Topic RSS16:00
17/10/10
Offlineאני וחברה שלי,
הגשנו קבילה.
הסיפור בגדול- זה שלא קיבלנו משכרות תקנית מעל חצי שנה.
עירבנו בזה המון פעמים את המפקדת שלנו, וכל פעם היא הייתה אומרת לנו שהיא דיברה עם אנשים, ובחודש
הבא זה יסתדר. וזה אף פעם לא הסתדר. היה איזשהו שלב, שכבר לא ידענו מה לעשות ולמי להאמין,
ואיזשהו מפקד שנמצא במילואים התחיל להוכיח לי שלדעתו היא לא עשתה עם זה כלום, כי אחרת
זה היה כבר מסתדר. וגם אם היא כן עשתה, אז היא עשתה את המועט, ולא מספיק נלחמה על זה.
ועם זה בטוח הסכמתי.
בסופו של דבר אחרי ששוב הבטיחו לנו ולא קיבלנו את המשכורת, הגשנו את הקבילה.
השתמשנו במילים חמורות למדי... אבל גם לא כיוונו את זה דווקא אליה,
בכל אופן, הזכרנו את שמה. ושהיא המפקדת שלנו.
העניין עם המשכורת סוף סוף הסתדר. אבל, חוק מרפי, יחד עם זה הגיעה הקבילה.
קיצור, היום אנחנו מקבלות ממנה טלפון. במקרה חברה שלי ענתה לה. היא פשוט חפרה לה
שעה (היא תמיד ככה חופרת..), על זה שהיינו צריכות ליידע אותה לפני שעשינו את זה, וגם להתייעץ
איתה על הניסוח כי מהניסוח שלנו עולה שהיא לא טיפלה בזה ולא עשתה עם זה כלום...
והדס כל הזמן אמרה לה- שהקבילה לא הייתה עליה. ולא כיוונו אותה אליה. ובעיקר,
לא ידענו למין לכוון את הקבילה..
עכשיו, בגדול, זה נכון שאנחנו דיברנו שם בכללי, והזכרנו את השם שלה, וזה גם נכון שזה לא
שהיא לא עשתה עם זה כלום. אבל בכל זאת, היא לא טיפלה בזה מספיק. בסך הכל, כשהגשנו את
הקבילה, לא רצינו שהיא תהיה זאת שמקבלת על הראש, אלא מי שבאמת עומד מאחורי
הטעות עם המשכורות...ובעיקר- פשוט רצינו את המשכורת שלנו בחזרה.
היא רב סרן, בסביבות גיל ה-30, מתארת לעצמי שהיא ממש לא רוצה שום חותמת על השם שלה.
פרפקציונסטית כזאת.
ואני אמרתי לחברה שלי שלדעתי זה טוב שהיא קיבלה קצת זעזוע, כדי שהיא תדע שהיא לא יכולה
לעשות מה שבא לה, והיא צריכה לתת יותר יחס לפקודים שלה.. אמנם היא לא מפקדת גרועה,
אבל יש נקודות לשיפור.
וחברה שלי הסכימה איתי, אבל אמרה את מה ששתינו חשבנו- שאנחנו פוחדות שעכשיו זה ישפיע
עליה לרעה ביחס אלינו- ואם נגיד היא תתפוס אותנו על כל מיני דברים קטנים שהם לא בסדר,
ופעם היא הייתה מוותרת...אז יותר היא לא תעשה את זה..
והפעם תיכנס בנו על דברים כאלה... אז אמרתי לחברה שלי שגם לי עולה החשש הזה, אבל אני לא בטוחה לגמרי שזה מה
שהולך לקרות... אולי זה בסדר.
ולכן החלטנו לעשות מפת שאלה:
האם היחס של ד' ישתנה אלינו בעקבות הקבילה???
תודהההההה




no one forgets the truth,they just get better at lying
20:25
17/10/10
Offlineיגאל תודהה:)
אתה צודק, היא אוהבת אותנו (לפחות עד עכשיו חחח )..ולפי דבריך זה לא ישתנה..
אני מקווה שכך.. אפשר לשאול איך הסקת את זה מהמפה?
והדרישות התובעניות, אתה מתכוון לכך שזה הולך להתגבר עכשיו בגלל מה שעשינו? או שזה
פשוט ישאר כמו תמיד? (כי תמיד יש לה דרישות..)
אין כמוך

no one forgets the truth,they just get better at lying
21:07
23/10/10
Offline
קודם כל אני מסתכל על הירח, עצם זה שהוא נמצא בסרטן מראה על גישה אמפתית ויחס חם, משהו אימהי. השמש הקשתית פלוס ראש דרקון בית 7 מחזקת לי את זה, יחד עם מרקורי שליט האופק על DC.
עכשיו הדברים הפחות נעימים: ישנו מארס בבתולה בבית 4, והזוית האחרונה של הירח היא סקוויר לשבתאי שנמצא בבית 6. שני אלה מראים על יחסים לא קלים איתה, סביר להניח שהיא לא תעגל לכן יותר מדיי פינות ותהיה פרפקציוניסטית ותובענית. לפני הזוית עם שבתאי ישנה גם מולות לונוס, שליטת בית 6 – ייתכן שיהיה איזשהו עימות עם אותה מפקדת. אולי הסקוויר לשבתאי שמגיע אח"כ מראה על "יישור" מערכת היחסים, הכל חוזר לנורמת עבודה תקינה ומגוהצת.
אבל… הזוית האחרונה באמת שהירח עושה היא 150 לנפטון, שזה די זניח לדעתי באופן כללי. אלא שאת אולי יכולה לנצל את הפרצה הזאת לטובת העניין. הירח יהיה כבר בבית 3 – תקשורת, ונפטון הוא שליט בית 11 – חברים, וזוית 150 בהקשר הזה (ארכיטיפית בתולה-עקרב) יכולה להראות על תיקון, והיות ונפטון הוא כוכב "סולח, שוכח ואוהב ללא תנאי", יש פתח לישועה דרך תקשורת חברית. אבל קודם המולות לונוס, אח"כ הסקוויר לשבתאי, ואח"כ נפטון…
.
מי שפותח במלחמה בבקשה שלא יתבכיין אחר כך על התוצאות.
כן, היחס שלה ישתנה מיחס חם ואישי ליחס ידידותי ורשמי,
ואתן תרגישו את זה היטב במשך החודש הקרוב.
היא לא תתנקם, היא פשוט תדרוש מה שלדעתה צריך לדרוש, עם קצת יותר זכוכית מגדלת,
קצת יותר הדגשה לגבי טעות וסטייה.
היא בהחלט תעמיס עליכן יותר עבודה, ותשמור מכן מרחק,
אבל זה לא אומר שזה יהיה רע. זה אומר שזה יחייב אתכן
להתנהג בצורה יותר מבוגרת ומכובדת.
עוד דבר חשוב שעולה מהמפה הזאת – אתן תנסו, בצורה לא מודעת,
להפיל כל אחת את מירב האשמה על רעותה ותפסידו כך את החברות שלכן.
אם אתן רוצות שהעניין כן ייפתר לטוב – אתן צריכות להישאר חזית אחידה,
ונאמנות להחלטה שהחלטתן.
לא לנסות למחוק את מה שהיה כלא היה
אלא לעמוד מאחורי זה בשקט בוגר.
תחזיקו את החודש, אחר כך זה יהיה בסדר. 
9:01
17/10/10
Offlineתודה מגי
חח איזה קשה את... לא הכרזנו מלחמה, בסך הכל רצינו את המשכורת שלנו כבר חזרה.
חוץ מזה שאף אחת לא מתבכיינת (לפחות כרגע
)...
מה שחשוב באמת זה מה שציינת לגבי לא להטיל את האשמה אחת על השניה..
החברות שלנו יותר חשובה מהשטויות האלה..
טוב, אני רק מקווה שהחודש הזה יעבור בשלום ונעשה מינימום טעויות..
לפחות היא לא בקטע של להתנקם.
בד"כ יש לה דרישות גבוהות והיא מחזיקה אותנו קצר, אבל אם עושים פשלה היא לא נותנת
עונש...(כי כמו שיגאל אמר- היא אוהבת\אהבה אותנו חחחח) כניראה שזה הולך להשתנות..
בכל אופן, אני אישית לא מתחרטת שעשינו את זה. כל החיים שלי אני ילדה טובה ועושה
כל מה שאומרים ואומרת אמן, עד שבסוף אני מתפוצצת.
פעם ראשונה, היה לי אומץ- לבוא ולעשות משהו. לא רק לקטר בסתר על מה שלא ניראה לי.
אבל תאכלס, היה לי את האומץ לעשות את זה כי ידעתי שזה לא הולך להשפיע על העתיד שלי או
הציון שלי.. או משהו.
לא קל להיות גדי-דלי 
ובכל זאת, מרגיש לי כמו איזה טקס חניכה שעשיתי לעצמי 

no one forgets the truth,they just get better at lying
6:38
אז ככה ג'סי -
1. מתש תמיד אבל תמיד זז ל א ט והוא זה שטעה פה , לא המפקדת שלך.
2. הבחורה כעסה/נפגעה לא חשוב וזה לגמרי מובן כי השם שלה כרגע מופיע בהקשר של קבילה בתיעוד ובניגוד לשירות חובה שלך אצלה זה מקום עבודה ובכל דיון לקידום זה יצוף לה.
3. ביחסים בצבא מה לעשות.. לא עושים משהו מאחורי הגב של המפקד ומצפים שהוא יחייך בהבנה. גם בעולם האזרחי זה לא ככה. מה שנקרא צפי פגיעה.
4. הייתן צריכות לטלפן למנהל התשלומים - חובה (אם את בחובה) ולקבוע פגישה יש להם שעות קבלת קהל, לוקח הרבה זמן לחכות אבל הם ורק הם מטפלים בנושא כזה.
5. אם כבר קבילה אז קבילה על מי שאחראי לתשלומים וזו לגמרי לא המפקדת הישירה שלך.
ככה זה בצבא
10:08
17/10/10
Offlineאז מה קאפי ? לא טרחת לקרוא???
קודם כל, בוא נתחיל בזה- שהיא הגורם האחראי לנו.לא משנה באיזה חלק נפלה הטעות,
על אחריותה לדאוג שהבנות שלה מקבלות דמי כלכלה. כלומר- אוכלות ארוחת צהריים נורמלית.
אז לא רק שלא קיבלנו את הדמי כלכלה, גם לא קיבלנו משכורת בסיסית..
זה חלק מהגדרת התפקיד שלה בתור מפקדת. את יודעת, מפקד הקורס שלי, היה שואל אותנו כל
בוקר- אם הגענו לחדר אוכל בבה"ד. וכשיצאנו לימי סיפוחים בבתי חולים -השאלה הראשונה שלו הייתה…
היה לכן איפה ואיך לאכול ארוחת צהריים?
והוא היה בדרגה אחת יותר גבוהה ממנה. מבחינתו, לדאוג לצרכים של הפרט, היה א' ב' בתור מפקד. במיוחד כשהחיילות שלו בעצמן נמצאות
בתפקיד של טיפול בצרכי הפרט.
התחלנו בזה, עכשיו נעבור לענייני מת"ש- תאמיני לי שדיברנו איתם. מה את חושבת.. חודש אחד לא קיבלנו
משכורת אז קמנו בבוקר והגשנו קבילה? לא ולא… במשך חצי שנה,ירינו לכל הכיוונים, דיברנו עם כל מי שאפשר
רק כדי להבין.. איפה בכלל נפלה הטעות, ומי אחראי על זה בכל הבירוקרטיה הצבאית המטביעה…
ואיך לעזאזל מתקנים את זה.
עד ש… אני דיברתי עם איזה סא"ל במילואים שקשורה ליחידה שלנו ובמקרה הגיע אלינו למשרד, ובמקרה יש לי איזה דיבור איתו.
הוא אמר לי- "תגידי לי את רצינית?? את באמת חושבת שאמור
לקחת כל כך הרבה זמן לסדר את זה?? אני חותם לך, נשבע לך, שהיא לא עשתה עם זה כלום. בואי ותראי
איך שתי שיחות טלפון אני מסדר לך את זה תוך חודש. כשאני הייתי מפקד, והיו בעיות עם מת"ש,
הייתי הולך לשם פיזית- ומסדר את זה מולם"
וזה באמת הסתדר בסופו של דבר בגללו. תוך חודש וחצי.
אני אמרתי לו,ועדיין מאמינה, שזה לא שהיא לא עשתה כלום. אלא פשוט מאוד לא עשתה *מספיק*.
זה די מפליא אותי שאת אומרת שאנחנו אלה שהיינו אמורות לעשות את הדיון מול מת"ש בבעיה
שהיא כל כך חמורה וכל כך מורכבת. להרים טלפון לבירורים- סבבה, אבל ברגע שיש בעיה, בהזנה
של ה*שלישות* שלנו.. כאן המפקדים צריכים להזיע.אני לא יודעת מתי היית בצבא
ולפי איך שאת מדברת יש סיכוי שגם היית בקבע,
אבל אני לא מאמינה שאי פעם לדאוג לדמי הכלכלה של החיילים לא היה מעניינו של המפקד.
כולם יודעים- המפקד זה האמא והאבא של החייל כשהוא בצבא.
ואם יש מפקדים שלא חושבים ככה (ויש המון)… אז הם ממש לא ראויים לדרגות שלהם.
בסך הכל, זה לא שהיא אשמה. זה לא שהיא עשתה את טעות ההקלדה בשלישות,אבל היא זאת
שאשמה בהתעכבות. איך הסא"ל במילואים סידר תוך חודש משהו שבמשך חצי שנה היא
לא עשתה? פשוט מאוד.. הוא חפר על זה. הוא דחף את זה וזה היה לו מספיק חשוב.
אם לא היינו מדברות איתו חברה שלי הייתה משתחררת עדיין בלי משכורת. אני בטוחה בזה.
למפקדת היו דברים יותר חשובים על הראש.. מה לעשות… כל אחד וסדרי העדיפויות שלו.
בוא נגיד,שאם היינו יודעות שהקבילה תגיע יחד עם המשכורות שלנו. לא היינו עושות את זה.
כי מה זה משנה כבר, קיבלנו את המשכורת.
אבל וואלה, יצא מתואם. כניראה שזה היה צריך ליקרות.
בכל אופן, כן, אין מה לצפות שהמפקד יחייך בהבנה אחרי שהגשנו קבילה, אבל עדיין, אין
לו זכות לא לתת לך יחס שוויוני כמו לכל חייל אחר…
אם היא מכבדת את עצמה היא לא תעשה אפליה. וגם תהרהר במשמעות של הקבילה הזאת.
מה, רק חיילים בסדיר צריכים לאכול סרטים ולעלות למשפט על שטויות כמו לאבד פנקס חייל?
היא גם צריכה לבדוק את עצמה. תמיד.
יש הבדל בין צבא לאזרחות. בצבא את חייבת להיות. וגם המפקדת שלך מחויבת לתקנים וחוקים מסויימים.
באזרחות.. תמיד יכולים לפטר אותך.
כן.. כתבתי כבר שיכולתי לעשות את זה רק כי ידעתי שזה לא ישפיע עלי באופן דרמטי.
no one forgets the truth,they just get better at lying
7:29
ג'סי
קראתי (למרות שהיה קשה כי את כותבת עם יותר מדי פרטים)
התגובה שלה, תהיה אשר תהיה, היא אנושית ואת צריכה להמשיך בשלך בלי כל הניתוח הזה.
אם את שלמה עם מה שעשית/אמרת/חשבת אז באמת שכל הדיון הזה לא משנה ומצב הכוכבים בשמיים לא כל כך ישפיע.
הכי חשוב שאת שקטה עם עצמך , זה המצפן היחיד שצריך להיות לך בחיים, בנתיים נראה שזה עובד טוב.
1 Guest(s)
Log In
Register
