Log In
Register
Login with Google
Topic RSS
9:20
ילד בשם זאק התארח בתכנית של אופרה, ודיבר איתה באופן כל כך מרגש וממש התחברתי לדבריו.
לילד הזה היו המון בעיות של זעם, הוא התעצבן מהדברים הכי קטנים, הוא עשה דברים נוראיים מלאי שנאה,
אבל בתוכו, כשהוא רגוע, הוא מציין:"זה האני האמיתי", ילד עם מלא חכמה.
הוא לא היחיד בדורו שלו, יש המון ילדים סופר רגישים כמוהו, ואחרי שתראו את הסרטון תבינו:
http://www.oprah.com/oprahshow/An-Explosive-Child-Learns-How-to-Cope-Video/topic/oprahshow
7:32
כן... צריך לעזור לילדים כאלה, ולא עם תרופות(סמים).
מערכת החינוך חייבת להשתנות קודם כל.
8:49
יש לי בעיה עם הפיצול שהילד הזה מרגיש ועם הרעיון, שלדעתי קצת עודדו אצלו, שמה שהוא עושה כשהוא כועס זה לא הוא. יש בעיה חמורה פה לדעתי של חוסר לקיחת אחריות על המעשים של עצמי.
אם יש לי בעיה חמורה של כעס ואני מודעת לה, ואני אברר טוב עם עצמי ועם מטפל טוב למה אני כועסת, כלומר - מה הטריגר שלי להתפרצויות, מה המקור הקדום של הכעסים שאני מרגישה, מה גרם לי בילדות כעס שעכשיו אני מתרגמת כל דבר שקורה לי להתקפה. ברגע שאעשה את כל זה אני אוכל מתוך המודעות לפתח שליטה מסויימת על הכעס.
אם הבעיה היא 'לא אני' - אין לי שליטה עליה. זה מישהו/משהו אחר עושה לי את הכעסים. ועל אחרים אין לי שליטה
8:55
בטח שיש לו אחריות. הוא אמר בעצמו. הוא מרגיע את עצמי, מקיף את עצמו באור לבן(אני מניח שזה סוג של מדיטציה שהוא עושה).
תראי, הוא כועס, זה הוא שכועס, אבל לאנשים רגישים, הכעס לא תמיד בה מהם. נכון שבסופו של דבר אתה עשית את הפעולה המסויימת וזה באחריותך, בהחלט! אך לא תמיד הכעס בא ממך.
למשל, אם את סופגת כעס של מישהו אחר, את יכולה לשלוט על כך, בכך שאת לא תתני לזה להיכנס אלייך,
ובכך שתעשי מדיטציה, או תוציאי כעס בצורה אחרת. אבל קשה לילדים כאלה בהתחלה כי הם לא רגילים לשליליות.
אתה לא יכול להאשים את כל העולם בכעסים שלך...דווקא כשאתה מבין שאתה רגיש ואתה סופג רגשות של אחרים,
יש לך אחריות גדולה יותר, ואתה צריך מודעות ענקית.
14:09
בתור אדם רגיש וזקן, אני יכולה להגיד לך ששום רגש לעולם לא מגיע ממישהו אחר. אין דבר כזה רגש של מישהו אחר שנדבק אליך, ואין דבר כזה לספוג רגשות של אחרים. אולי מתעורר אצלך רגש בעקבות רגש של מישהו אחר, אבל זה תמיד שלך.
למי שאין אישו עם כעסים שום כעס של מישהו אחר לא יכול לעורר אצלו כעס 
ושליטה על כעס יכולה להתקיים רק עם מודעים למה מעורר את הכעס.
יש אנשים שברגע שהם מרגישים רמז של לבד זה מעורר אצלם כעס.
יש אנשים שברגע שהם מרגישים נימה הכי קלה של ביקורת זה מעורר אצלם כעס.
יש המון ניואסנים, וצריך לברר מה בדיוק המנגנון אצלך שמעורר כעס
שליטה על המעשים היא לא שליטה על הכעס. שליטה על הכעס יכולה לבוא רק עם מודעות.
כי אם אני יודעת שאצלי הרגישות היא נגיד לבד=כעס, ואני גם יודעת שזה אישו שלי כי נגיד נטשו אותי בינקות וכעסתי, אז אני לא מאשימה את האחר בתחושת הלבד שלי. וכל זה גורם לי פחות לכעוס
14:38
שירין, מצטער, אך איני מסכים איתך.
זה לא שחור או לבן, ובמיוחד לא בתקופה הזו.
אני אדם מאוד רגיש ולא זקן חחח אבל זה לא רלוונטי. ורגישות לא מתבטאת בכך שאני מבטא רגש,
או מתעוררת בי חמלה למישהו, זו רגישות לכל מיני דברים. זה רגישות לאנרגיה,
ואני מאמין שלכל רגש יש אנרגיה ואנחנו משפיעים אחד על השני. אך ישנם אנשים שפחות מושפעים,
הגבולות שלהם יותר ברורים, חזקים. ויש כאלה שמאוד חשים אחרים.
יש הבדל בין רגש שמתעורר אצלך ובין הרגשה של מישהו אחר. ואני יודע להרגיש מתי זה בא ממני ומתי זה לא.
ואני יכול להגיד לך שהרבה רגשות שליליים לא באים ממני, אלא מאמונות של אנשים עליי ומחשבות חוזרות על כך.
שוב, זה לא אומר שאני לא אחראי על זה ואני יכול ככה להאשים את כולם.
זה פשוט להסתכל על הגורם.
ולגבי המשפט שהדגשת בקו- זה שוב פעם תלוי באדם. אתה לא יכול לכעוס על מישהו כי הוא כועס אם אין לך בעיות עם כעס, אבל אתה יכול להרגיש את הכעס שלו בתוך הבטן שלך(לווא דווקא לבטא אותו וזה לא לווא דווקא כעס כלפיו).
13:19
רציתי להוסיף שירין שזה שזה לא תקף בחיים שלך כהיום בעבר מניסיון וכדומה לא אומר שזה נכון "ששום רגש לעולם לא מגיע ממישהו אחר." את מי שאת ועם המסוגלות שלך ועל סמך זה הניסיון חיים והחוויות בחייך יקרו וישמשו אותך אבל הן לא עובדות שלגיטימיות לכל אחד. יש אנשים רגישים יותר שמצוידים במה שיכול לגרום להם "להרגיש אחרים או את האווירה" אנשים משתנים כל אחד הוא מקרה ייחודי לסוגו. לכן זה לא תקף לקחת ניסיון חיים אישי ועל סמך זה לבטל אופציות שדברים כאלו אפשריים ועלולים לקרות בחיים אחרים של אנשים אחרים. אולי את צוידת בתכונות אחרות בעוד אחרים צוידו בתכונות אחרות ולכן הם יכולים להרגיש נוכחויות שונות של אנרגיות ורגשות ואת לא, אל לנו לשלול מה שאנחנו לא רואים ומרגישים. אנחנו צריכים לזכור שזה שאנחנו לא שומעים מישהו מתקרב לבית לא אומר שאם הכלב שלנו שומע זאת הוא הוזה, הוא פשוט מצויד ביכולת שמיעה חדה וטובה יותר. מקווה שהבנת את הרעיון.
22:46
Moderators
10/10/10
Offline
.
ראיתי את התוכנית הזו לפני די הרבה זמן. אני מבינה אותך, שירין, גם אני לא אהבתי את הילד ובמיוחד לא את הטארראם שעשו סביבו, וכאילו מגיע לו היום איזה פרס מיוחד על זה שהיה קודם מפלצת והיום החליט להיות בן-אדם. אבל לא יכולתי שלא להעריץ את הדרך שבה איפשרו לו להשתלט על מה שלא היה ששיגע אותו מבפנים. ההערצה שלי היתה לפסיכולוגית שהראתה לו דרך אמינה לצאת מהשדים שלו, ואם זה היה כרוך בלאפשר לו להאמין שהרע זה לא הוא האמיתי, אז זה היה שווה. אבל אני מבינה לגמרי מה מפריע לך. גם לי זה הפריע.
וכנראה שעידן צודק, זה עניין של גיל. המושג אחריות אישית זה משהו שנרכש עם הזמן, ולילד צעיר כמו זאק אין את זה עדיין.
23:45
"זה לא אני האמיתי" = זה לא מה שאני רוצה לעשות, לא רציתי לעשות זאת.
יש קטעים שבאמת צריך להתבגר.. זה לא קשור למודעות באמת, באמת לניסיון כמו שאמרתם פה...
11:26
לא מגיע לו פרס על כך שהוא נתן לזה להשתלט עליו אבל מרגש מה שהוא אמר ושהוא אמר את מה שהוא מרגיש.
להורים שלו יש אתר, והם מספרים את הסיפור ואיך הילד לימד אותם המון. אמא שלו למדה לא לדאוג, כי הוא מרגיש את הדאגה. איך שהוא הראה להורים עולם אחר. זה פשוט מי שהוא, לא מגיע לו פרס על כך, אבל להיות מודע לסיפור כזה זה מרגש.
כי אמנם אני לא יודע לגמרי איך הוא מרגיש, אבל אני יכול להבין אותו לגמרי. אנחנו דור מגי ושירין, אנחנו דור אחר... הילדים של היום הם לא הילדים של פעם, ולא בגלל הטכנולוגיה, ולא באופן שלילי. הדור הזה הרבה יותר רגיש.
למה אתם חושבים שנוער נופל לזבל הזה שנקרא אלכוהול? למה הם חולי מסיבות? נוח להאשים אותם ולהסתכל עליהן בביקורת, מה שאני עושה המון פעמים, אבל תראו את הסיבה. הם רוצים לאלחש את עצמם, לא להרגיש, כי הם הכאב שהם מרגישים גדול יותר. לא מבינים אותם והם גם לא מבינים את עצמם. נמאס לי שמתייגים את הילדים והם הלא בסדר, במקום לשנות גישה. אני מאוד כועס על הדור המבוגר כעת, אך אני יודע שאין אשמים, הם גם לא יודעים המון דברים והם גם מוצפים בהמון דברים חדשים שיכולים לבלבל אותם ולהפחיד אותם והפיתרון הוא לתייג.
ובאמת עם כמה שנוח לי לבקר, אני לגמרי מבין את הדורות האלו...וליבי עם כולם. אני אומר את כל זה, כי כואב לי מאוד, כואב לי חוסר ההבנה הזו. לא מאשים אף אחד. רק משתף את הרגשתי. ואני מרגיש שמחובתי לדבר ולהראות את נקודת מבטם. כמו שחובתכם להגיד לנו לקחת אחריות על המעשים שלנו.
13:16
Moderators
10/10/10
Offline
.
יפה אמרת ונכון אמרת. וכן, כל דור מרגיש שונה, משופר, טוב יותר, רגיש יותר ומוצלח יותר מהדור הקודם. ככה זה בנוי, ככה זה צריך להיות. הדור שלנו גדל על רגישות גבוהה לזולת, הדור שלך גדל על רגישות גבוהה לעצמו, ואין כאן טוב יותר או נכון יותר. זו דרך הטבע. זה מה שנכון לתקופה.
דבר נוסף שהדור שלך גדל לתוך עולם שיש בו מצד אחד הרבה יותר גירויים ומצד שני הרבה פחות ביטחון ממה שהיה לנו, וזה בהחלט מפחיד, כמו שאמרת, ויכול ליצור תופעות קיצוניות כמו זאק.
ומה שהכי חשוב להבין - זה לא אישי. זה בהחלט לא אישי. לא אהבתי את הילד ואתה כן. אז מה? אנחנו לא יכולים לא לאהוב את אותו סרט ועדיין לאהוב זה את זה?
1 Guest(s)
