Topic RSS.
כל זוית בין שמש ואוראנוס פותחת את כוח היצירה שבאדם, את האומץ והמסוגלות שלו ואת הצורך להתגבש סביב נושא ורעיון ייחודי משלו. אלה זויות המחזקות את הרצון ואת הבהירות של האדם לגבי מי הוא ומה נכון לו, ומפחיתות את הנטייה להיגרר אחר השפעות חיצוניות. מסע ההגשמה של האדם קשור ברעיון ובקבוצה המבטאת רעיון זה. אלה אנשים המכירים בעצמם כיחידה נבדלת ובעלת משמעות ייחודית, אובייקטיבית, שאינה קשורה בשייכות, הצלחה, הכרה או אי-הכרה של הסביבה. זויות המעודדות את הגיבוש והאחידות באישיותו של האדם. מצללות את הראייה ואת העין השלישית.
אופוזישן (180) הנשלח מאוראנוס אל השמש אינו נותן לה מנוחה. מכניס אותה למתח מתמיד, דורש כל העת התקדמות, שינוי, חידוש, עניין. זוית המעודדת ביקורתיות, עקשנות ומרי. כל הקשרים בין השמש לאוראנוס תורמים לברק שכלי, התבוננות שונה, חריפות וחדות ראייה – אבל המולות מוציאה את כל אלה החוצה בצורה חדה. אנשים המוכנים להתעמת למען השקפותיהם, עומדים באומץ מול כל התנגדות ואין בהם שום רצון לרַצות את האחר. יודעים מה הם רוצים לעצמם. מקרינים שכנוע פנימי ומצליחים להביא שינויים משורש בכל מקום בו יימצאו.
מולות אוראנוס-שמש מספרת על זעזועים, משברים ושינויים המתרחשים אחת לתקופה. זאת משום שהאדם מתפתח ומשתנה בכיוון חדש בכל פעם, רואה דברים אחרת, מתעניין בנושאים אחרים. אנשים בעלי אופי, מתקני עולם.
(ג'ידו קרישנמורטי, ז'אן פול סארטר, ג'ינג'ר רוג'רס, פרידה קאלו, אורי אבנרי)
13:44
16/10/10
Offlineתודה מגי. תמיד מעניין לקרא את הזויות.
לי יש 150 מדוייק בין שמש ואוראנוס. למרות שה-150 אמורה להיות לא קלה- אני שמחה שיש לי אותה במפה. מעין חוט שדרה למפה הדגית. מגי- ניסיתי לחשוב מה ההבדל בין ה-180 המוחצנת ל-150 בין 2 הפלנטות. בעוד שב-180 יש מאורעות שדוחפים את האדם לשינוי כפי שכתבת, ב-150 הכורח ליצירה או שינוי הוא פנימי? אני לא מתכוונת ברמה התרפיסטית,לא ברמת הפורקן ולא ברמת ההתעסקות ביופי אלא פשוט צורך ליצור, לחשוב וכו' כדי להרגיש את משמעות הקיום? האני? או אפילו כדי להוציא את האנרגיה הזו שאחרת תתחלה בגוף?
והאם זה שיש לי (שאלה אישית סורי) שליט אופק בבית 11+ הזווית הזו - זה נותן חיזוק לרעיון?
.
לי, ההבדל המשמעותי הוא מאיפה זה בא.
בסקוויר זה נובע מתוך האדם פנימה. במולות זה מתעורר בזכות גירוי מבחוץ.
בסקוויר יש באדם דחף להיאבק על מנת לשפר את הקיים, ואילו במולות הוא הולך בקו מסויים ומשהו בא ומסיט אותו.
עוד הבדל הוא המניע. המניע של סקוויר הוא תוצאה. הגשמת מטרה ופתרון בעיות.
לעומת זאת המולות מחפשת, עולה יורדת, מתקדמת ושוב חוזרת אחורה - משום שהיא רוצה למצוא איזון, ולא להגיע למטרה מוגדרת.
2:45
מגי
התיאור שתיארת כאן את המולות מזכיר קצת את התיאור של התסכול הנובע מההתרחשויות שמביאה זוית של 150 - כשאת עובדת קשה על משהו ופתאום זה כאילו "הופ" נלקח ממך בלי שתדעי למה או תראי בזה הגיון (זוכרת את הדוגמא שנתת פעם עם האודישנים).
על המולות כתבת כאן משהו דומה: "ואילו במולות הוא הולך בקו מסויים ומשהו בא ומסיט אותו." אז נכון שה150 לא מחפשת פעילה אלא מתבוננת... (אני יודעת להגיד את זה אבל לא ממש מבינה איך זה בא לידי ביטוי בחיים עצמם, ההתבוננות הזו - היא הרי מלווה בהתרחשויות אמיתיות) אבל המקום הזה שמסיט וגורם לך לתהות... נשמע לי דומה.
מולות היא ההתפתחות מה-150. אז מה משתנה בעצם?
תודה ![]()
.
גיב, תיקנתי שם קצת.
ההבדל בין 150 ל-180 הוא עצום. זו הזוית הכי מופנמת שקיימת, זו הזוית הכי מוחצנת שקיימת.
ב-150 זה נלקח ממך כי עליך לבחון את עצמך. זה בא אליך כדי שתעשה חשבון נפש, תשאל למה, איפה טעיתי איפה לא דייקתי, איפה חיפפתי...
ה-180 זה עולם אחר. כאן מסיטים אותך כי גלשת יותר מדי לצד מסויים, ומנסים לאזן אותך. אתה מתלהב ומסתער שמאלה - מגיע מישהו ומחזיר אותך ימינה. אתה נלהב ימינה - שוב מחזירים אותך שמאלה, עד שתמצא את האיזון הנכון.
ב-150 זה בינך לבין אלהיך, בינך לבין עצמך ואילו ב-180 זה אתה מול כל מי שבסביבה.
ב150 אתה שקט ומכונס, ב-180 אתה נלהב, מזנק, מתקיף.
ב150 אתה בוחן ומשפר מה שקיים ומחפש עבורו את המידה הנכונה, הצלולה ביותר, הנקייה ביותר -
ב180 אתה מביא משהו חדש, ומנסה לאזן אותו עם הקיים.
ה-150 לא מחדשת, היא משכללת. מביאה משהו למיצוי שלו, או גומרת אותו, אם זה מה שנכון.
ה-180 שאחריה מביאה משהו חדש תוך שהיא מנסה להתאים אותו עם מה שקיים. ה-180 היא סוף הספירלה, לפני החזרה לצמידות.
זו התיאוריה. תני לי דוגמא מהחיים, ואנסה להמחיש עבורך את ההבדלים בפועל.
13:09
תודה רבה מגי
אני חושבת שאני מבינה (למה, הו למה יש לי 150 שמש-נפטון ומולות פלוטו-מארס. לא יכל לצאת ההיפך?
).
דוגמא מהחיים? למה הכוונה, מהמפה? שמש 150 נפטון, פלוטו 180 מארס (גם לירח, למארס יותר מדוייק).
אני אנסה: מה שרשמת על ההבדל בין הזויות מצחיק אותי. זה כל כך מתקשר לי לתחושה שלי לפעמים בין אנשים (180 היא חיצונית) שאני כמו לוחם פרא או ת'ור עם פטיש הברקים שלו שנכנס לתוך מוזיאון לחרסינה...
זה לא תמיד ככה, אבל זה קורה
לגבי ה150 (נפטון הקודקוד של יוד - עוד 150 לMC) אני עדיין מזדהה עם הדוגמא שנתת על האודישנים בזמנו - מן "כוחות עליונים" שכל הזמן גורמים לעצור ולחשוב. לדעתי זה תורם להתחדשות של מעיינות יצירתיים (ועוד במפה כמו שלי). וגם לתחושה הגוברת שזה המקום שבו אני צריכה להיות למרות הכל!
זה מה שהצלחתי לגרד... זו הייתה כוונתך?
אשמח לקרוא עוד ממך. ![]()
![]()
13:46
13/12/12
Offlineמגי, הבנתי בתשובה שלך למעלה - מלפני כמה ימים - את ההסבר השני על ההבדל בין הצורך בתוצאה, פתרון, לצורך באיזון.
פחות הבנתי את ההסבר הראשון, אני חווה את הכל פנימי. יכול להיות שבמולות מישהו מסיט אותי, אבל נראה לי שזו גם אני שעושה את זה... (הזדהיתי עם התיאור של גבגוב ללוחמת הפרא של ה-180, אבל זו אני, הלוחמת).
אגב, מגי.. סול שאלה שאלה לפניי, למעלה, נראה לי שאולי פספסת אותה בגלל שקפצתי פנימה...![]()
20:32
לי יש שמש טריין אוראנוס... כנ"ל גם לגבי הירח (ירח טריין אוראנוס)
לפי מה שאני מרגישה היבט בין שמש ואוראנוס מביא באמת המון כוח הסתגלות, ליברליות והאמת שזה מרגיש טוב לפעמים לדעת שאתה יכול להיות עצמאי, ולבטא את עצמך כמה שיותר טוב...
זה שווה כל מאמץ לדעת שיש בך את הכוח הזה לשנות ולעשות... לפעמים הסביבה באמת לא יכולה להשפיע עליי, ואנשים לא מבינים איך יש בי כוח כזה. זה רק כוח האמונה בעצמך ובייחודיות..
Sol אמר
תודה מגי. תמיד מעניין לקרא את הזויות.לי יש 150 מדוייק בין שמש ואוראנוס. למרות שה-150 אמורה להיות לא קלה- אני שמחה שיש לי אותה במפה. מעין חוט שדרה למפה הדגית. מגי- ניסיתי לחשוב מה ההבדל בין ה-180 המוחצנת ל-150 בין 2 הפלנטות. בעוד שב-180 יש מאורעות שדוחפים את האדם לשינוי כפי שכתבת, ב-150 הכורח ליצירה או שינוי הוא פנימי? אני לא מתכוונת ברמה התרפיסטית,לא ברמת הפורקן ולא ברמת ההתעסקות ביופי אלא פשוט צורך ליצור, לחשוב וכו' כדי להרגיש את משמעות הקיום? האני? או אפילו כדי להוציא את האנרגיה הזו שאחרת תתחלה בגוף?
והאם זה שיש לי (שאלה אישית סורי) שליט אופק בבית 11+ הזווית הזו - זה נותן חיזוק לרעיון?
לי, תודה על הרגישות...
סול, מה שכתבת נכון, אבל מתייחס למכלול, לאו דווקא בזוית זו או זו. ה-150 עלולה בחולי או דכדוך וה-180 במתח, עצבנות ווכחנות אם לא עובדים איתן, אבל בסך, כל המפה, כל הזויות מעוררות אותנו ליצירה וביטוי האנרגיה שלנו בדרכים יצירתיות.
ולי, ה-180 מושכת אל חייה את מי שיסיט אותה והופכת את זה פנימי, וב-150 זה מתחיל מבפנים ואחר יוצא החוצה. בסופו של הכל זה אנחנו. גם כשנדמה לנו ש'עושים לנו' זה וזה, זה עדיין אנחנו...
![]()
1 Guest(s)
Log In
Register