בטוח שכמעט אף אחד מכם לא שמע עליו. 

אבל האיש הזה אחראי לפרסום ודחיפה של אנשים כמו ואסאלב ניז'ינסקי ואחותו ברוניסלבה ניז'ינסקיה, מיכאל פוקין, בלאנשין ועוד.

איש עם חזון ומפיק יעיל, שהקים את הבַּלט-רוּס (במשמעות "הבלט של הרוסים") והביא אותו למערב. היה לו השכל והאבחנה לבחור את הכשרונות הטובים ביותר במוסיקה, בגדים, תפאורה (פיקסו עשו לו תפאורות, קוקו שאנל תפרה לו תלבושות, סן סנס, דביוסי, ראוול וסטרווינסקי כתבו לו יצירות, צ'יקטי לימד אצלו, אנה פבלובה רקדה אצלו, פוקין ובלנשין עשו לו כוריאוגרפיות, רודן ואיזדורה דנקן ועוד שמות גדולים הגיעו לערב הפתיחה של הבָּלֶט-רוס...) וכמובן טיפח רקדנים שעבור כולם הבלטרוס - שהיה קיים בסך הכל עשרים שנה (1909-1929) - היה מקפצה לפרסום נצחי. 

הבלטרוס היה עבורם בערך מה שהיו לאמנים שלנו הלהקות הצבאיות... 

אדם מרתק. 31 במרץ 1872, לא מצאתי שעה

את הסיפור הקשה שלו עם ניז'ינסקי בטח חלקכם מכיר וכועס עליו על זה, אבל אופי כזה או אחר, הבן אדם השפיע את חותמו על עולם האמנות לתמיד. היצירות שהוא העלה בפריס וארה"ב קיימות ומועלות שוב ושוב עד היום - "הסילפידות", "ציפור האש", "פטרושקה", "אחר צהריים של פאון", "פולחן האביב", "תהלוכה", "כלולות", "האיילות" - אלה הן עבודות שהיו מודרניות בזמנן והפכו לקלאסיקה.   

 מה שאומר שמאחורי כל כשרון גדול חייב להיות מפיק גדול עוד יותר... לתשומת לב האמנים המופלאים שבפורום הזה. 

על מנת להצליח יהיה צריך למצוא את הדיאגילב שלכם...