ואו יגאל! התיאורים שלך מדויקים ברמות. איזה בתולה אתה יואו חחח. כאילו ממש בררת את המילים הנכונות.

אז אתה צודק, כל ההתחבטויות האלה שאתה מתאר אכן כבר התחילו. והמרכז של ההתחבטויות האלה קשורות בדרישה לשיכלול ודיוק של תפיסת העצמי. אני חופרת עמוק כדי להבין מה הרצונות האמיתיים שלי , האם הם נחסמו איפשהו בדרך בגלל תפיסות מגבילות ? וכן, אני מרגישה דחיפה לפתוח דף חדש בהגדרה עצמית. מעניין למה אתה מתכוון בהד חיצוני בדמות התפתחויות בבית? בעיקרון, הלבטים האלה הולכים יד ביד עם העניין המשפחתי. כבר מהמפה הנטאלית שלי ניתן לראות שמופעל עליי לחץ עמוק ואינטנסיבי להגשים את מה שאבא שלי לא הצליח. ועכשיו מה שאתה אומר גורם לי פתאום להגיע לתובנה. תראה, עניין המדעים והרפואה היה תמיד משהו שהגיע נטו מתוכי, אולי גם קצת מאמא שלי שמתעניינת בנושא, (ירח בתולה לא מאכזב כאן), ובהמשך, כשהתבגרתי יותר.. אז הרבה יותר נפתחתי לעולם ולעשייה חברתית וגם לנושאים מדיניים וכוללניים, ואבא שלי מייצג את כל הדברים האלה, כי הוא בעברו היה קשור לצמרת הצבאית והפוליטית ולא המשיך שם ולא נענה להצעות משמעותיות,כי לא היה לו כושר התמדה וכי היה בו משהו הרפתקני וחסר דאגות, הוא בחר בכיוון של אומנות ואז הסתבך בעסקים ואז חזר בתשובה והגיע לתחתית מבחינה מעמדתית וכלכלית בסופו של דבר. בכל מקרה כל חייו בנויים מחרטה אחת גדולה. עכשיו, אני, בעיקרון, הלכתי למדע המדינה וסוציולוגיה אנתרופולוגיה, מתוך מחשבה להשתלב בנושאים חברתיים ומדיניים, וכל מה שקשור בהובלה ובמנהיגות. או לחילופין להמשיך לנושא של אנתרופולוגיה שיש לי משום מה תשוקה עמוקה אליו. זנחתי את החיבור הישן לרפואה\ביולוגיה בגלל זה, וגם כי ראיתי שאני לא מספיק טובה במתמטיקה מה שמאוד דרוש במקצועות ריאלים. ואז הגעתי ללימודים האלה באוניברסיטה, ולאחרונה הייתי נורא בתחושה שאיבדתי את עצמי, את האש שלי, את מה שאני אוהבת.  גיליתי שאנתרופולוגיה לבינתיים זה ממש אבל ממש לא מה חשבתי. זה נורא יבש וחירטוטי מוח על כלום. ובכללי בלימודים אין לי שום גורם של אתגר ואני לא עושה כלום. ואז עלתה האפשרות שאכן התרחקתי מעצמי, שיתרתי על מה שאני באמת רוצה. ושאני צריכה לשכלל ולדייק את תפיסת העצמי מחדש. ולהאמין שאני יכולה להצליח בביולוגיה אם אני רוצה. השאלה היא אם אני רוצה? השאלה הגדולה היא באמת לאיזה כיוון אני מתעצבת ולאן אני הולכת ומי אני? נכון, פעם הייתי חזק בנושא הריאלי. אבל הלכתי והתפתחתי ופתחתי את הראש והזיקה החברתית התעצמה אצלי. זו ההתלבטות הקשה שלי. ההתלבטות הזו של מה אני באמת ומה מתאים לי. וזה ממש ממש מתיש אותי. אוף.  ובעיקר מתסכלת תחושת הכלום הזו שאני עושה עם עצמי. ככה שזה מאוד מעודד אותי שאתה אומר שאתה רואה שנה גדושה בעשייה וסדר יום, בעקרון אני מחפשת עבודה כרגע, שלא תשעמם אותי למוות, אבל גם כמובן מוכנה להתפשר על משהו בנינוני כי אני צריכה כסף. 

לבנות לבנות ולדחוף בכל הכוח? נידמה שזו המלצה לא להשאר במקום הנוח והמקום הנוח הוא כרגע המקום שאני נמצאת בו. 

בקשר לזוגיות, סיקרנת:) מה אתה אומר לדבר על זה בפרטי? מסכים? פלייייזז. 

המון תודה! אתה מאוד עוזר לי:)

מעניין מאוד לי, כי כל מה שאת כותבת בקשר להכרעה והחלטה לגמרי מאפיין את מה שקורה לי ..

ובקשר ללימודים, הוי, הלוואי שזה היה כל כך פשוט. אין לי מושג כבר מה האינטואיציה והחשק שלי