Topic RSSמגניב, עידן.
בכתיבת שירה מרס זאת ההשראה, הדחף לקום ולהתחיל לכתוב. השירה כשלעצמה מתרחשת בתוך הירח - דמיונות וחזיונות שמרקורי מתרגם למילים, ונוס מסגננת, מקשטת. סאטורן אומר: תבדקי שוב לפני שאת מפרסמת. יופיטר אומר: זה מצויין גם ככה, פרסמי. שלב של כירון לא תמיד מגיע אצלי, רק לפעמים וזה באמת מעייף וגורם לי לשנוא את השירים.
A woman's gentle heart
.
אהבתי את התיאור, פיקאר.
מרס נותן את הדרייב. וכמו שגבגוב אמרה, שבתאי נותן את היכולת לא להוריד את העיניים מהמטרה, להמשיך ולא משנה מה. לפתור בעיות שצצות, ליפול ולקום ולהמשיך.
וצריך גם את השמש. השמש נותנת את החזון, את ההתלהבות, את הרצון. השמש יכולה להכשיל את מרס ושבתאי, והשמש יכולה להקים אותם מאשפתות ולהחזיר להם את האמון.
ברור שמארס מרכזי מאוד. לא כל מארס או לא כל "הגשמה עצמית" גורמים לאדם להשיג את המטרה בצורה הזאת של להתחיל מהתחלה את המסלול ולהגיע ליעד שהוצב מהתחלה. יש מארסים שמשנים את היעד תוך כדי המטרה וזורמים עם זה ובסוף מאמינים שהם השיגו מה שהם רצו בדיוק. יש מארסים שמפעילים אחרים כדי להגיע למטרה שלהם ולכן המטרה עצמה יכולה קצת להטשטש, כי אנשים אחרים זה לא באמת כלים במשחק שח מט.
אני לא יודעת אם מארס לבדו יכול להגדיר מה חשוב לך. אני יודעת שהוא מגדיר את איך את פועלת, ובאמת את מה שנקרא דרייב. אבל אני חושבת שכשזה מגיע לשאלה מה באמת חשוב למישהו זה שילוב של ירח, שמש, אולי גם ונוס... לא יכול להיות שמישהו מרגיש מחובר לדברים באופן הכי מהותי שיש (שמש) ומזדהה עם דברים (ירח) ומרגיש משיכה לדברים או אוהב (ונוס) וכל זה לא יקבל ביטוי אלא רק לפי המארס שלו. תחשבי על מצבים למשל שכל אחד מאלה - מרס, ירח, שמש, ונוס - נמצאים בבית ומזל אחר במפה. אז איזה מהם "הכי קובע"?
17:50
13/12/12
Offlineקראתי שוב. נדמה לי שהוספת משהו.
עכשיו אני מנסה להבין, לזווית הזו וגם ככלל - השליטה העצמית בהקשר הזה היא דבר טוב או לא? כלומר, זה המצוי או הרצוי (או שניהם)?
הזווית הזו מפריעה לספונטניות של מארס (כל מפגש של מארס עם סאטורן יפריע במידת-מה , לא?) - אבל האם זה פוגע באדם והוא אמור "לשחרר" או שזה מה שנדרש ממנו, להיות מבוקר ובעל שליטה עצמית ואף לעבוד על כך?
14:08
13/12/12
Offlineמגי, חשבתי בהתחלה שהבנתי את התשובה, אבל אחר-כך הבנתי שעוד לא.
סליחה שאני מתעקשת, אבל ממש חשוב לי להבין כי מדובר במשהו כללי: המפה נותנת את מה שהאדם זקוק לו, לא? אז אם כך, איך ייתכן שלאדם מסוים היא תועיל ולאחר לא?
או שהמטרה של הזווית הזו היא להביא את אותה מומחיות שדיברת עליה ותוצאה של ריסון מוגזם היא יישום לא נכון של הדחק הפנימי שהיא יוצרת?
16:28
13/12/12
Offlineשואלת בכללי. אין לי את הזווית הזו במפה, אבל מה שכתבת הצית אצלי את השאלה הכללית.
אם כך, אני צריכה לחזור אחורה: זה משהו שלמדתי כאן, שאנחנו מקבלים את מה שאנחנו צריכים. כך, לדוגמה, כאשר חסר יסוד - שאנחנו מקבלים את מה שאנחנו צריכים לגלגול הזה וא חסר או יש, זה מה שנחוץ.
אם כך, האם זה לא נכון באופן כללי שלכל זווית וזווית יש תפקיד בונה בהגשמת הייעוד?
וספציפית לזווית שהעלתה את העניין אצלי - האם זה לא יהיה נכון לומר שלכל מי שיש את החיבור הזה בין סאטורן למארס יהיה במהלך חייו צורך מיוחד במומחיות ושליטה עצמית?
17:26
13/12/12
Offlineואולי אנסה להסביר את השאלה שלי מכיוון אחר שמתייחס ספציפית לזווית: הזווית הזו (150 סאטורן- מארס) היא זווית שמדברת על השגת דרגה גבוהה של שליטה (מקווה שאני מבינה נכון).
אם כן, האם ייתכן שהעבודה הפנימית של זווית 150 במקרה הזה תהיה דווקא ללמוד לשחרר את השליטה? האם היא לא תובעת - אכן - הגעה לדרגה גבוהה של שליטה ומומחיות כדי לממש להגשים?
(אני מתייחסת לעניין המומחיות כחלק מעניין השליטה, אם כי כמובן זהו היבט חיובי שלה).
הבנתי.
תראי לי, זוית לעולם אינה פועלת לבדה והמשמעות שלה איננה קבועה אלא כפופה לכוכבים במזל ובבית ולמכלול המפה. כשאני מציעה ניתוח כללי של זוית, כמו שאני עושה בספר, אני מציעה מספר אפשרויות אשר מתוכן יהיה עלייך לקחת את מה שרלוונטי לאותה מפה ולהתעלם ממה שלא רלוונטי לה.
במפה אחת 150 מרס-שבתאי תדבר על מאבק סביב הבריאות, במפה אחרת על אימונים ספורטיביים ממושכים, במפה שלישית על עסקים מסובכים, במפה רביעית על איפוק ושליטה או חוסר ספונטניות ובאחרת תודגש בצורה בולטת השאיפה למומחיות.
זוית היא דבר דינמי, זורמת בתוך המפה. את צריכה לראות מהם החומרים הזורמים בתוכה לפני שאת מחליטה איך היא תעבוד עבור אותו אדם.
בתוך מפה שלימה את מבינה מה עולה מהזוית ואיך זה מתאים לשיעורים הנכונים לו ולמכלול אישיותו. אבל כשאלה כללית - זה נשאר פתוח לאפשרויות המסויימות הגלומות באותה זוית ולא ניתן לדעת מראש איזו מהאפשרויות הללו תתבטא ואיזו לא.
ובוודאי שאי אפשר לקחת את כולן.
1 Guest(s)
Log In
Register
Online
