סוף סוף סיימתי את הפרק 'ירח וסאטורן', ואני מרגישה טוב טוב את הכובד בתוכי.

שלא כמו השמש, שיכולה לעמוד בגאון מול סאטורן וללמוד אותו בקצב שלה,

הירח הוא די חסר אונים מולו. למרות שיש בירח המון כוח, הוא סופג את תכונות סאטורן,

מרצון ושלא מרצון, אינו יכול להתעלם ממנו כמו ששמש יכולה. 

כשהירח מקבל את סאטורן - כלומר, כשבאדם אין התנגדות לאחריות ומשמעת עצמית,

זויות אלו הן ברכה גדולה לחיים נכונים. אבל לא בכל גיל ולא בכל מצב הירח יכול לקבל את סאטורן,

ואז יש כובד ועצבות, שאני מרגישה אותם עכשיו בתוכי טוב טוב.

לקח לי הרבה זמן, אבל הנה סיימתי.

עוברת עכשיו לירח וכירון. גם לא פשוט. אחר, אבל עדיין לא קל. 

ואיזה סימבולי זה שבדיוק באמצע העבודה על ירח-סאטורן יצא לי לשמוע - חי - קטע מעולה של תופים.

הנה חלק קטן ממנו שאוריא צילם בפלפון שלו.

גל הוכברג. אין דברים כאלה. 

https://plus.google.com/109747246002169766029/posts

תגלגלו קצת למטה, תראו את הוידאו, אפור כזה.