Topic RSS23:01
- אממ שלום אני תני ואני מכור לנרקיסיזם.
(כולם ביחד:) שלום תני.
- נכון אתם מראים לי עכשיו סימפתיה מהי אבל בעצם כל אחד ואחת מכם עסוק בבעיות האשיות שלו/ה.
(מהקהל נישמעים ליחשושים וקולות חרישים:) כן , יש בזה משהו , אוף זה נכון ועוד..
- טוב אני חייב להודות שאחרי שראיתי שכולכם קצת נרקסיסטים עלתה בי המון סימפתיה אליכם.. דבר הגורם לי לחשוב שעלי פשוט לשחרר ולחיות בדרכי.
------------------------------------------------------------------------------------------------------
השמש באריה - הירח בבתולה, האגו שלי הלך להתקלח ולבנתיים חשב והתעמק בעצמו (יש לו נטיה כזו..).
אני חושב על כל מי שאני מכיר, כולם ללא יוצא מהכלל! מהאריות ועד לעקרבים מהתאומימיים ועד הדגגיים לכולם יש את הרגע הזה שלהם שפשוט בא לי להגיד להם "טוב אולי תקחו לעצמכם חדר...", כולנו נרקסיסטיים (ה 'נרקסט' בעברית שובר לי ת'לשון..) פעם ראו בזה מחלה היום לדעתי מי שלא מודה שהוא לפחות קצת נרקסיסט עליו מונחת חובת התוכחה.
בדיוק כמו ש"אין שלם יותר בלב שבור" כך גם אין סימפתיה ללא נרקסיסטיות. וגם אם יבואו אלי בטענה שסימפתיה אמורה להיות מתונה - בולשיט. הרגעים הכי יפים של הערכת האחר אצלי באו כשהרגשתי שאני עוד רגע מתפוגג מרוב אהבה אליהם ועוזב את גופי.. לדעתי עלינו פשוט להשלים אם כך שלפעמים אנחנו רוצים רק את עצמינו - לאהוב,לשנוא,להחמיא,לרצות ומה לא.. ופעמים אחרות אנחנו פשוט רוצים שכל האנרגיה בעולם תעבור דרכינו הלאה.
לאסטרולוגיה למשל צריך הרבה סימפתיה. *** איט! אני חושב שאסטרולוגיה זה האמ-אמא של הסימפתיה.... לצאת מהגבולות של כל מה שמוכר לנו ולנסות להבין כוכבים אחרים דורש מאיתנו סימפתיה 2.0 !
ומצד שני.. תראו לי אסטרולוג שלא יורד לנבכי עצמו ובעל היכולת להתנתק מהכל למעט גופו (..!)
לסיכום אני חושב שעידן הדגים על מנת לשרוד היה חייב להפוך את הנרקיסיזם למחלה בעוד עידן הדלי דורש מכל אחד מאיתנו להודות שיש בו גם מזה.
אכן, כולנו שרוטים.
כשאני מלמדת שמש אני תמיד אומרת "אם אני לא פה, כלום לא פה".
מפה בלי שמש, בלי אגו, בלי 'נרקיסיסטיות' כמו שכינית את זה - אין בה שום ערך.
כי באמת, מה איכפת שמיכאל אנג'לו צייר ציור מדהים אם אני לא פה לראות את זה?
מה איכפת לי שהרוח נושבת אם אני לא פה להרגיש את זה? איך אוהב את הילדים שלי אם לא אוליד אותם?
שמש היא מרכז המפה, דרכה אנו חווים הכל.
בלי זה אין טעם בכלום.
אני צריכה לחוות את החיים שלי דרך עצמי, לא דרך אף אחד אחר.
אני יכולה להיות מאושרת בשמחתך, אבל זה שוב אני, ואני מאושרת בשמחתך כי אני אוהבת אותך,
ולא כי אתה שמח...
0:35
תודה רבה עידן מגי ואני ![]()
השתמשתי דווקא במילה נרקסיסטיות מגי כי זה מרגיש לי מוזר שיש מחלה לאהבה עצמית מופרזת.. בידיעה ברורה שכל הדברים הכי מדהימים שיש באים בדיוק משם.
לדעתי מי שחקק את המושג לראשונה זה הגיע אליו מקינאה קשה לאדם אחר - הוא לא האמין שמישהו יכול כלכך לאהוב את עצמו.
עידן, לדעתי אין כזה דבר 'לוותר על האגו' .. יש 'לחוות את האגו כלכך חזק שבא לי להעניק ממנו לאחר' ![]()
אני, הללויה !
9:25
אדם שלא רואה את האחר ולא מסוגל להזדהות עם האחר זה לא אדם שאוהב את עצמו. נורא מעצבן אותי שאהבה עצמית זה דבר כל כך לא ברור לאנשים והם מבלבלים את זה בהתרכזות רק בעצמי. וזה קורה כי הרבה אנשים לא אוהבים את עצמם, אולי רוב האנשים.
כשאתה אוהב את עצמך- אתה אוהב את כולם ואיכפת לך מכולם. כשאתה לא מסוגל לראות אחרים- זה כי אתה מפחד לאבד את עצמך. יש הבדל גדול.
9:48
wow עידן.. אתה ממש לא צריך לקחת את זה למקום כלכך אישי.
אני מדבר כאן על הדקויות המאוד עדינות של הרגש.. וזה כשאני יוצא בהנחה שאנחנו המתדיינים מבינים ושותפים לדבר - ושכל אחד מאיתנו יודע ליישם את 2 הצדדים.
אני מדבר על הרגע המאוד קצר הזה שאני חווה כשאני נותן אהבה לעצמי או לאחרים.. אני מדבר על המקום שהאהבה הזאת יוצאת ממנו בתקווה להבין את עצמי יותר טוב, ואני יכול להבטיח לך שהנאמר לא יצא על מנת להצדיק תכונת אופי כל שהיא.. פשוט חקירת האגו !
10:00
מגי זה ציטוט מהערך בויקיפדיה:
"כמו בהפרעות אישיות רבות, רמה מסוימת של נרקיסיזם עשויה להימצא אצל כל אדם. התופעה מסווגת כהפרעת אישיות רק במקרים קיצוניים."
זה משהו שהוא מאוד ברור לי.. ולגבי ה"התופעה מסווגת כהפרעת אישיות רק במקרים קיצוניים" לדעתי המיקרים הקיצוניים האלו יכולים להיות נפילות רציניות או הארה ועליה רוחנית.. זה מה שניקרא "עלה לו האגו לראש" - זה שרוב האנשים (כמו שעידן אמר) לא יודעים לאהוב את עצמם בצורה נכונה -סביר להניח ייגרום להם לעשות דברים מטופשים שיכולים להרוס להם המון.. אבל אלו שכן למדו להשתמש באהבה שלהם בצורה נכונה ומתונה יוכלו על ידי הנרקסיסטיות הזמנית הזאת להתעלות על עצמם.
8:52

אם עד היום חשבתי שאני סובל מנרקיסיזם.. היום הבנתי שאני בעצם ממש נהנה מזה ![]()
למה? כי ההבנה שאני יצור שמסוגל לאהוב את עצמו ברמה כלכך גבוהה גורמת לי לרצות לרוץ ולחלק את האהבה לכל העולם.
ברגע שאהבה באה ממני היא אישית. היא כמו זרם אנרגטי של כל התפיסה שלי את את הרעיון 'אהבה'. וברגע שהיא יוצאת ממני היא כבר לא שלי, ואני שלם עם זה לחלוטין, היא של העולם. של סך כל האהבה הקיימת בעולם כולו.
אם האהבה שלי הייתה אנוכית - הייתי משתמש בה לצרכי עצמי.
זה לדעתי ההבדל בין נרקסיסט מודע לאדם שלא מודע שהוא קצת נרקסיסט.
אה.. ולסיום:
18:35
ציטוט נפלא בנושא דומה.
"אנו קוראים לאנשים אנוכיים כאשר הם לא יתנו את מה שהם לא יכולים לתת, משום שאין להם אותו. אנו קוראים לאנשים אנוכיים כאשר הם לוקחים מאחרים מה שאין ביכולתם לתת לעצמם, משום שהם לא יודעים איך ליצור זאת מתוכם. ומהו המשאב שאין להם בשביל עצמם ולכן לוקחים אותו מאחרים? אהבה. הדבר דומה למצב בו היינו מבקשים מאדם גווע לשתף את האוכל שלו עם אחרים ובאותה העת גורמים לו לחוש אשמה בכך שהוא אינו עושה זאת. אנו לא מסוגלים להבין שכאשר לאדם יש מספיק ממשאב כלשהו(במיוחד אהבה) הוא מוצא אושר בלשתף אותו עם אחרים. אם אדם מתנהג באנוכיות, הוא סובל מרעב פנימי. ואנו לא יכולים לבקש מאנשים כאלו לתת לנו ממה שאין להם מספיק".- טיל סקוט. 19.08.12
לקוח מתוך- http://www.thespiritualcatalyst.com
23:54
בהחלט ציטוט ניפלא עידן.. והנושא אכן דומה, אהבה זה דבר ענק עצום ובלתי נתפס.. ואפשר לדבר עליה לנצח.
אני עוד ידבר עליה הרבה בעתיד.. כאן שם ובכל מקום שרק אפנה.
אבל הפעם בחרתי לדבר על הצד 'הפחות' יפה של אהבה, הצד שמפחיד את כולנו, למה? לדעתי כי כמו שמגי אמרה שהשמש זה ה'אני הגדול והעצום' שרוצה לחוות כל דבר בעצמו.. למה שאני ירצה לדעת מה אתה הוא והיא עושים עם השמש שלכם ?!.. באופן טבעי השמש שלי ושל כל אחד מכוונת קודם כל אליו עצמו. ואין כאן גם מה לדבר על תודעת אהבה - כי תודעת אהבה זה משהו אחר - זה איך העולם מתפרש בתוכינו וכמה הכלה יש לנו בשבילו.. ועל זה אשמח לדבר בנושא אחר.
יש לי הרגשה שהנושא רגיש מדי והוא כניראה גם לא הגיע בזמן הנכון.
טוב אז.... הנושא הבא שלי הוא 'טאקט'
1 Guest(s)
Log In
Register

Offline