מעניין מאד כל מה שכתבתן

מגי, אני חושבת שסיכמת את כל מה שאני מרגישה כשרשמת שמזל אריה לא יכול לברוח מעצמו. כל כך נכון . 

אני מודעת מאד לעצמי ולאגו שלי וניסיתי ממש להילחם בו כל חיי. גורם להרבה חוסר שקט פנימי ועם הסביבה בכלל. ומה לא עשיתי כדי להשתחרר מזה...

בשנים האחרונות מצאתי את השיטה שעוזרת לי to let go דרך שיטת יוגה שנקראת Yin. זו שיטת יוגה פאסיבית שבה אתה לא נלחם, לא מתאמץ ולא שופט, פשוט נותן לזה להיות . בתקופות לחוצות זה עזר לי מאד . עוזר לשחרר  את הנוקשות הזאת שבי( אופק גדי:/) 

מעניין שרשמת על הורים ביקורתיים, ההורים שלי שניהם איך אגיד בעדינות לא ממש הזיז להם מה אומרת עליהם הסביבה, הרבה מלחמות בתוך הבית ( הם התגרשו כשהייתי בת 17) ומלחמות בחוץ. תמיד רעש בתוך הבית מריבות ואני נקלעתי באמצע , מנסה כל הזמן להשלים ביניהם ( אף פעם לא עבד) וזה כמובן לא עזר לשקט הנפשי שלי. באיזה שהוא שלב פשוט עזבתי את הארץ להרבה שנים. התרחקתי. הקמתי לי משפחה משלי. 

אמא שלי הייתה דמות מאד דומיננטית בחיי. יותר מידי אפשר להגיד. הרבה פעמים לא נתנה לי להתבטא. לקח לי המון שנים לגלות את הקול שלי. להבין מה אני אוהבת ומה לא. המון שנים של חוסר ביטחון עצמי, מופנמות , ביישנות קיצונית. 

הביקורתיות הגיעה מאבא שלי ( עקרב אופק בתולה) פה כמו סכינים. היו לנו הרבה ניתוקים במשך השנים. 

לפני שנתיים חזרנו לגור בישראל ואני מנסה לעשות תיקון עם ההורים . זה לא היה קל בכלל בהתחלה אבל היום אנחנו מנסים להסתדר למרות המשקעים . הם כבר מבוגרים ודרך הילדים שלי אנחנו מצליחים להתחבר שוב בצורה יותר חיובית. 

אלינה, רגישות זה השם השני שלי. זו הברכה והקללה שלי. כשהייתי יותר צעירה הרגישות הייתה מעבר למה שיכולתי לשאת. זו הייתה רגישות של הרבה בכי, פגיעות מוגזמת. כשהתבגרתי זה התבטא יותר ברגישות לאחרים  עד למצב של טלפתיה. רגישות כזאת שמישהו שכואב לו באיזה שהוא מקום בגוף אז כואב לי גם פיזית.

אני לא רוצה להיות מלכה. אף פעם לא רציתי. אבל לא הצלחתי  גם להיות "חלק מהעם" כמו שאומרים. ככה זה תמיד היה. 

הפורום פה מאד מעניין למרות שאני לא מבינה את כל מה שאתם אומרים ( אסטרולוגיה שפה שלמה) . התחום הזה מעניין אותי הרבה מאד שנים, אולי אלך ללמוד אותו כדי שאוכל להבין באמת. זהו כלי מבורך להבנת הנפש. 

וארה מוסיקה זה החמצן שלי:) מה הייתי עושה בלי זה... הציל את חיי ממש

המון תודה לכן

מגי, ראיתי שכתבת ספרים בנושא. את חושבת שהם יהיו קריאים בשביל אחת כמוני שלא מבינה את כל המונחים?

הייתי רוצה לעשות קורס בנושא אך אין לי זמן לזה כרגע אז חשבתי שספר זה רעיון טוב .

mares_nest אמר
שלום ברוכה הבאה

שמתי לב למה שאמרת "חוסר שקט מעברי דירות בלי סוף, נדודים בעולם ולקיחת סיכונים" - 

מאוד מתאים לפלוטו בבית 9 (בית הנדודים בעולם). פלוטו בבית 9 אומר שאת עוברת ניסיונות משני חיים דרך המסעות שלך בעולם,

המסעות והמעברים האלה משנים אותך מקצה לקצה ומקרבים אותך אל האמת שלך,

אבל מצד שני הירח בשור צריך יציבות, ואם זה בבית שלוש אז היציבות מתבטאת בהבנה של הסביבה שלך,

את מקבלת ביטחון על ידי ההבנה של מה שמתרחש סביבך ועל ידי להיות חלק מהעולם ולהבין את המקום שלך בעולם.

ואני חושבת שכאן יש איזשהו קונפליקט בין שני הצרכים האלה, שהאחד מושך לחוסר הודאות והנדודים והשני מושך לידיעה הודאית והביטחון.

יש לך חיפוש אחר האמת בחייך, והשמש שלך באריה שהיא מקור ההגשמה שלך, נמצאת בדיוק ביניהם בזווית קשה גם לפלוטו הזה וגם לירח הזה.

כלומר יש מאבק תמידי בין החיפוש הזה וחוסר היציבות של פלוטו, ובין הירח בשור הזקוק לודאות ולרגליים על הקרקע,

לבין ההגשמה העצמית שלך שהיא קשורה באריה - שמחת חיים, יצירתיות, אהבה. וזה כל הזמן נמצא שם, כי זאת זווית סקוויר (המתח תמיד מבעבע)

אז פה אני רואה את הקושי העיקרי בחייך.  

נשמע מוכר:/ 

תודה על ההסבר

mares_nest אמר
אני מבינה את התסכול

אבל תנסי לראות את הטוב שבזה ולא את הרע

חלק מהעניין באסטרולוגיה זה להבין איך אפשר למצות מהמפה את מה שטוב בה..

להתמקד במה שרע לא יעזור כל כך  

אני מבינה מה את אומרת, אין לי כוונה להתמקד דווקא במה שרע. אני פשוט מחפשת תשובה

לחלק מפאזל שנעלם ...

הדברים יותר מורכבים ממה ששיתפתי כאן.

בשבועיים האחרונים לא יצאתי מהמיטה. לא מצאתי את הכח לקום ולתפקד. הרגשתי ששרשראות כבדות משקל מחזיקות אותי קשורה ולא יכולתי לעשות כלום בקשר לזה. בגלל זה גם רשמתי בפורום, כי זו תקופה לא פשוטה כרגע. אולי זה לא הפורום המתאים. אני פשוט יודעת שמי שבאמת מבין יכול לראות הרבה במפה ולכן הייתי מוכנה "להתפשט" ולהיחשף בפניכם. אנשים זרים שאני לא מכירה.

ועדיין יש בתוכי מין חלל שאני לא מצליחה למלא. זה מתבטא גם בתופעות פיזיות וכל מיני הפרעות לא נעימות שמקשות את ההתנהלות שלי ביום יום.

. אולי איזה יום תשרה עליי מין אופטימיות קוסמית שכזאת ולא אצטרך לחטט בעבר או לבהות שעות בחלל האויר בתקווה שמשהו יתעורר בי סוף סוף ועיניי יפקחו. אוכל לראות. כי כרגע אני מרגישה משום מה כמו אדם שלקחו לו את ראייתו והוא מגשש את דרכו באפלה. יש דברים לא פתורים שאני לא אנוח עד שאגלה את האמת. 

אני יכולה לכתוב פה עוד אבל לא נראה לי שזה המקום. 

בכל מקרה תודה על הכוונות הטובות 

תודה gonzoy  

מזדהה עם מה שרשמת