JESSI

שאוכלים לא צועקים.

תניחי צלחת עם סוכריות במשרד שלך, הם היו יותר נחמדים אחרי זה, ואם לא? תגידי  להם תחזירו את הסוכרייה.

הם יבינו את הרמז.

מעבר לזה אפשר להגיד למי שצועק: שאתה צועק אני שומעת, שאתה מדבר אני מבינה או לפחות משתדלת להבין, ואפשר גם לשים שלט כזה בכניסה, באישור הרס"ר.

ואם בכל זאת לא הבינו, תשלחי אותם להביא אבקת חשמל במחסן, או טנא-מכה אצל הקב"ן.

ג'ס (-: (וזה לא חיוך צבוע)...

מבין אותך, היום יש לי יום כזה. אין לי מצב רוח(נו סרטן...) ולא ראש לאנשים, אבל אני יודע שהבעיה היא במצב רוח שלי. 

אני להבדיל מהרבה אנשים, לא מתלקק! אני מטבעי עושה את הצעד הנוסף לעבר הבנאדם מתוך רצון טוב, הבנה פנימית שגם עליו עובר משהו בדיוק כמוני, איך קוראים לדבר הזה... הא - "חיים".

לפעמים אנחנו נתפסים בחולשתינו(אני נוטה להתנהגות טמפרמנטית בעצבים והרבה ג'סטות של "תעופו לי מהפנים"), יש שמרכלים, יש מזעיפים פנים, יש משחקים משחק צבוע ויש כאלה ששוברים את הכלים... כל עוד זה במידה(כלומר, הכלים נשארים שלמים), זה סביל... מעבר לזה, זה באמת מגעיל וגם לי קשה עם זה, בכל אופן... תחזקנה ידייך ,  מייחל לימים פשוטים יותר.

מגי,

קראתי את דברייך בשקיקה.

זה באמת אבסורד בעיניי כמה אנשים היום חסרי כבוד, נימוס ואיפוק. נאמר על בני ישראל שהם "עם עז פנים וקשה עורף" אך המינון הקיצוני של החוצפה וחוסר הסבלנות(כזה שמבעיר משהו עצבני בתוכי ואני אדם מאוד מתון באופן יחסי) באמת עובר כל  גבול בדורנו. אני הרבה פעמים מוותר על עצמי ועל "זכויותיי", בכדי להיות הוגן, הגון ונעים כלפי אחרים ומה בתמורה? אני הופך ל"פראייר התורן"(מושג ישראלי חסר משמעות אמיתית שמזמן איבד כל קשר עם המציאות), ברגעים כאלה אתה מבין כמה הדמוקרטיה רחוקה מלהיות המשטר המושלם וכמה היא משחיתה את נפש האדם בכך שכשיש קצת זכויות כולם רוצים כמה שיותר עבורם ומה איכפת להם מאחרים…

תמיד טענתי(מניח שאמשיך לטעון) שחינוך ערכי הוא הפיתרון הקרוב ביותר לשלמות(הלא קיימת). תן ערכים(שמותאמים לכל אחד באופן פרטני) ותזכה לאנשים אחראיים יותר, סבלניים יותר ומכבדים יותר, לפחות יותר ממה שרואים היום… מרגיזה אותי החוצפה שגועה לה בימינו, קצת כבוד, נימוס ונעימות לא באמת ייפגעו בזכויות של אף אחד ואם כן? אתם נמצאים בסביבה לא נכונה, בחרו אחרת. יום טוב ומלא כבוד והבנה הדדית .

ג'ס,

יש מקומות שבהם תוכלי לומר את כל אשר על ליבך ללא שום מסננת וזה ייתקבל בברכה, אך מקומות אחרים(כמו גם תרבויות אחרות) שמעשה מסוג זה ייתקבל בבוז. ביפן לקוד קידה זה קוד לכיבוד תרבותי שעדיין לא השתנה, אין קידה אין כבוד ואין טעם לדבר בכלל, ככה זה בכל מקום, תשני את הלך הרוח והקוד התרבותי(לא מומלץ מבחינה היסטורית זה מייצר סיכסוכים ומלחמות) לפני כן.

גם אני לא אוהב מכבסת מילים ואני לא ממש פוליטקלי קורקט… אני זהיר, מתחשב ומבין… זה לא פשוט, אבל זה משרת מטרה גדולה יותר. אני לא איש של מנטרות וקלישאות, עם זאת, משפט כמו זה שאמר גאנדי:"תהיה השינוי שאתה רוצה בעולם" , ברור לי יותר היום מאשר אי פעם, אני רואה איך ההתנהגות הנעימה משפיעה ומחלחלת לאיטה על סובבי, לכן אני ממשיך עם זה, זה עושה טוב ולמרות הוויתורים(ואין דבר כזה וויתרים שלא כואבים), הסביבה ההרמונית, השקט והרצון הטוב, אפילו אם הם זמניים, מחזקים את הרצון להאחז במטרה… "ואהבת לרעך כמוך".

אגב, ליתר השוואה אפילו בטורקיה והאנשים בעלי המזג החם, בתוך איסטנבול בואך אקסראי שמזכירה בימים טובים את איזור התחנה המרכזית בת"א(ולא לחיוב) ובתור אחד שהיה שם, נתקלתי ביותר אדיבות עם קבלת פנים חמימה  ורמת סדר סבירה. ה"חום" תרתי משמע בלי הלחות של המרכז או חיבוק הדוב הישראלי, נעים לך... נכון שהיו שם גם מעט רוכלי שוק צבועים שמחד רוצים למכור לך(זיופים ברמה גבוהה יש להודות) אבל איך שיצאת משם שמעת(לא צריך להבין טורקית בשביל זה) אותם מלכלכים על הישראלים(נו, צפוי... ככה זה איתנו), בכל זאת זה סביל...

חייב להודות שאנחנו באמת עם "מיוחד" בכל מה שקשור לכמות הבוז(בעיקר אצל הצעירים יותר, להוציא את צעירי הפורום) שאנשים רוכשים למושגים כמו, חינוך לאדיבות, סבלנות וערכים. היחס כמובן הוא מהנמוכים ביותר(לטעמי) באיזורים עירוניים בעיקר וזאת ביחס למקומות עירוניים אחרים בעולם המערבי(וגם זה עם ניקח בחשבון ביחס לכמות האוכלוסיה).