אני לא באמת הולך לכתוב פה שיר הלל, אבל חשתי צורך לשתף את הפורום בחיבתי הרבה לשבתאי. חוויות שבתאיות כמו מעברים ועוד תמיד אוספות אותי ונותנות לי תחושה של עשייה משמעותית ושל כיוון בחיים ומיצוי עצמי. עם מפה כמו שלי שקיימת בה נטייה לפיזור ועצלנות אני ממש מוקיר תקופות שבתאיות, משום שהן עוזרות לי להרים את עצמי ולצאת ממצבי תקיעות או שאננות או סתם פיזור. אני מרגיש היטב את האתגר שמוצב בפניי ואני נהנה מההתמודדות איתו. אני מכיר היטב את הלחץ הפסיכולוגי ששבתאי יוצר, כמו גם את הסיפוק הרב שמלווה את הידיעה שלא ויתרתי לעצמי ופעלתי נכון. 

בכנות, אני מרגיש הרבה פעמים שהייתי מסוגל להפיק מעצמי ומהחיים הרבה יותר עם מפה יותר גדאית, עם יותר עשייה ומשמעת וכוח פנימי, ופחות פיזור. אני מביט באנשים גדאיים סביבי וקצת מקנא בהם על היכולת לבנות את חייהם בצורה ממוקדת כל כך. שבתאי משלב אנרגיה קרדינאלית שלא נותנת לקפוא במקום או להתקע, ויש בו איכות אוספת וממרכזת שנותנת כוח פנימי רב ויציבות שאני מעריך עד מאוד. פחות התקעות על שטויות ויותר מיקוד ותכנון. 

מי ייתן וכולנו נתברך באנרגיית עשייה פורה וממוקדת