אני חושבת שנפטון. נפטון מתקשר אצלי לחרדות יותר מהכול. בין אם זה פחד קהל או כל חרדה אחרת...כי נראה לי שבנפטון גלום הפחד האולטימטיבי לאבד את עצמך תוך כדי היחשפות. להיבלע. 

לעיתים עם נפטון יכול להיות אפילו אומץ יתר, אתה חושף את הכל עד שאתה מרגיש שלא נשאר ממך כלום, שנבלעת וזה מפחיד.

כן, נפטון בשילובים עם מרקורי בהחלט יכול לגרום לחרדות...

מרקורי זה הרי השכל, התודעה, מרכז התקשורת ואם לחבר אותו לנפטון יכולים להופיע חרדות, ועוד איך...

תודה לכן

אז בעצם רגליים קרות זה מהירח? גם כי זה הרגש המיידי?

אה, רגע, ובגלל זה השמש הסרטנית היא יותר בעייתית?

מבזק קצרצר- כל השחקנים מקבלים רגליים קרות לפני מופע חחח. זה חלק מהתהליך הטבעי והאדרנלין.

מה לגב שמש דגים? האם גם הם מסתבכים כמו מה שדומה לסרטן?

הי חגית, 

זה לא היה כ"כ מפתיע מבחינתי כי הירח והסרטן הם מאוד מופנמים וצריכים הרבה בטחון רגשי. אבל לא הבנתי מה יכולה להיות הסיבה בגלל שירח מקושר גם לקהל ולעם.

עידן,

תפריד בין פחד קהל ושיתוק מול קהל לבין פרפרים בבטן. עם הזמן והנסיון פחד קהל עובר, אבל התרגשות יש תמיד (או לפחות כדאי שתהיה! ). ויש אנשים שמראש אין להם בכלל פחד קהל, אבל עם הזמן והחיים הם יצטרכו להתמודד עם דברים כאלה בשלב זה או אחר.

מגי,

אני לגמרי יכולה להזדהות עם מה שאת כותבת. אני חושבת שדווקא התנדנדות בין הצד של האריה לצד של הסרטן היא יותר נכונה. בין מצבים של חופש ובטחון מוחלט למצבים של פרפרים ורעידות. עם הזמן ועם הרבה עבודה אפשר להגיע למשהו שיכול להתמודד כמו שצריך עם כמעט כל מצב (קוראים לזה להתמקצע )
ואגב, המקום הזה של בטחון מוחלט כשעולים על במה - לדעתי זה נפטון. כי רק נפטון יכול לתת לאדם להרגיש שהוא לגמרי האמנות שלו - לעלות על במה כשכל כולו יודע שזה המקום האמיתי וכל כוחות היקום משחקים איתו ביחד. נפטון.

ולכן, לגבי מה שרשמת על שחקנים:
"עם זאת, יש לציין שהמון שחקנים הם דווקא סרטנים – זאת משום שמשחק דורש להביע רגש, ללבוש דמויות, לחקות אחרים, להזדהות, וזה מה זה מתאים להם. ובכלל, השילוב של אריה-וסרטן הוא שילוב מעולה למשחק."

הבעת רגש וחיקוי הם בהחלט סרטניים. אבל הייתי בטוחה שלבישת דמויות, הזדהות עם דמות אחרת וכד' היא מאפיין חזק של הדגים. - להתמזג עם דמות של מישהו אחר... הגם סרטן?? 

תודה

אני חושבת שאנחנו מסכימים. זה נפל פה קצת על סמנטיקה.

שוב, תפריד, יש הבדל בין:

1) פרפרים בבטן שיש בהם מן החשש, וגם התרגשות. אגב, התרגשות יכולה להיות גם בגלל החשש והפחד - מקהל, מאיך אני אהיה, האם יאהבו אותי, ופשוט פחד אמיתי מרגע החשיפה שמתקרב - כי מדובר בלשחרר את המקום הרגשי הבטוח.

2) לבין פחד קהל כמו שחגיתה מתארת - מצב שהרבה פעמים קיים בגלל נסיון מועט או שאין נסיון בכלל, והרבה פעמים כי זה אנשים שאין להם מראש תאוות במה, אלא דרך מה שהם עושים הם צריכים לדבר מול קהל. 

לגבי פרפרים בבטן - שחקנים שמופיעים עשרות שנים קנו רמה מסויימת של בטחון ומקצועיות. תמיד יהיו אותם פרפרים בבטן, אבל המיומנות והכלים שרכשו במשך השנים כבר נותנים לבנאדם שלא להיות מוסח ע"י הדברים האלה. ככל שאתה עם פחות נסיון ופחות שולט במה שאתה עושה, תתרגש יותר ותפחד יותר. זה אולי לא עובר, אבל כשאתה נהיה מקצועי אתה יכול להתמודד בצורה טובה ואפילו לשלוט בזה.

[כל זה עם סייג אחד - יש אנשים שאין להם מקצועיות או מיומנות וגם לא כשרון, אבל איכשהו עולים כמו טווסים בלי להתרגש ובלי כלום. אז או שהם מסתירים ממש טוב, או שהם פשוט מזלזלים. כלומר, לא מכניסים פנימה בכלל את הרעיון שקהל הולך לראות אותם. לפעמים זה בא גם מתוך זלזול. מדובר באנשים צעירים בד"כ. וזה לא יכול לשרוד הרבה זמן... ]

מעניין ההבדל הזה בין ירח בסרטן לשמש בסרטן....

ירח בסרטן מרגיש כשילוב בריא וזורם רגשית, ושמש בסרטן מרגיש כניגוד-השמש רוצה לזהור, והסרטן רוצה להתחבא...