.

שליטה בטבע, שליטה בתנאים 

.

יכולת או רצון או שאיפה לשנות את התנאים

.

בדיוק משום כך - משום שב 99.99 אחוז מהמקרים הוא נאחז יותר מדי. 

הבעיה הזו לא קיימת אצל אותם עשרה ברהמינים בעולם שיודעים להוריד גשם לרצונם...

.

ג'סיקה, את לא לוקחת בחשבון את העניין של רמת התפתחות.

אנשים כאלה, ברמה כזו, ברהמינים כאלה, הם כבר מעבר לנושא של התעקשות או שחרור. הם כבר מעבר לעניין של אישיות כזו או אחרת, והם עושים מה שהם עושים משום שזה מה שנדרש מהם, לא משום שהם רוצים בזה לעצמם, מתעקשים או לא מתעקשים. אלה אנשים שאין להם כבר שום רצון אישי, אבל הם נענים לרצון הגלובלי וכל ייעודם הוא לתמוך בנו ולקשר בינינו לבין אותם כוחות נעלים. כיוון שהם במקום הזה, הם יכולים ליצור סערה או לעצור סוס משתולל או להוריד גשם, משום שהם מחוץ לפחד ומחוץ לצורך. 

את צריכה להבין שהכוח שלהם לא נובע מהאישיות כי אין להם כבר אישיות, ולכן אנחנו לא מדברות על אותו דבר. מה שיש בהם היא מהות טהורה, שלמה, מאד מגובשת, והרצון שלהם מסונכרן לחלוטין עם הרצון האלוהי. אין להם שום צורך או רצון אישי. אפילו הצורך להיטיב הוא כבר לא צורך, אלא חלק מאותה מהות שהתגבשה בהם. 

 מצד אחד  יש אנשים כאלה, מצד שני,  הם מעטים מאד ואם פוגשים אחד או אחת כזו או משהו שמתקרב אליהם במהלך גלגול חיים שלם, הרי שזו זכות גדולה. 

.

כן, למרות שלגבי אליהו יש לי כל מיני השגות....

.

ג'סיקה, אליהו הנביא היה מומחה להוריד אש, ואם כבר, הוא הביא בצורת ולא גשם.  

ויגאל, יש שם הרבה סיפורים מוזרים סביבו.  

תראה, באחר-צהריים אחד הוא הרג ארבע מאות וחמישים איש (!!)  (איך? בחרב? אתה יכול לדמיין את הזוועה? במה הוא הרג אותם במהירות ובריכוזיות כזו?) וזאת אחרי שהוריד אותם לנחל קישון הוא לבדו. מה גרם להם ללכת אחריו? (מלכים א' פרק י"ט אם אני לא טועה)

וכשאנשי אחאב באו לתפוס אותו הוא ישב על ההר והדליק משואות של אש מבלי לזוז ממקומו (לא נשמע לך כמו מוקשים שפיזר מראש המופעלים בשלט רחוק?) והרג בהם בלי רחמים, ובסופו של דבר, אחרי שעשה פה כל כך הרבה מהומות, הסתלק לו בחללית, שהוא יודע בדיוק נמרץ מתי יבואו לקחת אותו, ואלישע עומד ומתבונן איך היא מתרוממת לה באש ורעש. 

מלבד זאת הוא העביר לאלישע כל מיני כוחות ואני חוששת מאד שביחד איתם לימד אותו על חוסר מצפון (זוכרים את שתי החיות שבאו מהיער וטרפו את הילדים שלעגו לו? ברררר... לא יכולתי לשאת את הסיפור הזה עוד כשהייתי בעצמי ילדה).  ובטח ובטח שלימד אותו הנשמה מפה לפה - גם אליהו גהר על בן האלמנה השונמית והצילו, וגם אלישע עשה את אותו הדבר לאישה שעזרה לו (מלכים א', כ"א)

אולי אני טועה, אבל האירועים הללו , והכשרון שלו להוריד אש שאוכלת בבת אחת חמישים איש פעם אחרי פעם (מלכים א' פרק כ"ב) לא נשמעים לי כל כך כמו סיפור על אדם רוחני וקדוש ומורם מעם שהתפתח פה והוא מלא אהבה ואור, אלא יותר נשמע לי כמו אדם שבא מזמנים אחרים עם ידע טכנולוגי מתקדם ועם מערכת מוסר שונה לחלוטין לגבי היצורים העלובים שעל כדור הארץ... נראה שבשבילו להרוג בנו זה כמו בשבילנו להרוג פרות (שגם זה זוועה ונורא ומראה על הרמה הנמוכה שאנחנו עדיין נמצאים בה.) 

בכלל, שני ספרי המלכים הם חגיגה מתמשכת של דם וזוועה אינסופית. ממש קשה לקרוא אותם. איפה נמצא שם מנהיג רוחני המראה את הדרך? נורא ואיום. 

.

גם אצלי. אבל אצלי זה טעון בהרבה אהבה וחיפוש האמת שבין השורות ובין הסיפורים. 

התנ"ך מרתק אותי, הדמויות נחרטות לי בראש ובלב ואני מרגישה אליהן קירבה אישית ממש. 

זה כוחו של הספר המופלא הזה, שאינו יכול להשאיר אף אחד מאיתנו אדיש אליו.