כל זוית שמש-פלוטו, ובמיוחד אם היא מדוייקת, משפיעה על השמש ומשנה אותה בצורה חזקה. בגדול, מה קורה עם הדיסהרמוניות?

שלוש הזויות הראשיות 90, 150 ו-180 בין שמש לפלוטו מצביעות על עבודת עומק שעל האדם לעשות עם עצמו. לא לחיות ברשלנות. אנשים העוברים משברים אישיים לא קלים, מגלים בדרך הקשה את כוח הרצון, כוח ההתנגדות, כוח הסבל וכוח היצירה הנחבאים בהם. מושכים לחייהם מצבי סיכון. מגיבים בעוצמה, חשים בעוצמה, דרמטיים. אי אפשר להתעלם מהם. חווים שינויים חריפים וקיצוניים המשנים את אישיותם ואת מטרותיהם. אמונה, מקצוע, מקום, יחסים. ממציאים את עצמם מחדש כל פעם.

אנשים עם זויות אלו יש להם הדרך שלהם, האופי שלהם. מתקשים להשתלב, להעתיק, להיות כמו. רגישים לכבודם, מתקשים להיעזר, לשתף בתוכניות, שומרים את הקלפים קרוב לחזה ומסווים את רצונותיהם האמיתיים. אינם מתייעצים ואינם מוכנים לקבל עצות. חייבים ליפול לבורות שלהם בעצמם ולצאת מהם בעצמם, ולהכחיש שבכלל היה כאן בור. לעיתים אחרות יהיו כפייתיים לגבי מישהו או משהו, מתמסרים אליו בכל מאודם או מתעבים אותו בכל ליבם.

עיקר העניין פה הוא הקושי של אנשים עם זויות אלו ללמוד מטעויות של אחרים או בכלל ללמוד מאחרים. לכן זקוקים לטעום בעצמם את שני הצדדים של כל דבר, את הלמעלה ואת הלמטה שלו, את המר והמתוק. ומתפתחים בהתמדה. עם מודעות או בלי מודעות, עם רצון או בלי רצון - מתפתחים, משתנים. תחושות בטן ודחפים חזקים מכוונים אותם נאמנה אל תחנות המבחן החשובות של חייהם, המאיצים את תהליך ההתפתחות הנפשי והנשמתי שלהם. 

ויש פעמים בהן זויות אלו יתבטאו, כמו שאומרים, ב'פול גאז בניוטרל'. משקיעים המון מאמץ, התמסרות, משאבים, זמן באהבה, לימודים, עבודה, מטרה כלשהי - ומגלים לאחר מכן שעניין זה לא היה שלהם ולא היו זקוקים לו כלל. מרגישים שנתנו את עצמם לשווא. עם זאת, מכיוון שפלוטו בתמונה, יש להניח כי גם במה שנראה מיותר או בזבוז זמן היה צורך התפתחותי מסויים, גם אם לא ניתן לראותו.   

העוצמה של פלוטו, כשהיא משולבת בעוצמתן של שלוש הדיסהרמוניות הראשיות, יש בה משהו מאיים כשאנו רואים אותה במפה. אולם יש לזכור כי מפה בנויה בצורה הכי נכונה לאותה ישות, אותה נשמה. אם אמנם יש לו במפתו סקוויר, מולות או קווינקנקס בין השמש לפלוטו – איפשהו קיימת באדם גם העוצמה הדרושה והיכולת לשאת אותה ולהתמודד עימה. הכל עניין של בחירה והתמקדות. זויות אלו דורשות שלא לתת לחלומות, ציפיות ורגשות מציפים להחליט. לא להיסחף. באות לחזק את הרצון ולהבהיר אותו, לא להחלישו. 

זויות אלו יש בהן כוח – וכוח הוא כוח. ניתן להשתמש בו לברכה או לקללה. יכול להיות כוח מבורך, מציל, מחַדש, ויכול להיות הורס ופוגע – לפי האדם ולפי המקרה.

קשרים דיסהרמוניים אלה מצביעים לא אחת על יחסים מורכבים עם האב, יחסים שחדרו ושינו והשפיעו עמוקות על האדם, לטוב ולרע.