עברתי דרך האופל והחושך, עברתי כברת דרך ועוד ישנה דרך ארוכה ועוד התפלצות ועוד מכשול. אך אני יודע עכשיו את מקומי. האופל היה גדול משום שבא ממני- הוא בא מחוסר ערך עצמי, מחוסר הקשבה עצמית. דבר זה נבע מהמחשבה שאחרים יודעים יותר טוב ממני לגבי דרכי, לגבי עתידי. אך אין זה נכון ומעולם לא היה, אם אמשיך בדרך הזו רק אפגע עוד ועוד בעצמי. אנשים יגידו שזה יהיר, יגידו שזו טעות, יגידו שאני לא חי מספיק ימים במקום הזה כדי לדעת. אך אין זה נכון. הידיעה אינה באה מהחיים עצמם, היא באה מהיותך אתה, מהיותך האור הזה שהיה אחד, מהיותך נקודה. האור הפנימי שבך והחכמה הזו שלעולם לא תילקח. אתה כאן לשם דבר מסויים ורק אתה יודע- אין אדם אחר ואין תורה אחרת. ישנם כלי עזר אך אינם אמיתות מוחלטות כי האמת נמצאת בתוכך ולתמיד.

אולי מוחך יכול לשקר לעצמך אך ליבך לא, אך אתה, אך האור הפנימי שבך לעולם לא ישקר. בכל אדם יש מצפן, האדם שאינו הולך בעקבותיו- הולך לאיבוד.

ואני, אני הלכתי לאיבוד המון פעמים ולהמון זמן- אך אני מוצא את הדרך חזרה, אני בדרך אל האור, אני בדרך אל עצמי. ואני בוכה, אני בוכה כי אני יודע ונזכר פתאום במי שאני, כאשר אין מילים לתאר זאת- אני מבין שאני במקום הנכון.

העולם נורא מבלבל, האשליה כבדה, אך היא הדבר שבחרתי בו ואני הולך אחריה.

אני כאן, אני מגיע הביתה.