Topic RSS13:03
17/10/10
Offlineמגי אדם אמר
.טוב, רובלה, נשבר לי מהתיאוריה, וברשותך הלכתי לבדוק במפה שלך באיזה יוד מדובר.
מה פלא שאת רוצה לפעול איתו? את צודקת לגמרי.
היוד שלך הוא מרס-יופיטר בבסיס אל פלוטו ב-2 בקודקוד - פלא שאת מבקשת להחצין אותו?
היוד הזה שלך דורש פעילות פיסית, אימונים פיסיים על בסיס קבוע, שגרה של פעילות בריקוד,
טאי צ'י, יוגה, ריצה, אופניים, שחייה, הליכה, אימון אישי, לא משנה לי מה.
אבל נדרשים כאן אימונים פיסיים מבוקרים ובמידה (להישמר מפראות והתקפה על הגוף!)
וזה יביא את הפתרון הדרוש ליוד הזה. דגש על קביעות ומידה.
ורצוי מאד לא לבד, לעשות את זה עם מישהו, עדיף בחור...
בנוסף היוד הזה דורש מידתיות גם באוכל, בסקס, בהוצאות והכנסות כספיות.
כלומר, לקחת אותו לעניינים פיסיים, לא נפשיים.
מתנצלת על האיחור בתשובה, היה שבוע מורכב.
אז שלוש שאלות יש לי, ותובנה:
1. במפה שלי יש שני יודים, למה בחרת ביוד הזה ולא בשני? האם זה בגלל שיוד אחד מצביע כמו שדיברנו עד עכשיו בשרשור על התבוננות וזה שהזכרת עכשיו מצביע על פעולה?
2. פלוטו מתנדנד אצלי בין בית 1 לבין 2. אם היית בוחרת להסתכל עליו כבבית 1, האם היוד היה משתנה מפיזי לפנימי?
3. אז רגע, זה אומר שכן אפשר להסתכל על יוד כמצביע על פעולה ולא רק על התבוננות פנימית?ואת יודעת מה, תוך כדי שאני רושמת לך את השאלות אני מבינה שאולי אני מבלבלת בין פעולה לבין פיזיות?
ובנוגע למה שרשמת לי באופן אישי על היוד, אחת הבעיות הכי מורכבות שלי היא מידתיות והתמדה בעניינים שציינת (אוכל, סקס, וכסף). אני מתנדנדת בין תקופות פוריטניות לבין הגזמה פראית. לא מוצאת את האיזון. עד עכשיו, תמיד הסתכלתי על זה כעל סימפטום לבעיות רגשיות. לא כעל בעיה בפני עצמה.
נתת לי נקודה חשובה למחשבה, תודה
העיקר שענית...
אני מרגישה כמו אידיוט כשאני יושבת וכותבת למישהו משהו ומתעלמים, מוציא לי את החשק לכתוב בכלל
.
מכל מקום, לשאלתך הראשונה - יש לך יוד אחד ועוד קווינקנקס בין נפטון למרס.
לשאלה השנייה - כשכוכב נמצא מעלה אחת מהבית הבא, הוא נחשב כבר הבית הבא ואף יותר, משום שהוא צמוד לקאספ - הנקודה האנרגטית ביותר של הבית. להדגיש - בית, לא מזל. השמש שלך למשל נמצאת בשנייה האחרונה של טלה - אז אם השעה שלך מדוייקת זה לגמרי טלה, סופר-טלה. לעומת זאת עם בית זה מושך לבית הבא.
לשאלה השלישית - כנראה שאני לא מסבירה את עצמי נכון כשאני אומרת התבוננות. התבוננות מולידה מסקנות מסויימות המחלחלות למערכת מאליהן ויוצרות שינוי מצטבר ועדין, וכתוצאה מכך ברור ומובן מאליו שהפעולות משתנות. אבל זה לא מגמתי ולא תכליתי - הנה אני מתבוננת כדי לפעול ככה או אחרת, כדי לתקן את זה או את זה. אני מתבוננת ודרך ההתבוננות מגלה מה יש ומה דורש תיקון, ומעצמו היד נשלחת ומתקנת.
הרעיון כאן הוא להבדיל את הקווינקנקס או היוד מסקוויר או טי-סקוויר. סקוויר או טי-סקוויר או גראנד-סקוויר מחייבים את האדם להתגבר על תבוסתנות ורחמים עצמיים, להתגבר על תנאים מעכבים, להציב לעצמו מטרה ולעשות למענה, וללמוד מתוך הניסיון וההתגברות על מכשולים שבדרך. יודים מחייבים להתבונן, אולי לזהות את התבוסתנות והרחמים העצמיים, או את השאפתנות או מה שזה לא יהיה, והפעולה תשתנה מאליה, בעקבות השינוי הפנימי המצטבר העולה מההתבוננות.
1 Guest(s)
Log In
Register