הפסק זמן הזה מהמטריקס, השבוע היוצא דופן הזה בשנה, אחרי שהברקנו ועבדנו ואירחנו ואחרי הלחץ פתאום באים ימים של כלום, אין פגישות, אין לימודים, אין התעמלות, אין תוכניות, זמן חופשי שאפשר להתבטל ואפשר לעשות, אפשר לקרוא ואפשר לכתוב, אפשר לטייל ואפשר סתם לשבת, אפשר לאכול בלי סדר ואין צורך לבשל כי המקרר מפוצץ - בתחילת השבוע זה נראה לי כמו זמן שלעולם לא ייגמר, ארוך ומייגע, מעין ואקום בין הזמנים. 

והיום, כשאני קולטת שמחר זה כבר ערב החג, פתאום זה נראה לי שעבר מהר מדי.