sphinx אמר
פלוטו ושבתאי עוברים השנה על ה IC של המדינה, וזה מעבר גורלי. הבית עצמו נמצא בסכנה, העם עצמו עומד למבחן של חיים ומוות. יש לנו מזל שזה התממש 

באמצעות מגיפה ולא באמצעות מלחמה, כי אז הארץ הייתה נחרבת. אני מקווה שהרטרו של מארס בטלה על ה DC של המדינה עם הסקוויר לIC, ולשבתאי ולפלוטו, 

לא יעידו על הדרדרות ביטחונית פתאומית או על מלחמת אחים. בעיקרון, אני לא חושב שעתיד המדינה הוא דיקטטורי. אולי אני טועה, אבל אני לא רואה פה

סכנה לדיקטטורה אלא לאנרכיה ולהתפרקות. יכול להיות שהקולות הדיקטטורים לכאורה שבאים מצד השלטון, ישמשו כזרז למרד של חלקים גדולים בציבור

ולעימות מול חלקים אחרים שתומכים בשלטון. זמן של מגיפה הוא זמן טבעי של צעדים סמכותניים מצד השלטון, של הגבלת האזרחים ושל צמצום הזכויות

כדי להילחם במחלה מדבקת ולהציל חיים. כדי שצעדים כאלה יצליחו, הם צריכים להתקבל בהבנה מצד הציבור, אחרת הוא לא ישתף פעולה עם השלטון.

זה לא יכול לקרות בציבור שאיבד את האמון בשלטון, גם אם מאמצי השלטון כנים. נוצר חשש עמוק בקרב הציבור שהשלטון פועל לרעתו במתכוון, חשש שמתחזק

כתוצאה מפגיעה אמיתית באיכות החיים ובכלכלה, מה שיוצר פחדים, תאוריות קונספירציה והרבה זעם ציבורי, וגם מגדיל את השסעים בין המחנות. החומר שממנו

עשויות מדינות הוא אמון. ואם אין אמון בין האזרחים לשלטון ובין האזרחים לבין עצמם, לא רק שלא נצליח להדוף את המגיפה, לא נצליח להתנהל כמדינה. 

אני באמת חושש לנו עכשיו.  

כרגיל, ספינקס, דברי חוכמה מדוייקים

ותודה לאסטבן שהביא את הנושא !! זה בפירוש הנושא הכי חשוב לדון בו עכשיו.

Esteban אמר
מגי - את כותבת ושמה את העניין על בלבול שיוצרים יופיטר ונפטון שזה נשמע לי קצת מוזר מכיוון שזה מעבר קצר יחסית שבקרוב יסתיים . אז מה הדיסאינפורמציה מכל כיוון יגיע לסיומו בקרוב ? כתבת בפייסבוק גם ואני מגיב על זה כאן מטעמי נוחות - כתבת שאנחנו נמצאים כרגע בעולם של מלחמה ולא שלום , שהשלום הוא סוג אשליה כרגע ואני נוטה לקבל את זה . במקביל אני חושב שאי אפשר להקיש אחד לאחד למהלכים של מלחמת העולם השנייה - אז היה למעצמות המיליטנטיות הרבה יותר כוח . צמברלין "נכנע" בהסכם מינכן ב1938 לא כי הוא נאיבי ,אלא כי הוא ידע בדיוק כמה חזקה גרמניה ושאין לבריטניה ממש סיכוי להתמודד מולה . בטח ובטח אחרי הברית שלו עם בריה"מ . הקו המילטנטי וחסר הפשרות של צרציל נבע מזה שהם כבר היו בתוך מלחמה והאפשרות השניה היתה להיכנע לגרמניה, כשהוא עלה לשלטון ההרס כבר היה בעיצומו , כל אירופה כבר נכבשה ו300,000 חיילים בריטים כלואים ואבודים בצרפת שנכנעה.  במצב הזה צ'רצ'יל קיבל את הגב מהפרלמנט .  אגב , האדם הדומיננטי שבסופו של יום הוציא את כל העולם מהבוץ היה פרנקלין רזוולט שהיה דמוקרט ליברל אבל עם שכל ישר . הוא הרים את העולם עם הניו דיל שלו מהשפל הגדול והוא זה שבסופו של דבר הכריע את המלחמה .דמוקרט ליברל, איש שלום . 

אני מתפעלת מהבקיאות! אבל לא התכוונתי למלחמת העולם ספציפית אלא לאירועים מסוגה. התכוונתי שמצבים קריטיים גדולים נכפים על מנהיגים כמו על העולם כולו.

הבגרות האנושית שאת מדברת עליה צריכה לנבוע מהבנה ש שינויים גדולים יכולים להגיע מתוך דיאלוג , על אחת כמה וכמה כאשר אתה בעמדה של כוח . לא חייבים עוד מלחמת עולם בשביל ההבנה הפשוטה הזאת , אני מאמין שאפשר אחרת . 

מדוייק!!!

השאלה איזה מנהיג יהיה פה לא תכריע מאום במדיניות החוץ שלנו . זה לא הנושא כאן לדעתי . הנושא לעניות דעתי הוא החוסן הלאומי. 

נכון. וחוסן לאומי מתחיל אצל הפרט, בעוד הפרט של היום (לאו דווקא אתה או אני אלא הרוב) עסוק בלהאשים.

וזה גם קשור בעיני למעבר של סאטורן ופלוטו על ה ic של המדינה כמו שספינקס מתאר . להמשיך לטמון את הראש בחול לנוכח הצמיחה של אוכולוסיית המיעוטים פה ולאפשר למדינה בתוך מדינה להתנהל כאן זאת צרה גדולה שאנחנו לא מבינים עד כמה הרת אסון היא לטווח הארוך . להמשיך לחשוב במונחים של שמאל וימין זה גם זריית חול בעינים .

יש פה בארץ שבטים שבטים (נאום ריבלין) והדמוגרפיה פה משתנה בקצב מסחרר . 

האסטרטגיה של המדינה צריכה להשתנות ולהתמקד בדיאלוגים וחיבורים בין השבטים פה והשתתפות פעילה של כולם למען המדינה . לטווח אפילו לא הארוך , לטווח הבינוני אין כאן רוב דומיננטי לאף אחד וצריך להתחיל להפנים את זה . 

מאד נכון. אנחנו בנויים מדינות בתוך מדינות בתוך מדינות. אמריקה, שגם היא, כמונו, ארץ הגירה ומכילה בלי סוף זרמים וגזעים, הצליחה לקיים מדינה ענקית עם שתי מפלגות. ואנחנו נתנו פה מפלגה לכל שלושה אנשים. הפילוג האינסופי הזה הוא שמחליש אותנו כל כך. 

הבלבול הנוכחי עד כמה שהוא מתעתע ומפחיד זה רק סימן לבאות . רק תמרור אזהרה על מה עלול להיות כאן ב 20 שנה הקרובות . חוסר משילות , חוסר יציבות וכו' . תראו את לבנון , אנחנו לא מאוד רחוקים מהרעיון הזה . ירושלים היום היא בערך שליש לכל שבט . 

 

להתייחס לשחיתות שלטונית ורצון בשלטון נקי כפיים  כ "רומנטיקה של השמאל הליברלי" היא טעות . שחיתות שלטונית מונעת גישה עניינית ולא משנה מה הכיוון שבוחרים אסטרטגית , האסטרטגיה לעולם לא תיושם כי יש "צרכים פוליטיים" שמונעים ממנה לקרות . היינו יכולים עכשיו בהינף 2,3 החלטות נורמליות, להיות עם נתוני קורונה נורמליים והסיבה היחידה שלא נלקחו היא אשכרה פוליטית בלבד! רק להסתכל על הנתונים :-) 

אני לא יודעת מה להגיד לך לגבי זה. אני שומעת על שחיתות שלטונית מאז שאני חיה. לא משנה מי שלט פה בשבעים השנים האחרונות - הוא הואשם בשחיתות ו"מושחתים נמאסתם" היה מוטו של העם הישראלי מאז קום המדינה. אני לא בקיאה בפרטים, אני לא קוראת הארץ ולא שומעת חדשות אז אני לא פונקציה לשפוט אם השחיתות היום רצינית יותר או פחות. אבל אני קוראת היסטוריה. ואני רואה ברור כשמש את האסונות והרוע שהביאו אידיאלים נעלים של "שיוויון שלום חופש וצדק", וראה ערך המהפכה הצרפתית או הקומוניזם. כל רוע עולמי וחוסר אנושיות - פועלים תמיד ובלי יוצא מן הכלל תחת סיסמאות מסברות אוזן. אידיאליסטים הביאו רוע לעולם הרבה יותר מאנשים שחיפשו להיות עשירים, למשל. הדרך לגיהינום רצופה כוונות טובות. 

 

ולכן כל עם ישראל תקוע בבית , איך אתם לא רואים את האבסורד פה ? וזאת רק דוגמא אחת קטנה שמתרחשת עכשיו , ובטח יש עוד אינסוף כאלה שפוגעים בנו , בביטחון המדינה ובחוסן שלה  ושאנחנו לא יודעים ובטח גם לא נדע עליהם לעולם . לסיום רק אגיד , שאכן כתבתי את מה שכתבתי בפתיחת הפוסט הזה מתוך כאב . אין בי ציפייה למושיע או שאני חושב שהמנהיגים פה תפקידם להוביל אותי להארה ,  חי עם עצמי בשלום עם החוזקות ועם הנפילות ובעיקר עם העובדה שהאחריות לאושר שלי היא שלי בלבד  . בסופו של דבר מעניין אותי להצביע על בעיה , לחשוף אותה ולהרהר איך מתקדמים מפה ... 

נכון כל כך. והדרך בעיני היא דרישה עצמית ולא דרישה חיצונית. וזה מאד סימבולי שכל אחד תקוע בביתו. אולי זו דווקא הזדמנות. 

גם אני חרד למדינה ורוצה בהצלחתה. כאסטרולוג מחפש לראות את התמונה הכוללת וכאדם שחי פה רואה גם את ההכרח בנקיטת עמדה . 

מההיבט האסטרולוגי, אנחנו נמצאים במהפכה עולמית, לא ישראלית. 

תודה למי שטרח לקרוא עד לפה ובכלל על השיחה הזאת .   

פוסט מעולה, אסטבן. תודה!! מקווה שזה בסדר שהרשיתי לעצמי לפרק אותו, כי רציתי לקרוא לעומק. הבאת דברים נכונים כל כך, ובמיוחד מה שאמרת על הפילוג והזרמים האינסופיים שהארץ הזו בנויה מהם. אני חושבת שזו הקללה של המדינה הזו. הניסיון המטופש הזה לתת לכל זרם בית ספר משלו, וחינוך מותאם אישית. אני חושבת שזו הטעות המרכזית של בן גוריון - החינוך המופרד - שגורם לכך שאנחנו מנציחים את ההבדלים ולא מוצאים שום ערך אנושי שיאחד לא רק את העם היהודי אלא את כל תושבי הארץ הזו, ואני מתכוונת גם לכל הדתות השונות - יהדות, איסלאם ונצרות. 

לי נראה שהבעיה המרכזית שלנו היא שאין בנו מילימטר הקשבה, לא אחד לשני ולא לאויבים שלנו. כל אחד נעול באני צודק, הדרך שלי היא היחידה האפשרית.

אנחנו עם מדבר, אם בחיינו האישיים ואם הציבוריים, ולא באמת ערכה של הקשבה.