שחקנית שאני מאוד אוהבת. מאוד נמשכת לתדר שלה. מרגישה איזשהו דמיון רגשי\נפשי ביני לבינה. הסרט שבו מאוד הרגשתי את החיבור איתה היה "אשתו של הנוסע בזמן", הכרתי אותה עוד לפני כן ב"ילדות רעות" שם היא שיחקה ביצ'ית באופן חד מאוד, וזה היה מפתיע לראות איך היא מגלמת גם את הביצ'ית וגם את האישה המאוהבת והעדינה בצורה כל כך טובה.

זה מה שגרם לי לחשוב שהיא בטח דגים, כי אני רגילה שדגים נעים על הקטבים האלה שבין מלאך לשטן... אבל אז גיליתי שהיא שמש עקרב. האופק לא ידוע, לדעתי עדיין יש סיכוי גדול שזה בדגים, אבל בכל אופן, יצא מזה שבסופו של דבר למדתי משהו מאוד מעניין על עקרב דרכה ודרך הבחירות שלה בתפקידים.

אז ככה, אני לא מכירה את כל התפקידים שלה בסרטים... אבל אני לוקחת כאן שלושה סרטים שמציגים איזשהי תמונה מעניינת על נשיות עקרבית וכל הנושא של אנרגיה מינית. 

אז אלה הסרטים, אחד: ילדות רעות. שם היא משחקת מלכת כיתה ביצ'ית חולת שליטה. מאוד מניפולטיבית, רעילה, אובססיבית, מינית, הרסנית ותחמנית, וגורמת לאחרים להיות אובססיביים כלפיה... זה כמובן מציג את הצדדים האפלים של הנשיות העקרבית, שיש בה איזשהי מין איכות ממכרת וחודרנית מבחינה אנרגטית, וכשאישה מפעילה את האיכויות האלה באופן מודע כדי להשיג מטרות מתוך אגו ומקום פצוע נפשית... זו התוצאה. עם כמה שזה סרט נוער אמריקאי לא עמוק במיוחד, הוא דווקא מציג תהליך מעניין שקורה לה... שבסופו של דבר היא לא מסוגלת להשאיר יותר את הרעל בגוף ומצב של תאונת דרכים רצינית מוביל אותה בסופו של דבר להתחלה חדשה והשקעת האנרגיה המינית שלה בספורט במקום במניפולציות והכנעה של אחרים.

הסרט השני הוא אשתו של הנוסע בזמן. שם לדעתי אפשר לראות את הצורה הכי טראגית של גישה לא נכונה כלפי האנרגיה המינית שלנו. בסרט ובספר הזה, כל המסירות העמוקה והאותנטית של האהבה הפלוטונית-מארסיאלית (עקרבית), מושקעת ביחסים הזוגיים. שאלה כמובן יחסים של נשמות תאומות, אבל יש שם בבסיס משהו מאוד מאוד כואב. נפרדות בין כל אחד מהם לבין המקור האלוהי, ומכאן חיבור שלא יודע שובע... משיכה עמוקה, יחד עם חנק ודחייה וצורך באיוורור... בסופו של דבר העובדה שהיא לא מתעלת את האנרגיה הנשית-מינית בצורה בונה,והכל בעצם נשאר בתוכה... יוצרת מעגלים חוזרים ונשנים של מוות בתוכה. המון הפלות, ומוות של בן הזוג.

ואז הסרט השלישי... שהוא לדעתי מראה את הצד האלוהי וההתגשמות של האנרגיה היצירתית-מינית-עקרבית, בצורה המטיבה עם בעל\ת המפה והבריאה... קוראים לסרט "קשה על הבוקר", והוא על בחורה צעירה שיש לה תשוקה עמוקה ובלתי נגמרת או ניתנת לריסון... כלפי הפקת תוכניות טלוויזיה. זה מאוד מעניין לראות את הדמות הזו, שהיא כל כך מסורה ואותנטית למה שהיא עושה, לא מכירה ולא מעורה בכל המסביב (כמו איך היא צריכה לדבר ולהראות ולהישמע) וסופגת מלא פגיעות ומכות והשפלות בדרך.... אבל היא פשוט לא רואה בעיניים! היא אוהבת את מה שהיא אוהבת וזהו. כל כולה מסורה לזה. בדיוק כמו אישתו של הנוסע בזמן, רק שכאן

המסירות היא כלפי היצירה שבאה מתוכה, מהמקור האלוהי בתוכה... ולא גורם חיצוני שתמיד מותיר אותה חסרה. אז גם שם היא חווה קשיים מוות והרס (זה לא כזה דרמטי כן? זו קומדיה...), היא מגיעה למקום מת. תוכנית טלוויזיה מאוד עלובה כזו שאף אחד לא רואה... זה נראה שבהתחלה היא מצליחה לרומם אותה קצת... אבל אז, רוצים לבטל את התוכנית והיא זו שבעצם דרדרה את התוכנית עד למצב הזה! מודיעים לה שהתוכנית עוד ככה וככה זמן יורדת מהמסך. כל בן אדם אחר היה מתבאס מתקפל ושוקע במחשבות שליליות על עצמו וחוסר ביטחון...אבל היא דווקא נטענת מזה עוד יותר ומשקיעה פשוט את כל מה שיש לה, ומפיחה בתוכנית המתה הזו חיים... בסופו של דבר הרייטינג מרקיע שחקים... והיא מביאה את התוכנית לגדולה... שינוי מהקצה לקצה.... בקיצור, מוות וקימה לתחייה עקרביים.

אני חושבת ששלושת הדמויות שלה בסרטים האלה מראות לנו שלוש גירסאות של מימוש האנרגיה המינית-יצירתית שלנו... בין אם יש לנו עקרב מודגש במפה ובין אם לא... מניחה פשוט שאצל עקרבים זה יהיה מודגש יותר... בכל אופן, 

הדמות באשתו של הנוסע בזמן והדמות בילדות רעות נעות לדעתי על אותו ציר. הן קטבים, שני צדדים לאותו המטבע. בשני המקרים האנרגיה המינית מנותקת מאלוהים... מהחיבור הפנימי והישיר לבורא, ולכן מתבטאת או דרך מעגלי סחור סחור סביב מושא מסירות ואהבה חיצוני  ללא קשר פנימי(באשתו של הנוסע בזמן) ... או דרך פילטרים של אגו המנותקים לגמרי מאהבה ומופעלים רק על בסיס הבלי העולם הזה... ב"קשה על הבוקר" אפשר לראות את הדרך האלוהית, המסירות והעומק העקרביים מוצאים את הכלי הנכון להתבטא דרכם- היצירה האישית המשותפת עם הבורא.