היי ספינקס, מסור תודה לאיש הינשוף :-) אני לא כל כך יודע למי להפנות את המחשבות שלי מהקטע אז אפנה אליו ואם הוא יענה אז אני אשמח.

אני רוצה להאמין שאנחנו עם נבחר ואיפשהו מאמין בזה באמת אבל אני לא יודע אם זה בגלל שטיפת מח או שזה באמת נכון. ״עם נבחר״ זאת אומרת עם כל האיכויות שצויינו בקטע.

יש המון אלימות בארץ והמון אנשים שכל קשר בינם לבין מטווחי האל מקרי בהחלט... אפשר אולי לעטר את זה ב״תוכנית הגדולה״ ובמשימת הבחירה של העם באור או בכל תסריט הוליוודי-יהודי אחר אבל אני חושב שהמוחלטות הזו היא לא נכונה והדרך היא קורבנית של עם שמתבוסס בתוך הצרות של עצמו... ביהדות זו תמיד תחושה של הכל או כלום. הגאולה עוד שנייה מגיעה. חיים או מוות. אל אחד, מונותאיזם, או כפירה. אנחנו לא מתמודדים טוב עם האמצע או משהו כזה. אני חושב שהתפיסה הזו היא אולי הקוץ בישבן שלנו שכל הזמן דוחף אותנו לעוד. תמיד עוד.

אבל אני חושב שזה לא נכון ושהמציאות היא מעל דתות. הנרקיסיסטיות הזו מרגיזה כי היא בעוכרינו: לחשוב שהמקסיקני, עם כל הידע העתיק של אבותיו והחיבור העמוק לטבע, צריך את היהודי בשביל לגשר בינו לבין האל. או שהבודהיסט שמצא את דרך האמצע צריך אותנו בשביל זה גם כן. למה מה קרה?

אני מעז להעלות פה הנחה שהתפיסה שאנחנו אור לגויים היא תפיסה של חברה מערבית. בגלל שאנחנו מטען גנטי יחסית בלתי מדולל ואולי אינטיליגנטיים ומשכילים יותר, אנחנו מקדמים את הערכים של חברה שנתפסת כחברה מתוקנת. אבל זו בחברה מערבית והעולם גדול וה׳ גדול. אולי אנחנו אמורים לקדם את החברה לעבר משהו?

מגי אדם אמר
דום,

אני לא איש הינשוף, אבל הסוגיה שהעלית הציקה לי שנים. לפני שהתעסקתי עם היהדות התעסקתי הרבה עם זן בודהיזם והביטוי 'אתה בחרתנו' היה הסיבה העיקרית לכך שלא הייתי מסוגלת להתחבר אליה. היה לי ברור שהטיבטים, למשל, מפותחים מאיתנו כמה וכמה דרגות, אז על מה הקטע? היום, אחרי הרבה מחשבות בנושא, אני מבינה את העניין. זה לא נבחר סתם אלא נבחר למשהו, לתפקיד. לכל עם יש תפקיד, כל אחד נבחר למשהו. לענ"ד התפקיד שלנו הוא להראות גישה מוסרית של יחסים בין אנשים וכל עשרת הדברות ויתר המצוות מכוונות למעשה לנושא הזה של בין אדם לחברו. אמנם הביקורת שלך על התנהגות כזו וכזו שרואים כאן היא נכונה, אבל אתה שוכח שרואים את זה, מתרגשים מזה, לא מקבלים את זה כמובן מאליו. הנושא של הערכים לפיהם אנו חיים לא מניח לעם הזה, וזה הרבה מאד. 

היי מגי, אהבתי את התוספת - העם הנבחר לתפקיד, כשם שכל עם נבחר לתפקיד. הביקורת על ההתנהגות הזו מכיון שאני לא משוכנע שהיא קיימת ברמות הללו במקומות אחרים... אולי אי אפשר בכלל לדעת.

sphinx אמר
תמיד זה היה האתגר עם הדתות, לדעת להפריד בין המוץ לתבן. אתה מציב לעצמך סימני דרך ליעד, ובסוף מרוב שאתה מתעסק בסימני הדרך עצמם, אתה שוכח את היעד.

אגב, הקטע מתייחס ליהודים בעיקר כעם. הדת פה היא משנית יחסית. אפשר להתייחס לדת היהודית כעל עוד דת, וגם על אחת כופה ותובענית יחסית, אבל אפשר להתייחס אליה כעל מסע,

כעל מסע אינטלקטואלי רוחני ונפשי של דורות רבים מספור, את ההגות, הלקחים והידע שהם חילצו לאורכו. אם יודעים לחפש, אפשר לדלות ממנה אוצרות כבירים, ואני אומר את זה כאדם חילוני.

דום, שם לב שמדובר על עם סגולה, לא על דת סגולה. העניין פה הן לא תכונות, אלא האחריות. זה מוסבר שם במשל החניך התורן. החניך התורן לא נעלה יותר מחבריו למחלקה, הוא פשוט ממלא תפקיד מרכזי יותר, אחראי יותר, מכביד יותר. זה לא ערובה לכלום. אפשר למלא את התפקיד הזה בהצלחה ואפשר למעול בו. העם היהודי מורכב מבני אדם, רבים מהם קשי עורף, שהקארמה מעמידה אותם במבחנים שהם לעיתים למעלה מכוחו של אדם. מבחנים שמעמידים את קיומנו על כפות המאזניים - נשרוד או נעשה את המעשה הנכון? ואם נבחר רק לשרוד, האם מעלנו בשליחותנו? ואם נעשה את המעשה הנכון והמוסרי תמיד, האם לא ניכחד כי הצד השני לא משחק הוגן? ואם ניכחד, האם לא מעלנו בתכליתנו? אלה מבחנים לא רגילים, מבחנים של הבית השמיני, של סולם הערכים. מסירת הנפש, או הישרדות? מבחנים המיועדים למלאכים, אבל נתונים על בני אדם. זו הקארמה היהודית. האם נצליח גם לשרוד וגם להתעלות? מדינת ישראל תכריע. לדעתי כמובן.

היי ספינקס,

אם העם היהודי מתעסק בציר שור-עקרב, האם אפשר להגיד שהטיבטים, אותם מגי הזכירה, או ההודים, מתעסקים בציר בתולה-דגים? אני אתן דוגמה. שהיתי בהודו לקחתי את הבגדים שלי לכביסה אצל משפחה מקומית שחיה מטרים מנהר הגנגס. הבית היה מאוד מאוד פשוט ובחדר אחד גרו כל המשפחה בה היו חברות לפחות שש נפשות. הכביסה עלתה לי גרושים. כשהגעתי לאסוף את הכביסה ולשלם גיליתי לדאבוני שאין לי מספיק כסף קטן לשלם את מלוא הסכום. הילדה הקטנה שהייתה לא יותר מבת 8, פטרה אותי מבלי לחשוב פעמיים  ושילחה אותי לדרכי למרות הפצרותיי שאני יכול לחזור אם מלוא הסכום. זה נשמע לי כמו ציר 6-12. 

ובהקשר הטיבטי, הרדיפות שלהם על ידי הסינים, המאבק שלהם לשמר את המסורת ארוכת השנים. האם לא מדובר פה גם במאבק של ציר 2-8?

לקרוא ליהודים החניך התורן משמע להתעלם משאר הצירים ומשאר העבודה השונה שעמים אחרים עושים, שהיא לא פחות חשובה או מרכזית משלנו. ובכלל, חשובה בפני מי?
אנחנו מלאכים? להתעלות או לשרוד? צ׳יזס... אני באמת חושב שבתור אנשים שחיים בחברה המערבית אנחנו מקשקשים את עצמנו למוות, אבל במהלך שיטוטיי בעולם פגשתי אנשים שלמרבה הבושה (שלנו) ידעו מעט מאוד על ישראל, אם בכלל... זה שם דברים בפרופורציה.

אני אתן עוד דוגמה. אני לומד עכשיו בהולנד בכתה מאוד בינלאומית. לאחד מהחברים בכתה ממקסיקו קוראים אשר. השני, מאזרבייג׳ן - אביו למד בכתה שיש בה רק יהודים והוא כל הזמן מפאר אותנו כמה אנחנו חכמים. באחד השיעורים, בהרצאה על ההיסטוריה של הולנד, הקיום היהודי בה תפס חלק גדול בהרצאה. כולם בכתה יודעים על הסכסוך הישראלי פלשתינאי ולהיות כאן יהודי זה אישו. 
חשיבת ה״עם הנבחר״: הו, אנחנו בכל מקום, מעוררים פולמוס וסקרנות ומקרבים לבבות!
חשיבה אחרת: כל התפאורה לדיון מתרחשת בהולנד אליה מגיעים סטודנטים מכל העולם. האם זה לא הופך את הולנד, לצורך העניין, לחניכה תורנית כאם החובקת כל?