדהימים בעולם הזה!!! רגישים, אוהבים, רחבי אופקים, צנועים, מתפתחים, עם ראיה רוחבית והתסכלות פנימית...
נכון, צריך להתאמץ בשביל למצוא את האיכותיים שבהם, אבל זה בדיוק נכון גם לגבי נשים... התכונות האלו לא קשורות לנשים או גברים, אלא לאנשים, לבני אדם.
ולכן, אל תתיאשי מבנים, או בנות, או אנשים בכלל. המפגשים הנכונים אם האנשים שלך, שראויים לאמון שלך, יזדמנו לך בחיים בדיוק בזמן.
ועוד משהו שאני ממש רוצה להתייחס אליו:
כתבת "כי בתכלס-רוב הגברים מתנהגים חרא P: גם אם הם לא בני אדם רעים, היחס לנשים הוא מחפיר לדעתי".
אז כמו שאני רואה את זה, זה נכון, אבל באופן חלקי. אנשים בדר"כ מתייחסים ל'אחר' בצורה כזאת- אם זה למין השני, לעם אחר, לגיל אחר, לצבע אחר, למקצוע אחר, לחיה אחרת... (אני מתאפקת פה מאד ונשארת סולידית, ואווו זה קשה!!!).
ולא, הם לא בני אדם רעים, הם פשוט לא רואים את האחר, ולא רואים את עצמם. אז מה זה משנה אם מישהו נחמד לנשים אבל גזעני לעם או עדה אחרים? אותו גועל נפש, לא?
העניין הוא, שלא אצל כולנו זה ברמות גסות ובולטות כאלה. רובנו למדנו להסוות את זה ביום יום...
לכן... מה שאני מנסה לעשות, זה לבדוק את עצמי כל הזמן (בסגנון כירוני-שבתאי)- איך אני חושבת ומתנהגת לאחרים- קבוצות ויחידים, אחרים קרובים ואחרים רחוקים.
מתוך זה קורים לי שני דברים שרלוונטים לפה:
א. אני מושכת אלי אנשים שדומים לי (תקראי לזה מזמנת/ ממגננטת/ מתכווננת או איך שתרצי). היינו, לא מתנהגים "חרא" כמו שכתבת על רוב הגברים :)
ב. אני משתפרת... :) :) :)
מקווה מאד שלא "חפרתי" לך (לשיטתם של בני הצופים מהשבט של ג'סי :)
ובכל מקרה מקווה שיזדמנו לך מפגשים עם בנים (ובנות) מקסימים ביותר...
16:46
17/10/10
Offline
דסי, אהבתי מה שכתבת! מאוד נכון....
היי מורן, אני זוכרת שיש לך שמש ב5 בטלה ואופק עקרב... לא כי את חופרת, פשוט כי יש לי
זכרון קצת יותר מידי טוב..חחח, לפעמים זה לטובה לפעמים זה לרעה
תראי, ניראה לי שלאריות ולשמש ב5, יש נטייה מסויימת לחכות תמיד למחיאות כפיים ולאישור שהם חלק
מהקונצנזוס... והם צריכים ללמוד מהדלי שממול, שעל מנתלבטא באמת ובתמים, את הייחוד
שלהם, ולכך להביא יצירה וחיים, הם צריכים לעשות את זה מתוך עצמם.. (זה נכון לגבי כל
אדם ואדם, אבל אצל אריה זה ממש אישיו...)
זה לא פשוט, זה לא קורה ביום אחד, אבל להיות מודעת לזה זה כבר התחלה...
קריסטיבה שמחה שזה דיבר אליך 
no one forgets the truth,they just get better at lying
17:52
פשוט חשבתי שזו תובנה יפה שראוי גם לי לזכור אותה, ואני שמחה שלא החשבתן את הערתי להתערבות...
17:59
17/10/10
Offline
חלילה וחס! 
no one forgets the truth,they just get better at lying
12:21
וואי ג'סי זה נכון........מפחיד כמה זה נכון
לצערי יש לי אגו, מודה, וזה חלק ממגננה...שלא יפגעו בי/בכבוד שלי, מפחדת שאם אפתח ואהיה טובה לאנשים אהיה טובה מדיי , סמרטוטית מדיי כי יש בי גם את העדינות/רכרוכיות הזאת לעתים גם..........
אני רוצה לאהוב את עצמי ולהיות עם ביטחון עצמי בריא.....גם הנטיות הטמפרמנטיות הקשות שלי וגם ההשתקה אותי במשפחה, גרמו לי להתנהג ברכרוכיות, אני כאילו מפחדת כל הזמן לפגוע או משו כי אם לא "אשתוק ואהיה שקטה ונינוחה" אז אפגע באנשים איכשהו, אז אני תמיד משקיטה את האש שבתוכי. לפעמים אני מרגישה שיש בי יותר מדיי תזוזה וחוסר רוגע שלא מתאים לעולם הזה.......ומצד שני אני גם בנאדם עדין
בעיה בעיה P: איך יוצרים ביטחון עצמי בריא אמיתי שלא מתוך מגננה ומבלי להרגיש לא נעים עם זה או להרגיש חושבת את עצמיפוגעת באחרים?
21:39
17/10/10
Offline
הממ זה מאוד מעניין מה שאת אומרת..
כניראה שעם העקרב והטלה, שוכנות בך עוצמות טוטאליות וחזקות שאת חוששת לבטא,
הירח שלך, בבתולה, בבית 10.. ואם מתייחסים למה שאמרת ,המשפחה (ירח), גרמה לך- (מתוך נקודת
מבטך)לנסות לרצות כל הזמן את האחר ולהיות בסדר, ובנורמה,ממושמעת, אסופה, ובשליטה (שילוב של
בתולה ובית 10).וזה מתנגש תמיד עם האנרגיה העקרבית טלאית שמבעבעת בך. את צריכה להבין משהו,
שאולי ישמע לך קצת מוזר, אבל, בסופו של דבר- המאבקים האלה, הם יותר פנימיים מאשר חיצוניים.
כלומר, יכול להיות שמה שאת תופסת כורוד (המשפחה השתיקה את הטמרפרמנט שלי), אחותך או אמא שלך
יתפסו בכלל ככתום, כל אחת על פי ההסתכלות שלה על החיים, ועל פי המקום בו היא נמצאת.
ההשתקה התמידית שאת מרגישה, המאבק הזה, בין התפרצות לשליטה, הוא אישיו פנימי ומהותי
שמשתקף ומוקרן בחיים שלך, ביקום. במה שאת מזמנת לך לחיים. אני לא אומרת שזה לא באמת
קורה לך, אלא שזה מתחיל מבפנים. ואחר כך מתבטא החוצה , בדיאלוג עם העולם, ובפידבקים
שאת מקבלת.
מבינה קצת מה שאני אומרת?
חשוב לי להגיד את זה, כי השאלה כאן בעצם, היא לא, איך אני מבטאת את מי שאני בלי לפגוע באנשים..?
כי אז את ממשיכה להזין את מה שיצרת מתוך הקונפליקט הפנימי.
אלא, למה אני חושבת שהטמפרמנט שלי בכלל מהווה איזשהו איום בחיים שלי?!למה זה נתפס אצלי
כמשהו שלילי? האם זה באמת שלילי? למה מבחינתי, אם לא אהיה שקטה ונינוחה אפגע במישהו?
כלומר- את צריכה לרדת לעומק התפיסה הזו שלך, איך יצרת אותה.. למה? הרי זו בסך הכל תפיסה.
אל תדאגי, אני לא זוכרת את הפרטים האלה על המפה חחח, מצאתי אותה באחד
האשכולות… אני חייבת לציין שהמפה הזו ממש מושכת אותי.
לילט
no one forgets the truth,they just get better at lying
21:58
למה היא מושכת אותך? חחח
לצערי יש לי תשובה- אבא שלי ומשפחתו ממש באו בצורה ישירה מול הטמםרמנט שלי, ונוצר סיפור שבו אנני כאילו הילדה האלימה והרעה והשובבה בבית אז אני יודעת שנדפקתי פסיכולוגית בקטע הזה שלימדו אותי בסביבה שזה כן שלילי הטמפ' שלי......
כל מה שכתבת על זה שזה מאבק פנימי עם עצמי ולא חיצוני זה מדהים!! זה נכון, אני יודעת את הדברים האלה, תודה עלשכתבת אותם :))
ועדיין, אני יודעת לומר לך איך בדיוק נוצרה התפיסה הזאת........על ידי הסביבה:/
גם אם יש בי את הצד הזה ה"בתולי" המאופק הפנימי, הסביבה מבחוץ בהחלט לימדה אותי שאני מסוכנת אם אני משחררת את האש ואת ה"שובבות" שבי, במקום באמת , לקחת את זה גם לצד חיובי,
אפשר להסתכל על ילדה שובבה וללמד אותה איך לנווט את האנרגיות שלה בכיון טוב, ולצעריזה לא מה שקרה, בבית נבנו אובססיות מטורפות לגביי מתוך תסבוכים של "אבא" שלי ואחרים, ואני סבלתי מזה בתור ילדה........
יהיתי גם הרבה אצל פסיכולוגית וכו' כדי לשחרר את עצמי , וגם לסלוח, ולהבין שאני לא איזה מפלצת, אולי הייתי ילדה קצת שהרביצה לאחותה, אבל לא היתי אלימה יותר מזה לאנשים אחרים........פשוט הייתי שובבה ולא רגועה במיוחד..........וראיתי את עצמי כ"כ שלילית כ"כ הרבה שנים.....
קיצור, חשוב שהורה יידע איך להתייחס לילד. היום אני יודעת שהסביבה הייתה יכולה להכניס בי תפיסות חיוביות לגבי התכונות שלי, גם אם הן קשות ומוקצנות, ולא לראות את העוצמות ואת האש'/הרגישות שבי , רק כתפיסה שלילית שאני איזו מפלצת:/
כן כן..........סיפור מסובך.....................................
22:00
נשלח לי לפני שרציתי.......
חחח קיצור חפרתי כמו בטיפול פסיכולוגי:)
המוסר השכל הוא----לאהוב את עצמי לא משנה מה, קודם לקבל ,לאהוב, ובדיוק כמו שאמרת ג'סי, לנווט את הטמפ' שיש לי לדברים חיוביים, לתפיסות חיוביות..........ולסלוח גם לאחרים..........
את חכמה ג'סי ! תודה :))
לילה טוב
Online
1 Guest(s)
