היי אלין, אנסה לענות...

מולות - זווית של מאבק מחוצה לנו, צמידות - מאבק פנימי.

בהקשר של נישואין, אדם מגיע לשבתאי במעבר על ונוס בשיאו של תהליך פנימי שבו הוא מבקש את עצמו להתבגר ולקחת אחריות על הבחירה שלו במערכות יחסים.

במולות, ההצעה אולי תגיע מבן/בת הזוג או מלחצים של הסביבה לזה (יכול להתאים בקונסטלציה של משפחה דתית לדוגמה שמצפה לזה מהילד/ה).

בכיף :)

שאלה ראשונה - אולי אפשר להשוות את זה לשחיין שרוצה לשפר את הביצועים שלו. הוא יכול להיכנס לבריכה עם סטופר ולעבוד מול ההישגים שלו עצמו, או שהוא יכול להצטרף לקבוצה והדינמיקה הקבוצתית והתחרותיות עם השחיינים האחרים והרצון לנצח הם מה שנותנת לו את המוטיבציה. בשני המקרים יש לו מגע עם המים ורצון להשתפר אבל הדרך שמובילה אותו לשם היא בעלת אופי שונה.

בקשר לעניין הבריחה, אפשר גם לסבור את ההפך: שבגלל שהמאבק בצמידות הוא פנימי, אז ההתמודדדות עשויה להיות יותר אישית וקל יותר להתחמק מהדרישות של שבתאי.

עניין ההתמודדות עם שבתאי קשור לשאר המפה ולאיך האנרגיה השבתאית מתחברת אליה. במפה עם אוויר או אדמה דומיננטית - אדם ידע לעבור איתו.

במישור שני זה מעניין לראות איך אדם שבמפת הלידה שלו אין מולויות מתמודד עם מולויות. האנרגיה הזו של העימות החיצוני, היא זרה לו ועשויה יותר להציב אותו בסיטואציות שהוא עשוי לתהות ״איך הגעתי למצב הזה״ או תחושה של לא משנה כמה הוא מנסה לסגור את העניינים בינו לבין עצמו - זה לא עובד. לעומת זאת, במפה של מולויות בה אדם חייב את הדינאמיקה הבין אישית ואת החיכוכים התמידיים האלה עם אחרים כדי לגדול, הצמידות יכולה פתאום להרגיש כאילו לא נח לו בעורו שלו.