Log In
Register
Login with Google
Topic RSS
20:28
סתם כדי ליידע אתכם...מחר יש לי צו ראשון, ואני ממש מתרגש ולחוץ מעט.
אני קרוב ללהיות רכוש צה"ל...
20:40
ווווווווווווווווווווווווווווווההההההההההההההההוווווווווווו!@#$%^ מזל"טטטטטטטט 
אל תדאג, יהיה לך עוד המון זמן עד שתהיה רכוש צה"לי. אתה רק בתחילת הדרך, שכחת? אל תשכח שהכל שמה לא צריך להחליץ אותך .. באמת שזה שטויות. אתה תהיה בתפקיד טוב. תומכים בך 
WE ARE THE WINNRES 
חח צריכה להתאפס על עצמי ולהיות מתונה יותר מתרגשת בשבילך.
9:32
17/10/10
Offline
עידני!
עכשיו אתה בטח כבר שם,לא הייתה לי הזדמנות לכתוב לך לפני
המון המון בהצלחה, אל תדאג ותלחץ, הצו ראשון זה כולה יום ארוך עם סנדווי'צים מגעילים
אני מקווה שתגיע ללהקה צבאית!!!!!
no one forgets the truth,they just get better at lying
16:13
Moderators
10/10/10
Online
.
קיימות עוד להקות צבאיות? לא ביטלו את זה?? 
16:26
עידני,
מאחלת לך צו ראשון נעים כמו שאיחלו כולם ושירות מהנה.
אבל אני חייבת לאזן (עם קצת נאחס
) את כל המוצי פוצי פה:
השירות הצבאי שלי היה סבל צרוף ומתמשך. לא היתה בו שום נקודת אור. אין שום דבר טבעי בלקחת ילדים בני 18, לעשות להם תרגילי משמעת, להטיל בהם פחד (מהמפקד, מהמסגרת), לחנוט אותם במדים אחידים ולתת להם נשק ביד.
אז נכון שמול הנסיון שלי יש הרבה שקיבלו את ה"חוויה" הצבאית באופן חיובי ותורם. אבל יש גם את הצד השני, רק שתדע... 
בתקופה ההיא Pink Floyd - THE WALL קיבל משמעות חדשה לחלוטין... 
16:54
17/10/10
Offline
חחחח מגי למה הכעס? אני מניחה שזה קשור למילה פרוטקציות
קיימות להקות צבאיות אבל הן כבר לא זוהרות כמו פעם...
יש גם תיאטרון צה"ל. למרות ששמעתי שהם עושים עבודות רס"ר כל היום.
no one forgets the truth,they just get better at lying
17:17
שלום לכם ותודה לכולם חח.
ג'סי, את סיכמת את היום הזה הכי טוב, רק שלא קניתי סנדויץ' מגעיל,
כי כששמעתי שזה בחינם, הבנתי שגם הטעם הוא של חינם…
וכן יש להקות צבאיות, ומגי עשתה פרצוף כועס, כי איזה אחד מפגר ביטל את זה פעם,
כי הוא אמר שלא עושים שם כלום, זבלון!
גבגוב, אני מודע מאוד לצד הלא טוב של זה, אחיי חוו את הצד הזה לצערי…אני מקווה שאני אחווה את זה בצורה טובה.
אני מסכים איתך שצבא זה לא מתאים לכולם, אבל אין מה לעשות...כזה זה במדינתו היקרה.
הצו היה ארוך ומייגע, ונשאר לי להשלים בדיקה רפואית. התורות זה סיוט אחד גדול ולא יעילים שם.
אשכרה באים מ8 עד 17:00 ולא מספיקים כלום.
20:14
עצוב שהצבא מתנהל ככה. באמת שהכל צריך להיות מהר והכל הולך לאט .. סה"כ רק המבחנים הפסיכוטנים והאימות נתונים מה שלוקח זמן .. זה כלום .. מה חוץ מזה? איך היה באמת במבחנים? ואימות הנתונים?
ובקשר לדברים הרפואיים – צריך להיות מאורגנים מראש. זאת כבר לא אשמת הצבא כי הפרופיל הרפואי הוא הכי חשוב בצבא לבנים. צריך גם להשקיע. אבל הבדיקות זה שום דבר.
3:05
חכי סטאר, עדיין לא נכנסת לאחת המערכות הכי לא יעילות ובזבזניות... מה לעשות. 
7:25
Moderators
10/10/10
Online
.
היי ג'ס, לא חשבתי שזה אייקון של כעס - חשבתי שהוא סתם סמוק לו ככה במבוכה....
זה בשבילי כעס 
8:44
מה שעצוב זה ש ב30 שנה האחרונות לא השתנה כלום לא לטובה לפחות, בנושא חוסר היעילות הבזבזנות ושאר המחלות של המערכת הצבאית.
כשהיתי בצבא חשבתי לעצמי שהילדים שלי אולי כבר לא יצטרכו לשרת בצבא איזה נאיביות
לצערינו אין ברירה ואנחנו צריכים צבא ונצטרך גם בעתיד הקרוב והרחוק .
עידן בסופו של דבר הצבא זו חוויה מבגרת שיש בה רגעים נחמדים ופחות נחמדים אבל אם אתה מצליח לקבל
תםקיד שאתה תאהב זה לא כל כך נורא ונשארות גם חוויות נחמדות מהתקופה ולפעמים גם חברים חדשים שהכרת שם אז אמנם יש לך עוד זמן אבל שיהיה שירות קל ונעים ככל האפשר.
זאב
8:44
מה שעצוב זה ש ב30 שנה האחרונות לא השתנה כלום לא לטובה לפחות, בנושא חוסר היעילות הבזבזנות ושאר המחלות של המערכת הצבאית.
כשהיתי בצבא חשבתי לעצמי שהילדים שלי אולי כבר לא יצטרכו לשרת בצבא איזה נאיביות
לצערינו אין ברירה ואנחנו צריכים צבא ונצטרך גם בעתיד הקרוב והרחוק .
עידן בסופו של דבר הצבא זו חוויה מבגרת שיש בה רגעים נחמדים ופחות נחמדים אבל אם אתה מצליח לקבל
תםקיד שאתה תאהב זה לא כל כך נורא ונשארות גם חוויות נחמדות מהתקופה ולפעמים גם חברים חדשים שהכרת שם אז אמנם יש לך עוד זמן אבל שיהיה שירות קל ונעים ככל האפשר.
זאב
11:01
16/10/10
Offline
גבגוב, ועידן- גם לי היה מאוד קשה עם המערכת המסורבלת הזו,הארגון, המשמעת, חוסר ההגיון. והנה לג'סי- היתה התלהבות, תפקיד מעניין, חוויה טובה.
אבל- כמו שכתבת- עידן- ככה זה! במדינה שלנו, צריך לעשות את זה. ואני חושבת שזה שיעור נפלא- בין אם יהיה לך שירות חוויתי וטוב ובין אם לא אהבת חייך.
השיעור של צריך לעשות, גם אם זה לא נראה לי, ולא מתאים לי.
אני זוכרת שבתקופת שירותי התנדבתי שבת אחת ( 0שלא הייתי אמורה להשאר) לחיפושים של הנעדר אילן סעדון.
אחרי סו"ש ללא הצלחה החליטו להשאיר קומץ חיילים להמשיך בחיפושים לילה ויום נוספים.
"זכיתי" להכלל ברשימה. מאותו רגע הרגשתי מקופחת, נדפקת, אני? שלא הייתי אמורה להשאר שבת? למה אני?
ואז קיבלתי את שיחת חיי מהמפקד שלי, שהיה בסה"כ שנה מעלי.
לא זוכרת בדיוק את הנוסח שלה, אבל הרעיון היה -שככה זה! ושאני צריכה ללמוד לקבל את התנאים, את ההחלטות מלמעלה, ולהפסיק לצפות. וזה גלש ליומיום שלנו, שאיך שמגיעה השעה 16:00, אני הופכת ילדותית ועצבנית, כי רציתי לצאת הביתה לפני 17:00. אז שאני אדע שאין יותר יציאות מוקדמות.
ואחרי השיחה הזו? הכל הפך קל יותר. הוריד לי אבן ענקית של עצבים שנבעו כנראה מציפיות. אני והמפקד הפכנו חברים ממש טובים. (גם ניגנו יחד תקופה).
אז עידן- שיהיה לך בהצלחה. 
מקווה שתתחבר ותאהב את מה שתעשה בצבא, אבל גם אם לא- ככה זה, ולקבל את זה קל יותר מאשר "להתקפח" במחשבות.
21:52
17/10/10
Offline
Sol אומר:
גבגוב, ועידן- גם לי היה מאוד קשה עם המערכת המסורבלת הזו,הארגון, המשמעת, חוסר ההגיון. והנה לג'סי- היתה התלהבות, תפקיד מעניין, חוויה טובה.
והו! חחחח STOP!!!!
לא יכולתי אפילו להמשיך לקרוא כי אני חייבת לתקן את האימרה הנ"ל
אז ככה, הצבא בשבילי הוא ממש אבל ממש לא חנות ממתקים. אני זוכרת כמה רגעים
מאוד מאוד קשים.
התלהבות באמת הייתה לי בהתחלה, כשרק הגעתי לטירונות (התלהבות מהולה בפחד והתרגשות
וגירוי מחוויה חדשה ולא מוכרת ושלב חדש), אבל זה רק כי הייתי צעירה פעורה מתה,
שחושבת שהצבא באמת עומד על ערכים איתנים של שמירה על זכויות בסיסיות, יעילות,
שוויון, והרווחת מעמד בהתאם לעבודה ונסיון- כמו שהציגו לנו בטירונות.WRONG. ברגע שיצאתי מבועת הטירונות
והקורס… אז באמת התחיל הקושי האמיתי. זו מערכת שעושה אותך קטן.זו מערכת שהמילה
הגיון רחוקה ממנה בשנות אור, ואתה יכול בקלות להבלע לתוך הטמטום והפחד ולתת לכולם
להשתיק אותך ולעשות ממך כלום.
וכאן בדיוק נמצאת הנקודה שלי.
הכל, אבל הכל, הוא עניין של נקודת הסתכלות. תראו, אני לא רוצה לדבר על כאלה שהולכים
לקרבי, אני רואה איך חברים שלי נשרטים שם
אבל אם לדבר בשם עצמי,
אני מצאתי את הכח שלי ברגע שהפסקתי להגיד אמן ולפחד כל הזמן.
זה לא אומר שלא אכפת לי,זה רק עניין של פרופרציה.
בכל אופן, לכל אחד יש משהו אחר שממרר את החיים יותר משאר התחומים בצבא.
העניין הוא שצריך לעשות את זה. פשוט צריך. וגם מותר להתלונן ולהתבכיין. אבל תמיד
אפשר יותר…
בק י צ ו ר. עידן אתה בן אדם חזק בטירף. קטן עליך. באמת. זה פשוט סוג של תפקיד
בהצגה. להיות חייל.
יש לך זמן עד אז אניוואי.
no one forgets the truth,they just get better at lying
22:10
17/10/10
Offline
סול,
עכשיו קראתי את ההמשך של מה שכתבת על השיחה עם המפקד.
זה יפה. שידעת לקחת את המילים האלה וליצור מהם מציאות יותר נכונה עבורך. יש מעט מאוד
אנשים בצבא שיש להם את האומץ לעשות את זה…
ועכשיו זה לא רק לסול אלא לכל מי שרוצה להצטרף לדיון חחח-
אני מסתכלת על מה שצבא עושה לאנשים,לטוב ולרע, זה פשוט עושה משהו. תמיד. משמעותי.
זה מעלה בי תהייה לגבי ההסתכלות האסטרולוגית על העניין. כל פעם שכבת גיל שלמה הולכת
לצבא. מה הם לוקחים מהחוויה הזאת? וחוץ מזה, נערים ישראלים שהלכו לצבא,מעצבים אתת האופי שלהם
באופן מסויים, מקבלים עוד שכבה, או מורידים אחת, משהו שנישאר איתם לעד. וזה מבדיל אותם
משאר הנערים בעולם. ועדיין- מבחינה אסטרולוגית, הכוכבים הדוריים שלי , הם כמו הכוכבים
הדוריים של איזה בלונדי בפינלנד.
מה אתם אומרים?
no one forgets the truth,they just get better at lying
22:49
17/10/10
Offline
עידן אגב
לא קיבלת את ההודעה שלי בפרטי?!
no one forgets the truth,they just get better at lying
22:58
Moderators
10/10/10
Online
.
ג'ס, זה הגיל של המסע.
אז הפיני לא עושה צבא, נוסע לטרק בהרים...
23:12
17/10/10
Offline
כן אבל אנחנו הישראלים נושאים לטרק שנתיים אחריו…אז מה- משהו אצלנו במערכת הנפשית
עובד באיחור?
בגדול, אם חושבים על זה במובן לא של מסע אלא סוג של יציאה מהבית בפעם הראשונה זה מאוד
מתחבר.. כל האמריקאים הולכים לקולג' וזו תחושה דומה..
אבל,
אני עדיין חושבת שזה מאוד שונה. אין, יש משהו בחוויה של צבא, שפשוט נחרט לגמרי בנפש
של האדם וממש הופך להיות גורם שמעצב אותו לכל חייו.
נגיד אבא שלי, היה היום בטח אדם שונה לגמרי אם לא היה לוחם בסיירת ואח"כ קצין בקבע וכו'..
יש לו שריטות עמוקות והסתכלות סגפנית ברמה מוזרה.
והנה, אני, סתם ג'ובניקית, לא לוחמת בשום סיירת, התמודדתי בצבא עם דברים שעיצבו אותי לתמיד.
כלומר, שואלים כל מי שעשה צבא, אם זה ג'ובניק או לוחם, ותמיד תמיד תמיד תמיד, תמצאי איפשהו,
מתישהו, איכשהו, חוויה קיצונית.
זה לא כמו ללכת לקולג' בגיל 19 וזה לא כמו ללכת לטיול. זה לשכב על החול ולירות ברובה, ולפחד
שתעשי תנועה לא נכונה ותורידי למישהו ת'ראש. אין מה להשוות בכלל..
ובכל זאת, לכל ילדי העולם יש אותם כוכבים דוריים…
no one forgets the truth,they just get better at lying
1 Guest(s)
