תודה מגי  בטוחה שיהיו לי מלא תמונות:))

מעניין אותי, איזה קטעים מהספר חרוטים לך בראש.. גם לי יש קטעים חרוטים בראש.

ובמיוחד נגע בי הסיפור של נימואה, הנכדה של ויויאן. שידעה כל החיים שהיא הולכת להיות כוהנת אפילו שגדלה בבית נוצרי (ולא ידעה מה זה כהונה), ויום אחד מורגן לה פיי הגיעה לביתה ולקחה אותה לאבלון (כפי שאימה התחייבה למורגן לפני הולדתה), והיא התחנכה כל הנשים בבדידות עד שבסוף הייתה לה משימה לפתות את המרלין שבגד באבלון על מנת להביא אותו למקום ולתת לו את העונש של הבוגדים. תוך כדי הפיתוי היא התאהבה בו בצמה, ולאחר גזר דין המוות שלו היא התאבדה גם. והייתה נערה צעירה. 

לא יודעת למה דווקא הסיפור הזה נצרב בי הכי חזק.

גם מאוד מאוד אהבתי את הציטוט הזה ושמרתי אותו 

"

מילא, כך נגזר,משום שהמציאות הפכה לאשר נראתה בעיני האדם. כל עוד נראו האלים הקדומים, והאלה בכללם, נדיבים ומעניקי חיים, כך נראה הטבע בעיני האדם. וכשלימדו הכמרים את בני האדם לראות את הטבע כמשהו וחוטא זר ועוין, ואת האלים הקדומים כדמונים(שדים), הם יהפכו לכאלה, ויגעשו מתוך אותו חלק של האדם בו הוא מבקש לשלוט, במקום להניח לו להובילו."

אבל בכל מקרה, אני מאוד מתלהבת מלהכיר את המקום והחוכמה הרוחנית בו מעבר לעיניים של הסופרת של ערפילי אבלון (שכנראה בין השאר תיקשרה).  מה שמדהים הוא שלאורך כל החיים הרגשתי משיכה לנופים האלה ולמוסיקה הזו עוד לפני שהתעסקתי בנושאים רוחניים..(המשיכה צפה אצלי בצורה מורגשת בכתה ח') ולאט לאט הבנתי איך הכל קשור ומתחבר עד שהגעתי לספר של ערפילי אבלון והרגשתי שזה סיפור קרוב..