לאחרונה פלוטו מככב כאן בפורום. ובימים האחרונים יצא לי להרגיש שוב חוויות שפלוטו האישי שלי מזמן

לי כל פעם מחדש. אז חשבתי לנסות לכתוב לכם איך זה מרגיש. 

יש שיר שהוא פופי כזה ובטח לא הסגנון שלכם בפורום, אבל לדעתי

מתאר אחד לאחד את המיקום של פלוטו ב8.

Skies are crying, I am watching
Catching tear drops in my hands
Only silence as it's ending
Like we never had a chance
Do you have to make me feel like
There's nothing left of me?

You can take everything I have
You can break everything I am
Like I'm made of glass
Like I'm made of paper
Go on and try to tear me down
I will be rising from the ground
Like a skyscraper
Like a skyscraper

זה מתאר בדיוק את התחושה והאירועים שפלוטו ב8 מזמן לך לחיים. שהקרקע שעמדת עליה וכל כך קיווית שהיא יציבה, פתאום נשמטת, ברגע אחד היא כבר מפסיקה להיות שלך. ברגע אחד- הפור נופל, הגורל שלך מתמוטט מעל הראש שלך. ואז אתה מרגיש שכלום לא נשאר ממך, אין לך כלום.

זו הרגשה זוועתית. אני מניחה שעקרבי הפורום יוכלו להבין אותי, זה השקט הזה שעומד באוויר, שקט של מוות.של החלטה שלא ניתן לקחת בחזרה, של הרס מכרע. ועכשיו אתה בין לבין, רק נגמרת ועוד לא התחלת מחדש, ועכשיו שוב, צריך למצוא מבפנים את הכוחות האלה שכל כך לא רצית להגיע למצב שבו תצטרך למצוא אותם מחדש.......אבל זה כבר קרה, לא ניתן לשנות את מה שכבר קרה. הרגע. מול העיניים שלך ומתחת לעור שלך. 

.ואז תמיד, מגיעה ההבנה הזו, שלא משנה מה ילקח ממך והאדמה יכולה גם להקרע לשניים מול העיניים שלך, אתה תמיד תקום מחדש. מבין ההריסות.בין אם תרצה או לא תרצה.כי זה גדול ממך, הכח שיש בתוכך גדול ממך.