מספר דברים: 

המזלות לא נקבעים על פי מקום קבוצות הכוכבים בשמים, צריך להבין כי קבוצות הכוכבים נעות בחלל ונכון להיום  לדוגמה קבוצת מזל בתולה מצויה במזל מאוזנים, קבוצת מאזנים מצויה בעקרב וכך כל הזודייק [גלגל המזלות].

ברגע שהאסטרונומים מגלים קבוצות כוכבים בחלל והם אינם מבינים בחוסר הקשר שבין אותם קבוצות כוכבים למזלות הם מדברים על המצאותו של מזל חדש, הם מצאו את קבוצת הכוכבים בין עקרב לקשת וקראו לזה נחש, ומה אם ימצאו קבוצות בין מזלות אחרים כמו דגים וטלה, הם יקראו לזה הדג-נחש?

באשר לחישוב לוח השנה העברי:

מחשבים את השנה לפי מפגש ירח ושמש, 12 פעמים בשנה, ובגלל הפערים של שבוע בכל שנה , בשנה הרביעית מוסיפים חודש, אלה שהמזלות שוב לא נקבעים על-פי גרמי השמים ומיקומם אלה הם קבועים במקום אחר.

מאמר בנושא מבנה היקום על-פי היהדות:

מבנה היקום על-פי היהדות
 
בתלמוד מסכת ברכות נכתב:
אמר לה הקדוש ברוך הוא [לכנסת ישראל],בתי, י"ב מזלות בראתי ברקיע, ועל כל מזל ומזל בראתי לו שלושים חיל [קבוצות כוכבים],ועל כל חיל וחיל בראתי לו שלושים לגיון, ועל כל לגיון ולגיון בראתי לו שלושים רהטון, ועל כל רהטון ורהטון בראתי לו שלושים קרטון, ועל כל קרטון וקרטון בראתי לו שלושים גיסטרא, ועל כל גיסטרא וגיסטרא תליתי בו שלוש-מאות וששים וחמש אלפי ריבו כוכבים כנגד ימות החמה.
 
זהו תיאור הכתוב בתלמוד של מבנה היקום, תיאור זה מסביר את צורת היקום.
 
מזל טלה, בתחומו מצויים בסדר מסוים שלושים קבוצות כוכבים הנקראות חיל,
[כך קורה עם כל מזל ומזל בגלגל המזלות].
בתחום כל חיל מצויים שלושים קבוצות נוספות של כוכבים הנקראות לגיון.
בתחום כל קבוצת כוכבים הנקראת לגיון נמצאים שלושים קבוצות כוכבים הנקראות רהטון.
בתחום כל קבוצת כוכבים הנקראת רהטון נמצאים שלושים קבוצות כוכבים הנקראות קרטון.
בתחום כל קבוצת כוכבים הנקראת קרטון נמצאים שלושים קבוצות כוכבים הנקראות גיסטרא.
בתחום כל קבוצת כוכבים הנקראת גיסטרא נמצאים 365 אלפי רבב כוכבים שהם
3,650,000,000 כוכבים.
 
החשבון המתקבל הוא:
12 מזלות כפול 30, כפול 30,כפול 30,כפול 30,כפול 30, כפול 3,650,000,000 שווה
1,064,340,000,000,000,000 כוכבים ביקום באת היבראו.
אישור לכך ניתן על-ידי המדענים אשר קבעו כי מספר הגופים ביקום הוא אחד עם שמונעשרה אפסים.
 
 
       מיקום המזלות
 
 
על-פי תיאור של  התלמוד ,   י"ב  מזלות ממוקמים ברקיע.
השאלה היא מהו רקיע? בכדי לענות על השאלה הזו, יש צורך למצוא מתי בפעם הראשונה מופיע המילה רקיע בתורה ובאיזה התייחסות לכתוב בתורה?
בראשית  פרק א פסוק ו:
ויאמר אלהים יהי רקיע בתוך המים ויהי רקיע מבדיל בין מים למים: ויעש אלהים את הרקיע ויבדל בין המים שמתחת לרקיע ובין המים שמעל לרקיע ויהי-כן: ויקרא אלהים לרקיע שמים ויהי-  ערב ויהי בקר יום שני:
 
במדרש, בתורה שבעל-פה נכתב כי המים שמעל לרקיע הם כגלידים [ קפואים] והם יתרים מהמים שמתחת לרקיע, המים שמתחת לרקיע הם כטיפה בים,מן המים שמעל לרקיע.
 
מעט הסבר על הדברים:
על-פי התיאור הנ"ל, המים שמתחת לרקיע הם כמובן האוקיאנוסים והימים, הנהרות והנחלים, ועוד מקורות מים שונים הקיימים על-פני כדור הארץ, ואילו
 המים שמעל לרקיע הם במצב צבירה קפוא, קרחונים, המשייטים בחלל כאשר אחד התופעות המוכרות לכך הם השביטים שהם גופים מלוכלכים המורכבים מקרח ואבק כוכבים.
למעשה תיאור זה בא לומר כי הרקיע הוא אותו מרכיב גזי המצוי סביב כדור הארץ והנקרא אטמוספרה, כאשר מה שהיא עושה זה מבדילה בין התחום החומרי [נוזל או מוצק] של כדור הארץ לבין תחום החלל אשר שם משייטים אותם כמויות מים עצומות בחלל בצורה של קרחונים המתוארים במדרש כגלידים מלשון גלידה.
 
כידוע אחד המרכיבים של המים הוא החמצן, אשר הוא חלק ממרכיביו החשובים של האוויר הסובב את פני כדור הארץ.
ובכך יש רמז למה שנכתב בתורה: "יהי רקיע בתוך המים" זאת אומרת: שהמרכיב הבונה את המים מצוי גם באוויר.
למעשה כאשר אנו מדברים על הרקיע אנו מדברים על אותו מרכיב העוטף את כדור הארץ ומאפשר את החיים על-פניו [האוויר וליתר דיוק החמצן], ובתחום זה של המרכיב נוצרו בחלוקה של 12 אזורים בעולם, 12 המזלות.
 
הערה: הנס הגדול הוא בכך שמצב הצבירה הגבוהה ביותר הקיים ביקום של המים הוא קרח, ולכן המצאותו זו בצורת נוזל של המים, הוא בבחינת מצב אידיאלי לקיום חיים על-פני כדור הארץ, בגלל הריחוק המתאים של כדור הארץ מהשמש, לצורך קיום החיים  מתקיים מצב צבירה של המים בצורת נוזל בזמן שבכל היקום או לפחות במרביתו מצב הצבירה הוא קרח.
 
 השפעות המזלות על צורת האדם   
 
בזוהר נכתב כי מראה האדם שונה ממקום למקום על-פי המצב האקלימי של אותו מקום בו הם בני-האדם מצויים ונושמים שם.
יש בדברים אילו לחזק את עניין השוני החיצוני הנוצר באדם כתוצאה מנשימת האוויר אשר הוא מרכיב מתוך מבנה המזלות, ומכיוון שבכל אזור ואזור יש שוני בצורתם החיצונית של בני-האדם, ניתן בנקל לזהות את השפעות המזל על חיצוניותם, באזור בו הם חיים.
 
למעשה מה שהדברים באים לומר 12 המזלות נבראו באטמוספרה של כדור הארץ, מקצה גבול האטמוספרה ועד לפני הקרקע של כדור הארץ, בחלוקה ל12 אזורים,
המוכרים לנו בהבדלי השעות מגריניג, ולמעשה גם לחלוקה ל12 אזורים מקוטב אחד למשנהו כך שמתקבלים 144 משבצות היוצרות חלוקה בדומה לחלוקת ירח ושמש במזלות.
 
אזורי ההשפעה לפי חלוקת
     המזלות בעולם
 
מגריניג [ קוו אורך0  ] לכיוון מזרח [כלפי ישראל] עד קוו אורך 30 נשלט על-ידי מזל  סרטן, מקוו אורך 30 ועד קוו אורך 60 שולט מזל אריה, מקוו אורך 60 ועד קוו אורך 90 שולט מזל בתולה, וכך הלאה עד קוו אורך 30- מערב לנקודת גריניג ועד גריניג עצמו הנשלט על-ידי מזל תאומים.
חלוקת המזלות בקוו הרוחב שונה איזור יבשת אנטרטיקה נישלט על ידי מזל גדי ואילו הקוטב הצפוני נישלט על-ידי מזל סרטן,.
כאשר מהקוטב הצפוני כלפי אזור הודו [קוו אורך 90 ] יורדים המזלות אריה, בתולה, מאזניים, עקרב, קשת ומסתיים בגדי בקוטב הדרומי, ואילו מהקוטב הצפוני כלפי יבשות אמריקה [קו אורך 90-] יורדים המזלות : תאומים, שור, טלה, דגים, דלי ומסתיים בקוטב הדרומים בגדי.
 
 
 המערכת הקוסמית כוכבית
 
המדע של היום יודע להגיד כי קיימים כ88 קבוצות כוכבים הנראות לעין ואשר
מחלקות את החלל ל12 אזורים המתארים ציורים של חיות ודמויות אשר קיבלו עם הזמן שמות של המזלות,
ביהדות ראינו כי על כל מזל יש חלוקה של 30 קבוצות כוכבים וכל קבוצה כזו שולטת בחשבון פשוט על מעלה אחת מהזודיאק, אבל גם היא מתחלקת ל30 קבוצות כוכבים השולטות על כל מעלה, חלוקה זו ממשיכה עוד שלוש פעמים.
 
דרך הפעולה של המערכות הכוכביות ביקום:
 
למעשה על-פי היהדות לכוכבים אין כוחות משלהם להשפיע על המתרחש בכל כוכב וכוכב, אל-מה בכל מערכות הכוכבים מצויים שמשות
היוצרות סופות שמש אלקטרו מגנטיות, סופות אילו יוצרות גלים מתפשטים ביקום, והכוכבים בתנועתם סביב אותם שמשות יוצרים שבירה של אותם גלים אלקטרו-מגנטיים, זו צורה אחת של השפעות המתקיימות ביקום, צורה נוספת היא קירבת הכוכבים אילו אל אילו, בדומה לירח וכדור הארץ או שמש על שלל כוכבי הלכת שלה שהם כירחים עבורה, ההשפעות כאן הם של כוחות משיכה.
 
כיצד פועלת ההשפעה של מערכת השמש מבחינה אסטרו-פיסיקלית?
 
לשמש יש כוחות משיכה הגורמים לכוכבים הירחיים שלה לנוע סביבה, ככול שהכוכב קרוב יותר לשמש תנועתו סביב צירו כבדה, אך סביב השמש מהירה, ככל שמתרחקים מהשמש תנועת הכוכבים סביב השמש הולכת ופוחתת ואילו סביב צירם הכוכבים נעים מהר יותר אך, לגודלם ולמעסה שלהם יש השפעה מאטה על מהירות תנועתם סביב צירם, יתרה מזאת ככול שמתרחקים מהשמש, מסלול תנועת הכוכבים סביב השמש מתחיל לעלות כלפי מעלה ממסלול המילקה ומקבל זוויות גבוהות יותר היכולות להגיע עד 90 מעלות בדומה למסלול תנועת השביט אלי.
 
על מה משפעים גרמי השמים?
 
הראייה המדעית להשפעת גרמי השמים האחד על השני מצויה כאן בכדור הארץ בצורת שפל וגאות של המים, המושפעים מכוחות המשיכה של הירח ואף השמש,
בזמן ליקוי חמה השפעות אילו מקבלות חיזוק כתוצאה משילוב כוחות משיכה הן של השמש והן של הירח.
כמו כדור הארץ גם האדם והחי בנויים מ70 אחוז נוזלים עליהם מתרחשת ההשפעה הכוכבית הנ"ל.
למעשה כוחות המשיכה של הגופים כירח והשמש הם הכוחות היחידים הפועלים בצורה זו על כדור הארץ והם מרימים את מפלס הנוזלים בעולם, ובגוף של החי הם מרימים את מפלס הכימיקלים הנוזליים, כמו שבעולם יש אזורי התרוממות הנוזלים, כך בגוף  החי מושפעות כמויות הכימיקאלים באזורים שונים כך שכל איזור מושפע שונה ומגיב שונה, באדם עיקר ההשפעות הם על התפקוד הכימיקאלי במוחו,  היוצר בו את התגובות התקשורתיות והנפשיות השונות.
לאומת זאת השפעות הכוכבים האחרים במערכת השמש הם של שבירת גלי-סופות הנוצרות בשמש [סופות אלקטרו-מגנטיות], גלים אילו יוצרים נגיעות עדינות באותם נקודות עלייה של מפלסי המים, כאשר יש זוויות מתאימות לכך המקובלות באסטרולוגיה וידועות באסטרולוגיה כזוויות בין כוכביות.
למה הדבר דומה ? כאשר יש התרוממות של נוזלים באזור מסוים על-פני כדור הארץ [גאות] הדבר ניראה כמו פראבולה [מעגל כלפי מעלה], במקביל לכך יש זווית של גורם כוכבי מסוים לאותו אזור, יראה הדבר כלחץ המוריד את גובה המים בצורה של היפרבולה, לדמיין את התמונה אפשר על-ידי התבוננות בהר געש [פרבולה] והשבר הפנימי של הלוע כלפי מטה [היפרבולה], אלה שהשפעות הכוכבים במערכת השמש הן כל כך עדינות שאת ההיפרבולה קשה להבחן רק אם הכוכב מצוי בתהליך מסלולו סביב השמש בקירבת מקום קרובה לכדור הארץ, בדומה לזה שיהיה בתאריך ה27/8/2007 של כוכב מאדים כלפי כדור הארץ [56 מליון קילומטר מכן].
אותן נגיעות עדינות משפיעות גם על הנוזלים הכימיקאליים בגוף החיי ויוצרים את התגובות השונות של החי.
 
            האם יש מבנה מזלות זהה    
      בכוכבים אחרים?
 
על-מנת שיתקיים מצב של מבנה מזלות בכוכבים אחרים בדומה לזה של כדור    
הארץ, דרוש תנאי עיקרי והוא קיום חמצן במבנה האטמוספרי של הכוכב.
לחמצן תפקיד חשוב, הוא מאפשר בערה של גופים החודרים לאטמוספרה ומתקלים, אך יש לו תפקיד נוסף והוא לסננן את אותם גופים מהחלל אשר הם בנויים מאבק כוכבים וקרח, כך שהאבק נשרף ואילו הקרח נמס והופך למטר על הארץ, מטר זה מתבסף והופך בתהליך של זמן למקור מים על-פני הפלנטה, השילוב של חמצן ומים בפלנטה מאפשר קיום חיים ולמעשה מאפשר קיום המזלות, על בסיס המתכונת הקבועה בבריאה של :בריאת המזלות ברקיע על בסיס הכתוב בספר בראשית.
למעשה בפלנטות בהן אין מצב אטמוספרי המאפשר קיום חיים, אין מבנה מזלות כפי שאנו מכירים על פני כדור הארץ.
 

וואו חיים הרבה זמן לא קראתי מאמר כזה מרתק.

גרם לי להאמין אף יותר...

איך בסופו של דבר הכל מתחבר... הכל אחד שלם... מדהים...

והתורה שכל פעם מפתיעה מחדש עם התובנות והעומק שבכל מילה ומילה שבה.

תודה על ההעשרה.