אני מרגישה כאילו משהו בי מאוד תקוע, עצוּר אפילו. מצד אחד השנה האחרונה עברה די מהר וברובה אפילו די נהניתי, הכרתי המון אנשים חדשים שגם נמצאים סביבי 24/7, היה לי כיף בצבא והיה לי לא כיף ולאט לאט אני לומדת להתמודד עם זה קצת יותר, אבל יש רובד אחר שמזכיר לי כל מיני דברים ישנים ואני עדיין מוצאת את עצמי לא יודעת עם מי ולאן לצאת בשישי בערב (כי זה נפלא שיש לי חברים טובים מהצבא, שגרים שעתיים נסיעה ממני. way too far)

ואיפשהו אני באמת תקועה, גם אם הכל מסביבי מתקדם. אוף.