Log In
Register
Login with Google
Topic RSS
2:42
קשתים היו החברים האולטימטיביים שלי מאז ומעולם.
לפני כמה שנים כשנפלה לידיי התוכנה של משרד הפנים (שמסתובבת חופשיה ברחבי האינטרנט) ישר בדקתי את תאריכי הלידה של כל חבר שהיה לי מאז ומעולם, וכמו שתיארתי לעצמי רובם היו קשתים.
אולי זה קשור למרס בקשת שלי ואולי ליופיטר בסרטן (סביר להניח לשניהם) אבל משהו בקסם שלהם תמיד שבה אותי.. מאז שהייתי צוציק. יכולתי פיזית לטייל איתם איפה שרק רציתי - ואכן חרשתי את ארצנו היפה מצפון לדרום, ויכולתי גם לקחת להם את היד ולרחף בדמיון לאן שרק נירצה. לא ידענו גבולות. תמיד כשהרגשתי שאיזהשהו קיר לוחץ עלי - בהם מצאתי נחלה. הם היו האור שמאיר לי כשהחשיך.
עברו השנים.. נאלצתי להתמודד עם הרבה מהחומר הקשה של המציאות (אחרי הכל אני שמש ירח גדי) וגם שם, למטה, ביאוש ובחוסר המוצא מצאתי קשתים להתנחם בחיקם, אך מאחר והייתי בתקופה עייפה והגבולות שלי היו פרוצות לעולם - לא ממש שמתי לב למי אני נותן רשות כניסה ללב שלי.
שנה שעברה קיבלתי את אחת המכות הכי כואבות שאי פעם חוויותי, אדם שמבוגר ממני בעשור שהפך להיות חבר קרוב שלי (גם קשת) בגד בי ובנאמנות שלי באופן מאוד קשה. לא האמנתי שזה קיים בלקסיקון שלי - באופן בלתי נסלח.
אחרי מעט בירורים שעשיתי גיליתי שהבן אדם עבריין שישב בכלא מספר שנים. זה זיעזע אותי.
אני עדיין עושה חשבון נפש על איך נתתי לו להכנס אלי, ומאז אותו מקרה אני חושש מכל מכר חדש.
לאחרונה הכרתי חבר חדש שיש לנו הרבה במשותף, גם הוא קשת והשהות איתו מזכירה לי את החוסר גבולות שאני כלכך אוהב, אבל שמתי לב שמשהו קרה לי, בכל פעם שהוא מזמין אותי לסערת מוחות כל שהיא או להליכה לילית קלילה; אני עוצר לרגע, הכאב של הבגידה עולה בי ואיתו הפחד מלהתמסר לכל דבר חסר גבולות. אני לא רוצה להיפגע שוב אני מזכיר לעצמי.
הפתיחות היופיטרית לימדה אותי כמה כדאי לפתוח, כמה אור יכול להכנס וכמה עוד יש לנו ללמוד על העולם הזה,
אך היא גם לימדה אותי לעולם לא לפתוח יותר ממה שמגיע לי, כי רחוק מדי מהגבול המוכר שלי יכול להיות מדרון ארוך מאוד.
"פתחו לי פתח כחודו של מחט ואני אפתח לכם פתח כפתחו של אולם" (הצד הקשתי של אלוהים 
)
8:20
תודה על השיתוף טאני. הסיפור הזה ריגש אותי(אני רגיש לאחרונה חחח). לדעתי יש משהו ביופיטר בסרטן שיש אמונה של ילד ויש אמונה בכל אדם, לדעתי זה דבר יפה. ממש מעניין אותי לראות את המפה שלך ולהבין יותר. אבל לפי מה שאני רואה הקשתים האלה לימדו אותך המון על גבולות, שזה נפלא ויפה. מעניין שלמדת את זה דווקא מקשתים. אני חושב שזה תורם לשמש בגדי שלך- משם אתה יודע למה גדי מציב גבולות- כי הוא יודע שאם אין גבולות המצב יכול להיות מסוכן. מצד שני, הקשתים גם לימדו אותך לא להיות כל כך מתוכנן ומסודר וכו' שזה נפלא בעיניי.
ובלי קשר לאסטרולוגיה, גם אם נפגעת ממישהו- תדע שזו מתנה. כשהלב שלך פתוח, כשאתה מסוגל להיפגע- אתה גם מסוגל לאהוב ברמה הכי טהורה וחזקה.
ואהבתי את המשפט בסוף!
שבת שלום 
8:56
Moderators
10/10/10
Offline
.
גם אני אהבתי את הסיפור ולא נראה לי שיש לי מה להוסיף על הדברים היפים והנכונים כל כך של עידן.
אז נגיד רק את אותה אמת אשר בסדר המופלא של האסטרולוגיה - קשת הוא זה שמלמד את הגדי איפה הגבול - פשוט משום שהוא עבר אותו... אם אינני עובר אותו, אינני יודע איפה הוא. ואותו חבר עבריין הראה לך, ותרם לך בכך שהתחושה של הגבול הנכון התחזקה והתבררה עבורך. אמנם דרך כאב ואכזבה מעצמך ומאחרים, אבל לצערנו זו כמעט הדרך היחידה שבה אנחנו לומדים ומפנימים משהו בצורה שתחזיק לתמיד....
14:37
17/10/10
Offline
אדיר. מזדהה ממש עם התיאור של גדי וקשת.
no one forgets the truth,they just get better at lying
15:13
15/10/11
Offline
אני חייבת להגיד שעכשיו הבנתי מה השיעור של יופיטר. זה בדיוק מה שתיארת תאני, שמגיע מישהו ופותח לך מרחב אינסופי ואתה צריך להחליט בעצמך איפה הגבול. ואם אתה עובר אותו מדי אתה נפגע ומצד שני אם אתה לא מתקרב אליו מספיק אתה מפספס הזדמנות.
מאוד מעניין שאני תאומים וחוץ מזה שחיים שלמים הייתי בטוחה שאבא שלי קשת עד שמצאנו את שעת הלידה וגילינו שהוא גדי - חוץ מהעניין הזה לא היה לי שום דבר משמעותי אף פעם עם קשת, הם לא הזיזו לי שום דבר אף פעם בחיים. אבל אם לחשוב על מיקומים, אצלי שוורים היו מרכזיים והמון חברות וחברים שלי הם שור. שזה כמו הקשת בשביל הגדי, מזל אחד קודם.
קשתים בשבילי מרחפים מדי. יש בהם משהו הזוי שאפילו מרתיע אותי. החוסר גבולות הזה נראה לי קצת חולני הרבה פעמים (סליחה לכל הקשתים, זה משהו בויברציות). והאמת הקשת היחיד שכן נכנס לי באמת ללב זה בן דוד שלי, שראיתי איך זה נראה ואיזה מחיר נוראי הוא משלם וישלם על החוסר גבולות שלו. ואני היחידה שקולטת באמת את הפוטנציאל של הסכנה שבזה, שאר האנשים חושבים שזה מקסים וחמוד וככה בדיוק נראית שמש קשת, זה בדיוק החוסר גבולות. בעיני יש בזה משהו טראגי במיוחד אם השמש כנראה לא מאוזנת.
יש לי נפטון קשת בית 9 במולות מדוייקת לשמש. אולי בגלל זה הרתיעה הקיצונית שלי.
ותאני - אני מחזקת את מה שמגי כתבה ואומרת שבתור גדי, יש לך שיעורים לא רק ללמוד מקשתים אלא בכלל שיעורים שקשורים לאכזבה מדמויות סמכותיות ו/או מבוגרות. אני לא מכירה גדי שלא עבר שיעורים כאלה והם תמיד מהדברים הכואבים ביותר עבור גדיים אבל גם מהדברים שהכי מבגרים אתכם והופכים אתכם לדבר היפה שהוא אתם.
15:30
Moderators
10/10/10
Offline
.
נפטון מול השמש - בהחלט מאיים... אבל יש בו גם הרבה דברים יפים.
יכולת הזדהות חזקה, הכלה, והמון המון אהבה רומנטית. אנשים שיודעים לאהוב.
19:21
עידן, תודה רבה על החיזוק אשמח לשתף את המפה שלי - אך אשמור אותה לנושא יותר אופטימי מזה.. 
מגי כרגיל כיף לשמוע אותך - ואני ממש מתגעגע!
ג'סי - תודה, ולבריאות 
גונזוי אני שמח שחיברתי אותך לעצמך 
ודר"א גם אני בחצי שנה הראשונה של ההתעניינות שלי באסטרולוגיה חשבתי שאני קשת.. חחח.. קראתי כל הזמן הורוסקופים והתעניינתי רק בקשת, אבל תמיד משהו ברצינות שלי אמר לי שהשיעור האמיתי שלי הוא הצבת גבולות.. סיפור שכזה.. החיבור האישי שלי לשמש שלי.
1:25
13/12/12
Offline
ואני קשתית.
ופעם נרתעתי קצת מגדיים.
בשנה-שנתיים האחרונות התחלתי לאהוב גדיים: שמש בגדי או שמש צמודת סאטורן או ירח בגדי.
גיליתי שהם חברים נהדרים (ושלחלק מהם יש להם חוש הומור! מי היה מאמין??).
נכון שעדיף שלא ליפול על גדי דווקא כשהוא צריך להגיש פרויקט למחר, אבל כשהוא יצליח למצוא את הזמן, הוא יתמסר לי ולחברות שלנו בדיוק כמו שהוא התמסר לפרויקט מהעבודה.
העולם היופיטרי-נפטוני שלי נושא איתו לא מעט חרדה, ויש משהו בנוכחות של גדי קרוב, שאפשר באמת לבטוח בו, שגורמת לי להרגיש שאפשר להירגע ולנוח. שיש כאן מישהו שאפשר לסמוך עליו.
0:25
היי לי, אני שם כאן שיר שאני ממש אוהב (של זמרת מדהימה - קטי מלואה) שמרגיש לי תמיד כמו שיתוף פעולה בין הצדדים הגדיים לקשתיים שבי.. אולי גם את תתחברי (ואולי לצדדים אחרים בך):
list=PL8E7C6F32ABE50D83&index=11
7:44
13/12/12
Offline
תני - תודה! קלעת. באמת יש בה משהו שמאד אהבתי.
לא הכרתי אותה.
יש לך מפה שלה?
1 Guest(s)
