תני, חמוד אתה. תודה.

אקרא יותר לעומק את דבריך מחר, בשעה מתקבלת על הדעת.

רק הערה אחת בנוגע לשתי ההערות הראשונות שלך (שממה שאני מבינה אינן קשורות דווקא למפה): נכנסתי חזק כבר בעבר... זו סדנת המשך, שאני פשוט כלל לא בטוחה אם יש לה הרבה מה להוסיף לי על זו הראשונה. והמפגש הראשון לא הבטיח מספיק מן הבחינה הזאת... לעומת זאת, אני חוששת שהמשך בסדנה דווקא ירחיק אותי מעצמי ומהתהליך האישי שלי עם הכתיבה. זה קצת קרה בשנה שעברה, אולי קצת הרבה, אבל זה חלק מהמחיר במקרים כאלה ובסופו של דבר לטווח ארוך, זה היה "שווה" את המחיר. אבל אני לא בטוחה אם זה הדבר הנכון לשנה נוספת.  

בקשר לקושי, עצם הקושי אינו בדיוק הבעיה (אם כי מאד לא קל לי עם ביקורת, זה אכן קושי, לא הצורך להשקיע). אני בדרך-כלל עובדת קשה, לפחות בשנים האחרונות...

ואולי עוד שתי הערות בקשר לחשש שלי:

1. אני מרגישה שאני מגיעה ממקום שמחפש אכן "שיטפחו" אותי. מבקשת יחס אישי והכרה אישית. לא, בעצם זה לא נכון: את זה יש לי במידה מסוימת. אני ממש מחפשת שימצאו אותי ויקדמו אותי בעולם. יש בי דחף לפרוץ.

(וכן, אני יודעת שמבחינת המפה האישית שלי, אני צריכה להתרכז בשליחות שלי ולא להעסיק את עצמי בהכרה. שאחרים - או אלוהים - יתעסקו בלתת לי הכרה. אבל כבר קשה לי שלא לפעול לפי זה ולהודות שאני זקוקה נואשות...).

לא בטוחה שזו סיבה נכונה לבוא ממנה לסדנה, לא בטוחה שזה הוגן וישר לבוא לחפש את זה. ואני גם ממש לא בטוחה שזה יקרה. להערכה זכיתי גם בשנה שעברה, אבל אני יודעת שיש מרחק ביני לבין המקובל שם.

ביחד עם התהייה אם באמת, מקצועית, יש טעם בהמשך במקום שאני חושבת שייתכן כי כבר נתן לי את עיקר מה שהיה לו לתת בשנה שעברה - אני מהססת.

2. בשנה שעברה זה היה מרכז משמעותי. אולי ה-מרכז. כעת אני נעה בין שני מרכזים אחרים: מלגת כתיבה שקשורה לכתיבה אחרת ומחייבת אותי להתרכז בתחום כתיבה אחר; ו... זוגיות, שתובעת לא מעט (ומתגמלת פי-אלף). ומשהו בי צועק ממש צועק שאני צריכה לדאוג לכך שבתקופה הקרובה יהיה המוקד בזוגיות ובבניית בית (טוב השמש שלי ב-7 בסולר והאופק בשור) ולא לתת לעצמי לסטות מהמוקד. ואיני יודעת עד כמה אני סומכת על עצמי, שאהיה מסוגלת להעמיד את עצמי במקום שעומד לביקורת, ובכל זאת לתת לזה להיות רק עוד משהו בחיי ולא להפוך את זה למרכז הכל. אני כל-כך תחרותית. מה לעשות? אני מכירה את עצמי... אגב, גם הכתיבה  - לפחות השירה - מרוכזת כרגע בתהליכים האישיים שלי, ואני מרגישה שנכון לתת לה להיות שם ולא לפעול לפי הכוונה ותרגילים וגירויים מבחוץ. אני יוצרת לעצמי די גירויים... (או שהחיים יוצאים לי די גירויים). סיבת היסוס שנייה.

יותר מכל, אני מרגישה צורך בשקט. השקט של הירח הדגיגי, שגם חוזר הביתה בסולר (כשהוא שקט, הרי הוא לא תמיד שקט, אבל כשהוא שקט), התכנסות פנימה.

נ.ב. לא קשור למפת השאלה, אבל סאטורן מטייל לי במעברים על רום-שמים. עבר מעל בפעם הראשונה וימשיך לעשות זאת בכל השנה הקרובה.  

נ.ב. 2 הזכרתי את יופיטר, מעבר למיקום האסטרטגי שלו, בשל כך שהוא שליט בית 3 שקשור בידע וכתיבה ואולי גם כי הוא מייצג ההשכלה הגבוהה. לא הייתי בטוחה אם המרכז מצוי בבית 3 או 9. במחשבה שנייה, עכשיו אני מבינה שאני לא עסוקה בשאלות על לימודים, אלא חד-משמעית בשאלות על הגשמת הייעוד שלי. זה סיפור סאטורני לגמרי. (וכאן יופיטר רלוונטי בשל המיקום בבית עשר).

וואו, שפכתי את כל התסבוכת. וחזרתי - למרות השעה - לקרוא את כל מה שכתבת, תני, ומן הסתם תראה איך מה שכתבתי מתכתב עם מה שכתבת.  כנראה שהייתי צריכה לשפוך הכל ולשחרר. אז הנה, זה קרה.

כן, נראה לי שאתה צודק בקשר לשימוש באופי הקרדינלי להזזת דברים.

אם כי, נא לזכור מר גדי, שכמי שהיא שמש-קשת-ירח-דגים-מארס-תאומיםרטרו התגובה הראשונה שלי להצעה להזזת דברים קרדינלית היא בעתה עמוקה.

אני נורא שאפתנית, תני... זו הבעיה שלי.

קשת-דגים זה יצור שאפתני, פשוט הוא צריך להאמין קודם כל...

אבל - לא הבנתי: איפה המפה של נלסון?