Topic RSS0:11
יופייופי
מממ....אולי המעבר הזה קצת העיר אותך ,בגלל זה הרגשת כמו סטירת לחי מצלצלת
אבל לי זה לא מסתדר ..כירון וכאפות
לי כירון מרגיש כמו מקום ששם יש דלקת ,אולי שיגרון, כשדורכים או מתחכחים שם זה מעלה את הכאב, בין לבין זה שם, אפשר לחיות עם זה חיים שלמים, ולא לעשות כלום בנידון
ואפשר לדעת שכל יום, קצת מורחים מישחה, קצת נותנים שמ תשומת לב ומשפרים לאט לאט..
אני חושבת שלכירון אתה מגיע רק בכיתה של המתקדמים, אחרי שכבר הפנמת משהו מיופיטר ושבתאי
0:24
עלתה לי מחשבה,
אולי כירון הוא הפצע הנשמתי הזה שכולנו מתחילים להרגיש יחד.
הפצע של הפירוד. החור הזה שמייסר את החברה המערבית, שמבעבע בכל יחיד ובכולם יחד.
הרבה זמן היינו שבויי קסם נפטוני.
נפטון זרח שם במרחק, כולם רוצים להתכחך בזהרוריו, הוא תמיד שם רחוק, אצל מישהו אחר..
בניו-יורק ,אצל ההוא, בטלוויזיה ,באינטרנט...שם רחוק ובלתי מושג...
את כירון לא הכרנו ,ועכשיו הוא מתעורר ודרך כאב מהדהד כזה שתמיד נוכח מכריח אותנו להזכר
שהיופי האלוהי הוא כאן, בכל רגע ,בכל דבר, ואצלנו ובאחריותנו להביא אותו לחיינו הארציים
0:48
סליחה שאני פה ללא הפסק...כותבת עוד ועוד. אני פשוט מרגישה שעליתי פה על נקודת מפתח.
כירון הוא הפצע של הפירוד
כירון הוא הפצע של הפירוד
כירון הוא הריפויי לפירוד
היתה לי חוויה שעכשיו נזכרתי בה.
הרבה שנים הסתובבתי "יחפה" במגע ישיר עם הטבע ובעיקר עם מים, והרגשתי את התרחבות הלב הזו בתוכי.
אח"כ קרו כלמיני והתחושה השתנתה, פחדים וייאוש
בגשם האחרון עמדתי על רכס והתבוננתי בתנועה של ענן ענק שכיסה את כל הרכס, ואותי, ושיחק משחקים באור,
הכל כך יפה הזה מתערבב לי עם הכל כך כואב, כבר כמה שנים
ושם נפתח משהו, הרשתי לכאב לגאות. וידעתי שזה כאב הפירוד. שאני נקרעתי מהאדמה והשמיים
כשחייתי הרגשתי שכל זה הוא אני
כשמתתי ---
2:29
אני לא יודעת... המממ. כמו שאני רואה את זה, בכל פלנטה יש כאב ובכל פלנטה יש את הצד שאפשר לקרוא לו ריפוי/תיקון/התפתחות/למידה/בלה בלה. גם בנפטון יש כאב שקשה לשאת, כמיהה, געגוע. בכירון הכאב הוא כאב הדחייה והנטישה - לפי הסיפור המיתולוגי. בעיקר כאב של נטישת אם ואחריו גם של שאר העולם. מן סיפור הברווזון המכוער, רק שבסופו אין האפי אנד אלא ריפוי בלתי נמנע. הפצוע שהפך למרפא הגדול. (ואז יש איזה סיום לא ברור- שמעתי גרסאות שונות אז אני לא בטוחה).
2:41
זה לא מה שכתבתי.שיש כאב רק בכירון, תקראי את האחרון - נפטון מול כירון
התייחסתי לקוטביות של ציר הקדושה
אותי זה ריגש. לבטא במילים את הלאמובן הזה שרגע אחד מוביל לאינסוף
וזה מה שבאמת רציתי להבין, את מקומו של כירון בציר הקדושה.
אני מבינה שקצת קשה לאכול את זה, אבל תקראי, זה פשוט -התמזגות מול הפרדות. הפכים שהם שלם
8:52
דיברתם על כירון ומה הסוף. לדעתי לכירון אין סוף. בעיני כל הקטע שלו זה לדייק ולחזור ולדייק שוב ושוב. מכיוון שאין אפשרות להגיע למושלמות, ומושלמות זו השאיפה הכמוסה של כירון, הוא מנסה ומנסה ושב ומדייק עד אין סוף. לדעתי חלק מהכאב שלו נובע מאי היכולת להגיע לשלמות ומהנסיונות הכושלים והאינסופיים לשלמות. הוא כן לומד להבין שדיוק בפרטים הקטנים יביא ליותר שלמות ובאותו זמן כואב לו שבכל זאת זה לעולם לא לגמרי מושלם.
12:23
31/3/14
Offlineפעם ראיתי סרט על מישהו שאיבד יד, ובעזרת היד שנותרה לו הוא למד לגלף בעץ ויצר יצירות אומנות מדהימות של של עץ מגולף. עכשיו, תחשבו מה הוא יכל להשיג עם שתי ידיים. הוא לא ידע. הוא למד להעריך את מה שיש לו רק אחרי שהוא איבד אותו. גם זה כירון. גם הנכות וגם הפיצוי וגם ללמוד להעריך משאב או כישרון ואיך להשתמש בו בצורה המקסימלית. איך לא לתת לקושי לעצור אותך. כשגדי הקרדינלי מציב מולך מחסום, הוא מצפה ממך לאזור עוז ולחצות אותו, ללכת עם הראש בקיר אם צריך עד שתהיה חזק מספיק או חכם מספיק כדי שתוכל לו. כשבתולה המשתנה מציבה לך מחסום, היא מצפה ממך ללמוד לעקוף אותו, לאט ובזהירות. המחסום או הקושי תמיד יישאר שם, אבל אתה תלמד לפצות עליו מכיוונים אחרים, להתארגן אחרת, להתנהל אחרת, להשתמש במה שיש לך בדרכים שלא חשבת עליהן כדי לתפקד ולא להישאר חסר אונים.
1 Guest(s)
Log In
Register


