Log In
Register
Login with Google
Topic RSS
9:50
21/8/11
Offline
בוקר טוב,
הצבתי מפת שאלה "לשם מה אנו עוברים את האתגרים האלו?" ומה עלינו ללמוד מכך?
קצת רקע, ברוך השם כולנו בריאים ואלו לא אתגרים בריאותיים.
אבל אנחנו כמשפחה מתמודדים עם תינוק מתוק מאתגר ביותר בהרבה רבדים. אפשר לומר שאלו אתגרים רגילים אבל זה כמה רמות מעל הממוצע, לכל הדעות. זה משפיע על כל הנפשות בבית וקשה מאוד להתנהל ככה.
עם הבכורה שלנו לא עברנו עשירית ממה שאנחנו עוברים כרגע ואני תוהה מה אנו צריכים ללמוד מהסיטואציה המורכבת הזו.
תודה רבה❤
6:01
15/10/11
Offline
יש סטליום בבית 5, בית שמייצג ילדים. שאלתם למה אנחנו עוברים את זה כלומר למה ההורים או את כהורים עוברים את זה. לכן התשובה נמצאת בשמש ובסטליום בבית חמש שם.
אז בואי נבדוק: שמש גדי בית חמש. ילדים שלומדים על גבולות, על סמכות. על מסגרות. על שיגרה. על 'לעשות כי צריך' ולא כי רוצים או כי בא.
כל זה נראה כמו שיעור שהוא חייב ללמוד מאחרים או מהעולם כי אתם כהורים לא מספקים את זה כנראה בצורה שהוא צריך אותה. או כי הוא פשוט צריך מהמפות שלו ללמוד את זה לבד ולא דרככם. הגיוני?
זאת נשמעת לי תשובה קשה אבל גם השאלה היא שאלה לא קלה ולא פשוטה....
זה איכשהו קשור לקשיים בעבודה עם האחר ובאמון.... וליכולת של הילד לפתח דרכים משלו לתת את האמון הזה בעולם. או שיש שם קסם אישי רב ביותר.... ומקסים אחרים ומשהו שם מרגיש לך כמו איבוד שליטה בסיטואציה כשלמעשה הילד פשוט מפתח מקורות משל עצמו. יכול להיות?
6:03
15/10/11
Offline
אגב חייבת להגיד, אסור לבדוק מפות לילדים לפני גיל שנה. למדתי ממגי ומאמינה בזה בכל ליבי. לעשות מפות שאלה לדברים שקשורים בהם - בסדר. לנתח ולפרש ולעשות ניתוחי טרנזיטים למפות של ילדים לפני שהם מגיעים לגיל שנה - לא בסדר. אסור.
9:40
Moderators
10/10/10
Offline
leoleo אמר
בוקר טוב,.... ואני תוהה מה אנו צריכים ללמוד מהסיטואציה המורכבת הזו.
ריכוז ושליטה עצמית.
וגונזוי צודקת. אפילו עד גיל שלוש לא הייתי עושה. לילדים שלי עשיתי בגיל שבע.
12:46
21/8/11
Offline
תודה מגי וגונזוי 🌷
האמת שאני מתחברת גם למה שאת כתבת גונזוי וגם למה שאת מגי כתבת.
גונזוי: יש ילדה בת 3.5 ותינוק בן 5 חודשים.
הגבולות אולי קשורים לילדה, והתבגרות מהירה ושינוי אדיר שקרה לה, לטובה. אבל גם קושי כמובן. אבל אחד השינויים הם בהחלט לעשות מה שצריך ולא רק מה שרוצים כמו שכתבת.
ומגי אני מתחברת מאוד גם למה שכתבת וגם הייתי מוסיפה לזה טוטאליות מוחלטת אחרי שהבנתי משהו ממה שכתבת. הבעיה בטוטאליות היא הילדה הבכורה שגם צריכה יחס והמון חום ואהבה שאנו נותנים בכל שניה אפשרית כשלא מתעסקים בתינוק.
האם אפשר לראות לפי המפה שדברים ילכו בקרוב וקצת ישתפרו?
18:36
Moderators
10/10/10
Offline
כל העניין הוא שאנחנו עוברים מהתמונה הזו שלמעלה אל התמונה החדשה שלמטה.
מה שקרה הוא שמשלישייה זורמת, שמתפקדת במשך שלוש שנים בשובה ונחת מבלי שיהיה באמת ברור איפה ההורים ואיפה הילדה,
התינוק החדש משנה את חוקי המשחק. עכשיו אתם משפחה. ומשפחה צריכה ליצור הפרדה ברורה בין שכבת ההורים לשכבת הילדים.
המשבר שאתם חווים אכן נובע מהצטרפות הנפש החדשה לבית, אבל לא בגלל אופיו אלא בגלל שעולמה של הילדה התבלבל עליה
(ואיך רואים את זה יפה בבית 5 של השאלה!). כשאתם תדעו איפה אתם רוצים למקם אותה
והיא תקלוט שהיא כבר לא חלק משלישייה אלא חלק משניים -
הדברים יבואו על מקומם בשלום ועולמה יסתדר מחדש.
זה העיקר. זה בעצם הכל. ועכשיו אני אנסה להכניס את כל התורה כולה בפוסט אחד.
זה לא שילדה שנולד לה אח חסרה עוד אהבה ותשומת לב - זה אני בטוחה שאתם נותנים לה. מה שהיא צריכה זו בהירות.
לאט לאט להפנים שהשייכות הקודמת שלה כבר לא תופסת. לדעת מה מצופה ממנה מעכשיו.
אילו היתה בת 12 היתה הופכת למעין "הורה משנית". אבל היא עדיין פעוטה בעצמה ולכן חשוב להתייחס אליה ככזו
ושוות ערך לתינוק החדש.
הדבר הטבעי, הן מצדה והן מצדכם, זה לבודד אותו ולהשאיר אותה אתכם בניסיון עקר להשיב את הגלגל אחורנית.
אבל זה אי אפשר וגם לא נכון. מה שצריך הוא להתייחס אל שניהם כיחידה אחת שנקראת הילדים שלנו
במקום שהיא עדיין מנסה בכל כוחה להיות חלק מכם ולבודד אותו כ"התינוק".
(מה שזה אומר שאולי לא לראות טלוויזיה ביחד איתה בזמן שהתינוק ישן, או לא לצאת איתה לפה ולשם ולהשאיר אותו עם הסבתא.
להשאיר את שניהם עם הסבתא, להשכיב את שניהם לישון באותה שעה, לספר סיפור משותף, לאפשר להם לגור באותו חדר).
לעשות כל מיני ניסיונות קטנים של היומיום (בתולה) שיבהירו לה שהיא עכשיו חלק משני ילדים ואתם ההורים למעלה
ויודעים מה שאתם עושים.
הכי חשוב בתקופה הזו - לפחות במשך שנה - לא לשאול אותה מה את רוצה! לא מה את רוצה לעשות, או מה את רוצה לאכול,
או האם את רוצה לאכול, או האם לבוא איתנו או לא. אין כמו השאלה "מה אתה רוצה" שמכניסה ילד קטן לחרדות
משום שזה מראה לו שגם ההורים מבולבלים וחסרי ביטחון ואין לו על מי לסמוך. ילד יודע שהוא קטן ואין לו מספיק
ניסיון לדעת מה הוא רוצה.
לא לשאול, וגם לא לכפות. פשוט להגיד מה צריך. בשקט וסבלנות בתוליים.
נוסחת הקסם היא לדרוש משניהם פחות-או-יותר אותו דבר ולהתערב ביניהם כמה שפחות.
בסופו של דבר היא תפנים את העובדה שהוא הכי קרוב אליה בעולם (ההפרש בינה לבינו הוא שלוש שנים בעוד ההפרש בינה
לביניכם הוא יותר מעשרים שנה) וכדרך הטבע היא תצטרך להפנות את תשומת ליבה אליו. לגדול איתו ביחד כאחים קרובים
וחברים טובים, כשאתם מגינים על שניהם מלמעלה. זה מה שהורים עושים. מגינים מלמעלה.
כשהיא תפנים שאתם כבר לא החברים שווי הערך שלה אלא אתם ההורים, אלה שיודעים מה נכון ואפשר לסמוך עליכם,
ששמים גבולות ובטוחים במקומכם כהורים - אז עולמה יסתדר מחדש וההרמוניה תשוב אל הבית.
דרך תשומת לב לדברים קטנים כאלה, לאט לאט הכל יסתדר. את תראי.
נ.ב.
בבקשה אל תרגישו אשמים כלפיה! היא רק הרוויחה, תאמינו לי. לגדול כבת יחידה זה הרבה יותר גרוע בטווח הארוך.
ועוד נ.ב. אחד: במפת השאלה שלך שליט האופק מהווה את קודקוד המשולש ההרמוני שכוכבי הרוחב שלו הם הירח מצד אחד
ומרקורי-סאטורן מצד שני. כמה יפה וכמה מדוייק! וגם מבטיח שתצליחו בזה מעל המשוער. לא לדאוג. פשוט התבונני טוב טוב
בשתי התמונות ותביני מעצמך מה צריך.
והרבה אמונה. את אימא. יש לך את כל התשובות בבטן.
1:23
15/10/11
Offline
נכון, איזה יופי, בתולה ובית 7 טלה של לעבוד על עצמכם כזוג. על הזוגיות. בזה יבוא המיקום של ההורות וההיררכיה.
6:35
21/8/11
Offline
וואו, אין לי מילים על התשובה הרגישה, הכל כך מדוייקת, אמיתית ומושקעת ❤ ראיתי שערכת שנית את התשובה, אני מודה לך מאוד מאוד 🙏
לקח לי מספר ימים לענות, כי קראתי שוב ושוב את התשובות ורציתי לארגן לעצמי את המחשבות.
האסימון הגדול נפל לי כשרשמת שלא לוקחים אותה לאף מקום ומשאירים עם סבתא את התינוק. בפעם היחידה שזה קרה, הסבתא צלצלה אליי בבהלה שאחזור מהר כי הוא רעב ולא מוכן לקחת בקבוק כי התרגל להנקה (עד היום הוא רק יונק) ושם כנראה זה היה סימן ראשון מהיקום שלא נכון לעשות את זה למרות הרצון להקדיש גם לילדה זמן לחוד כמו שיש לתינוק ובעיקר כי מה שהיא רואה מולה זה אמא שמטפלת ב 95% מהזמן המשותף בתינוק.
אני בעיקר לוקחת לעצמי את העניין שהילדים הם מחנה אחד נפרד מאיתנו. ושצריך לעשות מה שצריך ונכון גם כשהיא מאוד רוצה/לא רוצה וקשה לה.
כשרשמת שלא ברור איפה ההורים ואיפה הילדה, זה מה שמסתמן מהמפה?
🌻💐🌷🌺🌼🌸
7:46
Moderators
10/10/10
Offline
leoleo אמר
וואו, אין לי מילים על התשובה הרגישה, הכל כך מדוייקת, אמיתית ומושקעת ❤ ראיתי שערכת שנית את התשובה, אני מודה לך מאוד מאוד 🙏לקח לי מספר ימים לענות, כי קראתי שוב ושוב את התשובות ורציתי לארגן לעצמי את המחשבות.
האסימון הגדול נפל לי כשרשמת שלא לוקחים אותה לאף מקום ומשאירים עם סבתא את התינוק. בפעם היחידה שזה קרה, הסבתא צלצלה אליי בבהלה שאחזור מהר כי הוא רעב ולא מוכן לקחת בקבוק כי התרגל להנקה (עד היום הוא רק יונק) ושם כנראה זה היה סימן ראשון מהיקום שלא נכון לעשות את זה למרות הרצון להקדיש גם לילדה זמן לחוד כמו שיש לתינוק ובעיקר כי מה שהיא רואה מולה זה אמא שמטפלת ב 95% מהזמן המשותף בתינוק.
אני בעיקר לוקחת לעצמי את העניין שהילדים הם מחנה אחד נפרד מאיתנו. ושצריך לעשות מה שצריך ונכון גם כשהיא מאוד רוצה/לא רוצה וקשה לה.
כשרשמת שלא ברור איפה ההורים ואיפה הילדה, זה מה שמסתמן מהמפה?
🌻💐🌷🌺🌼🌸
כן, לגמרי. ממש הופתעתי איך המפה שיקפה את הדברים בצורה הכי מדוייקת שאפשר.
1 Guest(s)
