אופס, זה היה קצר. חשבתי שתתווכח איתי קצת,

בעיקר לגבי ההגדרה של מהו "מורה רוחני", מה נחשב "מורה רוחני".

אני מניחה שההגדרה הבסיסית שונה אצל כל אחד.  

אהבתי. גם ידעתי שאתה יודע את מה שאמרתי, רק חשוב היה לי לפתוח את זה. זאת משום שכמו שאמרת נכון, יש היום זילות עצומה של המושג רוחניות.

זה נובע מהסיבה הפשוטה שרוחניות היא כיום פשוט הטרנד של התקופה. בזמני אמנות היתה הטרנד. כולם היו אמנים, כולם ציירו ופיסלו והתעסקו מסביב לעניין, ואילו אמנים אמיתיים, שנגעו בך, אפשר היה לספור על יד אחת. היום כל אחד מנסה לתקשר, קורא את זה ואת זה, משתמש במילים שנשמעות מיסטיות, בטוח שהוא "רוחני" ומלא התלהבות מעצמו, בדיוק כמו אלה שהתפעלו מהקשקושים חסרי הקשר של עצמם. 

חשוב לזכור כי להיות מתקשר או מדיום או מטפל ברייקי או אסטרולוג לא עושה אותך רוחני. בעיקרון כל אחד יכול לעשות זאת אם יתאמן מעט, בדיוק כמו שלהחזיק עיפרון או ללוש חימר יכול כל אחד. רוחניות זה לא תיקשור ולא טיפול ואפילו לא מדיטציה פעם ביום ובטח ובטח שלא דיבורים על. מה שכן, מדיטציה וקריאה של ספרים נכונים יקדמו אותך לשם, בדיוק כמו שאם תתעסק עד בלי די בחימר תתקדם קצת יותר לכיוון של להיות פסל מאשר זה שמעולם לא נגע בחימר. 

מה שחשוב בעיני מאד הוא להפריד בין הטרנד ובין הקריירה לבין מה זה באמת. אמנים אמיתיים אינם מציירים או מפסלים משום שהם זקוקים לכסף אלא זה משהו שאינם יכולים להתנגד לו, ובדרך כלל זה אפילו גומר להם את האפשרות להתפרנס בצורה נורמלית. רוחניות זה אותו דבר. אנשים שמתפרנסים מלהרצות לאחרים על איך לחיות - בעצמם אינם חיים חיים רוחניים אלא סתם מעבירים הלאה את מה שקראו בספרים ושמעו מאחרים, מבלי שהדברים יעברו דרכם באמת ומבלי שהפנימו משהו מזה לתוך חייהם שלהם. והרבה פעמים זה משום שהקשיבו לכאלה שבעצמם אינם מבינים את מה שהם עצמם אומרים.

המבחן של ציפייה להתפרנס הוא מבחן האמת. ברגע שאדם מצפה לחיות מזה - הדגש על מצפה - זה מתחיל להיות עוד שיווק כמו כל שיווק, ואינו שונה מאלה ששיווקו בהצלחה יתרה את אותם קשקושים על נייר רק לפני שלושים-ארבעים שנה, ועוד הוסיפו ולימדו אחרים. אבל "האמנות" שלהם לא תרמה דבר, לא לעצמם ולא לעולם. וגם כל אותו עדר אינסופי של "מורים רוחניים" בהגדרת עצמם שיש לנו היום לא עושה שום שינוי אמיתי בחיי אחרים או בחיי עצמם, מלבד גלי זיוף ורעש.   

עידן לוי אמר
אני לגמרי מזהה את התופעה הזו שתיארת מגי ולכן גם התרחקתי מעט מהקטע הזה, וניקיתי בעצמי דברים (למרות שבליבי, אותנטיות תמיד הייתה מעל הכל).

אני מאמין שאם אני רוחני או לא (לא כזה משנה, לא כזה איכפת לי), זה יבוא לידי ביטוי במה שאני יעסוק לא משנה מה.

הדוגמא של האמן היא ענקית! כי אמן, הוא אמן. אי אפשר לקחת את זה ממנו. הוא אפילו יכול שנים שלא ליצור, אבל זה אופי, זו השקפת עולם.

ולהרגשתי, מה שתמיד הייתי בטוח בו בליבי הוא שאני אמן. לא משנה אם זה משחק, תיאטרון, מוזיקה, כתיבה, קולנוע ואט אבר. זה משהו בלב, בנפש.

אני חולק לגבי עניין הפרנסה. אני חושב שלאמנים יש זכות להתפרנס מזה. בימינו אפשר להתפרנס ולא להגיע למצב של זילות, בזכות האינטרנט.

כסף זה לא דבר מלוכלך. זהו סמל לערך. זה כלי. רדיפת הבצע היא המסוכנת מכולם והיא נובעת מחוסר עומק בביטחון.

לגמרי. כסף זה דבר מעולה, זה גמול ותמורה והכרה בהשקעה, בכשרון ובמאמצים של אדם. כסף מראה על מישהו שוויתר על הרבה ונתן הרבה כדי להגיע לזה. זה בכלל לא פשוט, משום שזה משהו שכולם רוצים בו. אני לא נגד כסף. אני נגד הערבוב של רוחניות עם קריירה. עם הציפייה לקבל כסף.

זה בסדר לקבל כסף על אמנות, זה לא בסדר כשהכסף הופך למטרה לשמה אתה עוסק באמנות. 

לילוש,

לפני הרבה הרבה זמן, כשגרתי עוד בגני תקווה (לא שערי של היום) נכנס אלי הבן של השכנים, עם גיטרה ביד, אמר ששמע שאני יודעת לכתוב וביקש ממני לכתוב לו שיר שיוכל לנגן אותו. על מה אתה רוצה שאכתוב, אני שואלת אותו, על אהבה, על מלחמה, על ציפור, על מה? לא חשוב, הוא אומר לי, תכתבי משהו שאוכל לנגן. אבל בשביל מה אתה צריך שיר, אני מתעקשת. אני חושב לנגן, הוא אומר לי, עושים בזה ערימות כסף...

הוא נשמע לך אמן? 

הסיפור הזה (אמיתי לגמרי) הוא קריקטורה מוגזמת בהחלט של מה שאנשים עושים היום מרוחניות ואתמול עשו מאמנות.

אמן אמיתי יצייר או יפסל או יכתוב מוסיקה בלי קשר אם משלמים לו על זה או לא. משלמים, נחמד, לא משלמים, אני מצייר בכל זאת כי זה חזק ממני. ולגבי אדם רוחני - אחד הסימנים של רוחניות אמת היא יכולת פנומנלית לעסוק בכל דבר שהוא ולהתפרנס מכל דבר שהוא. אם הוא כבול רק להרצאות על רוחני על מנת להתפרנס, בתירוץ שכל מה שהוא רוצה לעשות בחיים שלו זה לעזור לאנשים, הרי שהוא אדם לא מחובר ולא במקום וכל הרוחניות הזו שלו היא בולשיט מועתק.

לא חייב שהוא יהיה כמו הטמבל הזה שסיפרתי עליו למעלה - הוא יכול להיות תמים ובעל הכוונות הכי טהורות בעולם - אבל מורה רוחני הוא לא. אדם רוחני באמת מסוגל לעשות הכל ואינו תלוי ברוחניות שלו לפרנסה. אם הוא מחזיק מקום אז זה לגיטימי שאנשים שבאים לשמוע ישתתפו באחזקת המקום, אבל לא באחזקה שלו עצמו או משפחתו. ואם ירצו לתת לו הוא לא ייקח. 

ביהדות אומרים את זה יפה "אל תעשה תורתך קרדום לחפור בו".  לזה התכוונתי.