וואלה, כן. לי זה נשמע מתאים (בתורה מארס סקוויר סטורן לפי מעלות ולא מזל). הייתי קוראת לזה חסימות. חסימה יצירתית, רגשית, מנטלית, מעשית... ואם מדובר במארס אפשר גם חסימה פיסית.

jessi_8 אומר:

את הפן הזה אני מכירה. אבל, אם הולכים בכיוון שמדובר עליו בספר, ששבתאי קשור לפסיכולוגיה

שלנו. השאלה היא- מה הפן היותר עמוק ואינטנסיבי של קארמה? כי זה יותר מכמה נתתי כמה קיבלתי,

כאילו.. מגי כתבה ששבתאי קשור בשיעורים המרכזיים של החיים שלנו- בניית עצמי בכיוון

הגבוהה ביותר, כלומר, קארמה קשורה בבנייה עצמית, בייעוד- למה? מה הקשר בין זה שקארמה

מייצגת את הגמול לבין בנייה עצמית?

אני חושבת שאת מבלבלת קצת בין המושגים – בין קארמה לדהרמה. את מדברת על ייעוד, על בניית עצמי בכיוון גבוה = זה דהרמה. קארמה מדברת על סיבה-תוצאה.

תראי, מה שאת קוראת לו פן עמוק ואינטנסיבי הוא שילוב של כמה מושגים ותורות. קארמה=סיבה>תוצאה. דהרמה=ייעוד, דרך החיים הנכונה. סמסרה=גלגולי הנשמה בגוף. וכן הלאה. על המושגים האלה יש תורות שלמות ועשירות ומורכבות.

הנה קארמה ודהרמה בויקיפדיה – הסברים על רגל אחת:

http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A7%D7%90%D7%A8%D7%9E%D7%94

http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%93%D7%94%D7%A8%D7%9E%D7%94

לגבי שבתאי וקארמה. לכי עם מה שרשמת קצת יותר רחוק. אם שבתאי קשור בשיעורים מרכזיים שקשורים להתפתחות שלנו, והוא קשור גם לגמול שלנו על מעשי העבר (לטוב ולרע) – אז ההתמודדות עם תוצאות העבר שלנו, היכולת לעבור מצבים ולהתמודד איתם היום אחרת כדי לשנות את הדפוס, היכולת לשנות את ההרגלים הטבועים ולהתעלות מעבר לכך, הם אלה שמביאים אותנו להתפתחות והתקדמות רוחנית.

שבתאי כמו הספרה שמונה שקשורה אליו מדבר מצד אחד על החומר. ההתגלמות בחומר, הארציות. כל הדברים שנובעים מהגוף. מצד שני הוא יכול לדבר על השחרורו מהגוף על האינסוף על ההשתחררות מהחומר. תראי למשל נזירים או סגפנים שמבקשים הארה רוחנית. הם לא הולכים וחיים כמו ונוס ויופיטר – בילויים, מותרות והנאה. הם הולכים לסגפנות, שקדנות, צניעות והתמדה. כלומר, דרך השבתאיות (אני מתעלמת כרגע מכירון) של החומר, והדבקות בחומר, אפשר להתעלות מעל החומר. עם התכונות והשיעורים של שבתאי – התמדה, עקשנות, עבודה קשה, אומץ (עז ההרים של הגדי), התמודדות ומחוייבות.