אני יודע שבכיתי הרבה השבוע חחחח. והרבה מחשבות מהתת מודע צפו, שזה מעניין.

תמיד כשמרקורי נמצא ברטרו אני נזכרת בדברים שהייתי רוצה לעשות ושאף פעם לא היה לי אומץ לעשות אותם.

כלומר,מעין דחף פנימי כזה לעשות שינוי משמעותי בחיים שלי או להתחיל משהו חדש.

מבחינת תקשורת,אני חושבת שזה מאוד תלוי עם מי התקשורת כי לפעמים היא טובה וחדה יותר ולפעמים דווקא יש חוסר הבנה בין שני אנשים,גם כשהקשר ביניהם הוא על בסיס יומי ושבדרך כלל כן יש הבנה טובה.

אני חיבת להודות שפעם מרקורי ברטרו היה נשמע כמו משהו שצריך לפחד ממנו,ללכת לישון ולקום רק בעוד שלושה שבועות אבל דווקא עכשיו אני רואה בו משהו קצת יותר חיובי ופותח.

לגמרי מגי!!! ולא רק לי ולאחרים.. את!!!  בול בפוני, פעם אחרי פעם... 

"תשימו לב כמה פעמים השבוע (ובמיוחד שזה בסרטן עכשיו) חשבתם על מישהו ובאותו רגע הוא התקשר,

בא לכם משהו וזה שלידכם פתאום אומר את מה שהרגשתם, מישהו ששכחתם ממנו מלא זמן

פתאום מולכם דקה לפני שהבזיק לכם בראש…"

שמתי לב שגם בנסיגה הנוכחית מגיעות כל מיני דמויות מהעבר,חלקן יותר חיוביות וחלקן פחות...

אני מדי פעם מנסה לחשוב אם זה איזשהו רמז שבכל נסיגה מופיעה דמות מסוימת שצריכה להגיד לי משהו או להבין ממנה משהו.

בכל מקרה,אני חושבת שהנסיגות של מרקורי פותחות אותנו לגמרי לדברים שהם קצת מעל הטבע,חושים שהם קצת יותר גבוהים מהרגילים ומי שיבחין בדקויות יהנה מזה דווקא.

הדמות שאני פגשתי אתמול הייתה באקראי והייתה קשורה אליי במהלך הלימודים בתיכון. מדובר בדמות בוגרת שהובילה אותי בתיכון. בהתחלה פחות התלהבתי ממנה ולקראת סיום הלימודים יותר הבנתי את הכיוון והראש וגם הצלחתי להפיק מזה משהו.

פתאום נזכרתי שוב במילים שהיא אמרה לי ושבסוף הן באמת היו כל כך נכונות. היא לא שכחה אותי גם כשעברו כבר שלוש שנים,מפתיע משהו.