Topic RSS.
מחפשת את הדרך עם כל מפה מחדש... אין מצב שאני ארגיש ביטחון. אני כל פעם מחפשת.
אבל זה לא מה שאתה שואל. אתה שואל מתי מרגישים את המקצועיות. טוב, זה עניין של זמן. אצלי אני חושבת שזה התחיל עוד בבית ספר, הייתי אולי בת 10 או 11 ומישהי ניגשה אלי בחצר (הייתי מהילדים האלה שתמיד יושבים בצד ומסתכלים) ושאלה אותי אם אני יכולה להגיד לה משהו בקשר לאמא שלה, ואחרי זה זה היה די רגיל שהיו שואלים אותי כל מיני ואין לי מושג מאיפה הייתי מביאה תשובות... והיו שלושת הבנים של השכנה שלי, שהיו גדולים ממני בין 3 ל-7 שנים, ששאלו אותי כל הזמן על החברות שלהם, וביקשו ממני לכתוב בשבילם מכתבי אהבה אליהן (פעם בנים היו כותבים מכתבי אהבה, תאר לך שהיה קיים פעם עולם כזה...)
מה שכן, אני זוכרת ברור את הפעם הראשונה בחיי שביקשתי כסף על מפה - זה היה אחרי שסיימתי שנתיים לימודים אצל אביבה סטן ועשיתי במשך לא יודעת כמה זמן מפות בחינם לכל מי שרק ביקש... זו היתה אישה נשואה עם שני ילדים שעמדה לעזוב את הארץ ומישהי מהחברות שלי שלחה אותה אלי למפה. אז ביקשתי איזה סכום בדחילו ורחימו, פשוט משום שלא הכרתי אותה קודם לכן... זו היתה ההתחלה. היה לי כבר את אורי אז.
10:09
תודה מגי על התשובה המפורטת. עכשיו אני כמו שהיית בת 10 חחח. אני עושה מפות בחינם לקרובים(חברה של אח שלי ואמא שלה וכו'). התגובות חיוביות ואפילו חברה של אח שלי שמרה את מה שכתבתי לה. אבל עדיין אני מרגיש לא הכי שלם עם זה, כי.. זה לא שאני מקצוען, וזה לא שעכשיו אני ניתחתי לה את החיים, יותר סיפרתי להם על עצמם.
דווקא, לא מהמקום הזה באתי. אני רואה את היתרון פה... אני פשוט תוהה איך אפשר להרגיש מקצועיות.. נו אני עדיין לומד.
12:05
17/10/10
Offline
היי לכם
אני חושבת שכדי להתחיל באמת לתת ייעוצים באסטרולוגיה, צריך להיות בגיל מתאים, ולהיות במקום יותר יציב ופחות מחפש בחיים שלך.
ללמוד אפשר תמיד, אבל ממש לתפקד בזה כמקצוע טיפולי, לא מאמינה שאפשר בגילאים שלך או שלי, עידן.
צריך לחכות עם זה..לפחות לסביבות גיל 30 ומעלה...
כי זו אחריות מאוד גדולה, וצריך להיות פנוי, ומלא בתוך עצמך. כדי לא לשאוב את המטופל שלך באופן לא מודע, או לחילופין לרוקן את עצמך אנרגטית.צריך גם להיות במקום של נחת בתוך עצמך, כדי להיות מסוגל להרגיע ולתמוך, ובכלל, נסיון חיים הוא ממש אלמנט חשוב..
no one forgets the truth,they just get better at lying
12:30
17/10/10
Offlineמשתדלת משתדלת מגי...חחח
לאחרונה מצליחה מעט.
אני זוכרת שלפני שנתיים בערך, כתבת לי ניתוח על התקופה הקרובה בגלל מראה שראיתי של עורב אוכל פרפר,
וכתבת שעכשיו זו התקופה להבין חוכמה ועומק לא רק בתאוריה אלא גם באופן מעשי. ובאמת התחיל אז תהליך, לא פשוט... אבל אני מאמינה שאני מתחילה סוף סוף לצלוח אותו.... בעזרתם של המון מלווים בדרך ![]()
וטנקס. ![]()
![]()
no one forgets the truth,they just get better at lying
.
נכון, לא ילדה. עוד מעט אישה...
והכי חשוב במה שאמרת הוא הלשאוב ולהישאב. לפני שאדם בונה לעצמו חיים משלו, והוא מתחיל לטפל באחרים - הוא הופך את הטיפול למשמעות קיומו וחדל להתקיים כאדם לעצמו. הבעיות של האחרים נותנים לו תחושת עצמיות. הוא מרגיש נורא חשוב ונורא חכם כשצריכים אותו, אבל חייו ריקים כשאין לו מטופלים. זה דבר ממש מסוכן, כי האדם לא קיים לעצמו. זה מסוכן במיוחד עם תיקשור, אבל יכול להתרחש גם עם פסיכולוגיה ואסטרולוגיה וגם אצל אנשים שחיים על במה מגיל צעיר. התלות באחרים הופכת קריטית.
![]()
שמעתי אתמול במקרה שתי דקות דיבורים של אביב גפן. הוא מגעיל אותי, הוא נורא גס ומכוער ובוטה והמוסיקה שלו גסה ומכוערת ובוטה אז אני בורחת על נפשי כל פעם שאני רואה אותו, שלא ירדוף אותי בחלומות... אבל הוא אמר משהו מעניין. הבחור הזה, שהגשים את כל מה שאדם צעיר בימינו מבקש לעצמו - פרסום, ועושר, והערצת המונים, והצלחה מוכחת - בכה על כך שלא היו לו נעורים ונראה היה כל כך ריק ועצוב כשאמר את זה.
בהתחלה זה נשמע לי מגוחך ומעצבן, יופי על הכל הוא גם מרחם על עצמו... אוי אוי... אבל במחשבה שנייה הבנתי שהוא צודק. כי הנעורים זה זמן שאדם בונה את עצמו לבד, אין לו אישה או איש או עבודה או ילד וההורים זה כבר לא זה - לכן הנעורים הוא זמן המסע. למצוא את עצמך הנפרד. זה זמן יקר שאדם בונה את העצמיות שלו לבדו, ואצלו זה הלך בלבנות את עצמו סביב הערצת הקהל, להרגיש קיים רק כשהוא על במה, וזה נכון שהוא צריך עכשיו, בגיל ארבעים, לעשות את מה שלא עשה אז ומרגיש תחושת ריקנות...
13:13
17/10/10
Offlineכן, זה לגמרי מה שהתכוונתי אליו.
ובכלל אני רואה ממש דמיון בין מקצוע שירותי וטיפולי לבין מקצוע שקשור לבמה. בשני המקרים אתה משחק תפקידים, אתה מושלם , כי זה או שאתה עוזר לאחרים עם הבעיות שלהם וגואל אותם, ואתה של המטופלים לפני שאתה של עצמך, או שאתה עומד על במה ונושאים אליך עיניים ואתה של הקהל לפני שאתה של עצמך.
בשני המקרים זה לחיות שתי גרסאות של עצמך מלדעתי...
ובקשר לאביב,אני דווקא אוהבת אותו.הבוטות שלו זה סתם פוזה. יש בפנים שלו משהו מאוד רגשי וטוב לב.
no one forgets the truth,they just get better at lying
15:24
מגי אדם אמר
.חוסר ביטחון הוא לא מכשלה, עידן, הוא יתרון...
זה מסוג הדברים שאני לא מצליח להבין. יתרון?
מרגיש שבחיים האמייתים , חוסר בטחון לא מוערך כלל. צריך להיות חד, ישיר וחלק. בלי להסס,לחשוב טוב ולהגיד את התשובה המנצחת.
זה כמו המושג הזה גאווה. מצד אחד אומרים לנו שאסור שלאדם תהייה גאווה גדולה מידי, מצד שני אדם בלי גאווה - מהו?
עידן
אתמול כתבתי שיר והיה רגע אחד שהרגשתי משהו מאין מקצועיות. ראיתי פתאום מספר דרכים לפניי והרגשתי אני השולטת בדרכים, ידעתי שכל מילה שאכתוב תוביל אותי בדרך מסוימת, הרגשתי שאני יכולה ברגע זה לכתוב 5-6 שירים שונים והם יהיו טובים, מספיק טובים כדי שיפרסמו אותם בכתב עת או בספר, אבל השורש שלהם לאו דווקא יהיה בלבי, אלא במיומנות מקצועית. ומכיוון שאני שואפת לכתוב מהלב, ויתרתי על רוב האפשרויות ונתתי לשיר להוביל אותי בדרך השביעית, דרך שלא ידעתי לאן תוביל. והיא הובילה לקסם אמיתי, לא מקצועי, אלא חי מאוד ומלא רגש. אני כותבת את זה גם לפומה, כהסבר למה ביטחון עצמי במקצועות מסוימים הוא לרועץ.
A woman's gentle heart
1 Guest(s)
Log In
Register