Log In
Register
Login with Google
Topic RSS
22:14
08/11/13
Offline
התלבטתי כבר כמה שבועות אם אני רוצה לעלות את זה, ועכשיו אני מוכן ככה להסתכל על זה ממבט קצת אחר.
נקלעתי לאלימות רחוב ממש בתחילת יולי, וגרם לי לשנות את כל סדרי העדיפויות שלי בחיים.
בדיוק אחרי סידורים ויום ארוך, מתיישב בתחנת האוטובוס, שעת לילה מאוחרת, לבד. לפתע, הגיחו מאחורה שני ערבים, כשאחד מהם אחז בקרש עץ מאיימים שאתן להם כסף ומיד, ובגלל שלא היה עליי מלבד כרטיס רב-קו, הם התנפלו.
תקפו אותי ובעטו בי, הייתי כולי מקומט על המדרכה, המזל שלי שלא היה עליהם סכינים. התקשרתי ודיווחתי והגשתי תלונה.
מאז אני בשוק מוחלט מאותו הרגע קיבלתי מין צורת הסתכלות מאוד קיצונית ומגוננת, כל בן אדם ברחוב עכשיו נראה חשוד, וכל אחד יכול להיות אויב שלך.
למזלי יש לי יכולת התאוששות חזקה, ודי מהר קמתי על הרגליים וחזרתי לשיגרה תקינה וכבר חשבתי מה אני עושה הלאה, נרשמתי, לאומנויות לחימה משולבת עם דגש על הגנה עצמית בחיים האמיתיים (לא רק הפן הספורטיבי).
ולמרבה האירוניה, שם המכות שאני חוטף הרבה יותר חזקות ממה שקרה לי באותו לילה, חח, פתאום אני לומד איך לחטוף, לספוג, להתגונן, להשיב מלחמה. ולדעתי זה ממש נהדר.
היום אני יותר בדעה צלולה, ובא לי לשתף אתכם, וללמוד מהפן האסטרולוגי.
איפה רואים אומנויות לחימה במפה של אדם ? איפה רואים אדם שממגנט לעצמו תקריות אלימות ?
ההשערה שלי היא כמובן מרס, כל ההיבטים המאתגרים לשבתאי ופלוטו - אבל תכלס זה פשטני.
יש מישהו שמבין ויכול להאיר את עיניי. מה השיעור הלימוד .
תודה
נ.ב
מצרף מפה שכל העסק התחילה (ביום של התקרית)
9:04
Moderators
10/10/10
Offline
כל הכבוד, כל הכבוד לך, הוואן, שידעת מה להוציא מזה ואיך להגיב נכון. במפה שלך הירח נמצא בטריין לאופק, במזלות אש - הוצאת את הטוב מדבר שמישהו אחר יכל לקחת למקום של תסביכים ופחדים.
רציתי לציין שתקריות כאלה מתרחשות הרבה יותר ממה שמתפרסם. דבר דומה קרה גם לבן שלי לפני כמה שנים. הוא לקח טרמפיסט בסביבות אחת בלילה, בצומת ירקון, בחור בג'ינס שנראה לו בסדר גמור. ברגע שעצר לו הגיחו מהתחנה עוד שני צעירים ערבים, ושלושתם התיישבו באוטו. הלב שלו פרח באותו הרגע, אבל לא היה לו מה לעשות בדיוק.
וזו הסצינה. יישמע לכם כמו סרט, אבל זה אמיתי לגמרי.
הבן שלי נוהג, הבחור שהוא עצר לו הוציא אקדח ואיים עליו בעברית שיעצור, שהוא חטוף. תוך כדי נהיגה הבן שלי, שהוא בחור עדין אבל לא פראייר ולא פחדן - קולט שזה אקדח מפלסטיק. העיף לו אותו ולא עצר. דקה אחרי זה הבחור שישב מאחוריו משך אותו לספסל האחורי בעוד זה שישב לידו קפץ להגה תוך כדי נסיעה. שני האלה מאחורה מנסים לקשור את הבן שלי באיזה חבל, והוא מתנגד. התחילו לפוצץ אותו במכות, והכל תוך כדי נסיעה. הבן שלי בעט ובעט בהם בלי סוף והשתולל כמה שיכל. הוא היה אז במילואים, ובאיזה קורס אמרו להם שאם חוטפים אותם - אין יותר גלעד שליט. נגמר. שינסו לעשות תאונה, שישתוללו, שימותו. אבל בשום פנים שלא ייחטפו. אז הוא השתולל בכל הכוח, הוציא רגליים מהחלון אולי מישהו יראה משהו ויודיע, ניסה לטלטל את הנהג. מה שהוא סיפר לנו אחר כך זה שהוא ניסה הכל כדי שתהיה תאונה ואז יגיעו אנשים. אבל זה לא עבד.
בסופו של דבר אחד מהשניים נשך אותו ברגל נשיכה רצינית (השאיר סימן לתמיד) והוא זעק מכאב. אחד משך לו את החולצה, שני את המכנסיים והוא שמע אותם אומרים משהו בערבית עם המילה 'סַיָירָה'. קלט שהתייאשו ממנו, לא הצליחו לקשור אותו, והם מתכננים להיפטר ממנו ולקחת את האוטו. תוך כדי נסיעה הם דחפו אותו חצי ערום לכביש, קלטו את הפאוצ' שעליו וסחבו אותו ממנו ממש באמצע הנפילה. בפאוצ' היו שני טלפונים, ארנק ועוד מלא דברים. השאירו אותו על הכביש וברחו עם המכונית, לא ברור לאיזה כיוון.
בלי טלפון, אמצע הלילה, כמעט בלי בגדים ואין סיכוי שמישהו יעצור לו, בקושי רואה מרוב מכות, הבן שלי הלך ברגל הוא לא יודע כמה זמן לכיוון אורות שראה מרחוק. חצי מעולף הגיע לתחנת דלק ומשם התקשרו אלינו הביתה. כשקיבלנו הטלפון השעה היתה ארבע בבוקר. מאוחר יותר בעלי סיפר שהוא התעורר בלי סיבה איזה רבע שעה לפני הטלפון, חצי התיישב במיטה כשהראש שעון על היד וחיכה למשהו, בלי לדעת למה. הוא ואוריא מחוברים מאד חזק מאז שנולד. אני ישנתי שנת ישרים, לא חשדתי בדבר.
בתחנת הדלק רחצו אותו קצת, הרגיעו אותו, נתנו לו לשתות וחולצה, ואז התקשרו אלינו. אני חייבת לציין ששני הבחורים בתחנת הדלק שטיפלו בו היו דרוזי ממשמר הגבול וערבי שעובד בתחנה. תארו לכם איך הבן שלי הרגיש כששמע פתאום שוב מבטא ערבי. אבל אלה היו בחורים זהב, יבורכו. את זה אני אומרת בשביל הפרופורציה. לא כולם נבֵלות.
אחרי הסיפור הזה הבן שלי שכב בבית חולים 11 יום. כיוון שחסו עלי, לא סיפרו לי דבר עד למחרת בערב. אחר כך בעלי אמר ששניהם פחדו ממה שיקרה לי אם אראה אותו, וחיכו שהנפיחויות ירדו קצת. כשהגעתי בסוף, הרופאים ביקשו ממני להביא תמונה שלו כדי שיראו כיצד נראה קודם, משום שלא ניתן היה להכיר אותו. כל הפרצוף היפה שלו הפך סגול ונפוח באופנים שלא חשבתי שאפשריים בכלל. 11 יום ארך עד שיכל שוב ללכת על הרגל והפנים חזרו לקדמותם.
***
יותר מהכל מעניינת פה תגובת המשטרה. ברור שהודענו כבר למחרת, והלכנו שוב אחרי שלושה ימים, יושבים שם כמו עניים בפתח ובקושי מישהו מדבר איתנו. סוף סוף מסרנו תלונה. הבחור ימים על ימים בבילינסון - לא באו לקחת קלסתרונים, לא ביקשו פרטים איפה, מי, כמה אנשים, איזה גיל. כלום. רשמו מה שרשמו כשהיינו שם, וזהו. מה שכן, ביקשו מאיתנו לא לדבר עם עיתונאים. אפשר להזהיר אנשים באופן אישי, כן. אבל לא לדבר עם עיתונאים. וזאת עשינו.
***
הוואן, זה פשוט נהדר שאתה מחפש דרך להגן על עצמך בעצמך ולא מחכה לאף אחד. אנחנו חיים במקום מסוכן, וצריכים לברך על כל יום שעובר בשלום.
כל יום שאני רואה אותו עומד לפני אני מברכת ומודה לאלוהים שלא נגמר גרוע יותר.
12:43
08/11/13
Offline
וואו איזה סיפור מטורף. עכשיו אני מפחד לעלות טרמפיסטים חח..
כן החיים במדינה הזאת לא מובנים מאליהם. אבל באזור המרכז והשפלה זה ממש תופת. והמקרים האלה מתרחשים השכם והערב.
אני למשל מהצפון, והייתי יחסית באזור די שקט כשזה קרה, אבל זה עוד פעם מוכיח שאין לדעת וחייבים להיות עירניים ודרוכים.
אם לא נגן על עצמנו אף אחד לא יגן עלינו.
למפה - ירח? זה לא אמור להיות מצב מרסיאלי, כאילו יש את מרס בצמידות על פלוטו, שמפעיל שם את הטי סקוור, יוצר מצב שאתה נלחם על חייך, חושב.
13:32
Moderators
10/10/10
Offline
במפת אירוע החשיבות הראשונה היא לירח, ואחריו האופק, ולא משנה טיב האירוע.
אבל אתה צודק לגמרי לגבי המרס. העובדה שהוא מול הירח ובסקוויר לפלוטו מרמז על האלימות שחווית, וצמוד לשבתאי - הוצאת מזה משהו חשוב וחיוני לעתידך.
13:44
31/3/14
Offline
למה לא לדבר עם עיתונאים?
15:22
Moderators
10/10/10
Offline
ספינקס, כדי לא ליצור פניקה.
15:37
13/12/12
Offline
מארס בצמידות לסאטורן.
אתה רוצה להעלות את המפה הנאטלית שלך עם הטרנזיטים של אותו היום? זה יאפשר לראות יותר את השיעור האישי שלך :-).
מגי, במפח אירוע מהסוג הזה יש טעם להבחין בין זוויות העבר של הירח לזוויות העתידיות ולהסיק על המשך התוצאות? (נגיד זווית אחרונה 150 שמש-ירח, אולי באמת יכולה להצביע על שינוי אישיותי פנימי?)
21:58
08/11/13
Offline
Lee אמר
מארס בצמידות לסאטורן.אתה רוצה להעלות את המפה הנאטלית שלך עם הטרנזיטים של אותו היום? זה יאפשר לראות יותר את השיעור האישי שלך :-).
בכיף. רק שהעלתי אותה, לא ראית?
https://srv214.gif.co.il/images/521294astro_24gw_01_rs_20167.gif - נסי את הקישור הזה
6:07
Moderators
10/10/10
Offline
Lee אמר
מגי, במפח אירוע מהסוג הזה יש טעם להבחין בין זוויות העבר של הירח לזוויות העתידיות ולהסיק על המשך התוצאות? (נגיד זווית אחרונה 150 שמש-ירח, אולי באמת יכולה להצביע על שינוי אישיותי פנימי?)
כן, לגמרי. תמיד חשובות זויות העבר האחרונות, ובמיוחד לירח.
23:28
13/12/12
Offline
טעות שלי :-)
התייחסתי למפה כאל מפת אירוע - משם גם הגיעה השאלה ששאלתי את מגי. וזו המפה האישית שלך..
אגב, נדמה לי שגם מגי התייחסה אל המפה כאל מפת אירוע. היא כתבה שהירח נמצא במזלות האש, אבל זו המפה הנטאלית. בזמן האירוע הוא בסרטן.
9:56
Moderators
10/10/10
Offline
נכון. ועכשיו שראיתי ההודעה שלך תיקנתי. הייתי צריכה לשים לב שפלוטו שם בעקרב, הייתי מיד רואה שהאירוע בחוץ....
10:54
17/10/10
Offline
מגי
לא יכולתי בכלל לקרוא את הסיפור עד הסוף. הייתי מזועזעת. אני מזועזעת ממה שאמרו להם- אם חוטפים אתכם תהרגו את עצמכם. אני יודעת שעושים את זה בצבא, אבל פתאום כשאמרת את זה זה הפך כל כך מוחשי. פתאום כשאמרת את זה הבנתי איך מאמנים אותם בצבא לשנאה עצמית. מלמדים אותם שהם כלום, שהם חלק מאיזו מערכת עכשיו והחיים שלהם שווים לחרא, שהם משרתים, שהם עוד בורג קטן בתוך המערכת, שהחיים שלהם לא שווים והחיים של אזרחי המדינה יותר חשובים. מאמנים את הגוף, את כל המערכת האינסטנקטיבית לחשוב ככה.
no one forgets the truth,they just get better at lying
16:06
11/10/10
Offline
הוון, אני מתנצל שגנבתי לך תשומת לב. שמח שהחלטת ללמוד הגנה עצמית, זה חשוב, ובסיטואציה שלי זה ללא ספק הציל אותי.
מורגן, זה לא נכון בכלל, זה ממש הפוך אפילו.
החינוך הוא לשמור על עצמך, לשמור על בריאות, להיזהר ולשרוד בכל מחיר.
לשמור על חבריך, ולהסתכן כדי להציל אותם, כי כל אחד חשוב.
החוויה האישית שלי בצבא הייתה של אדם חשוב ומועיל, בתוך מערכת חשובה, מצילה חיים.
כמובן שאני לא יכול לספר על ההצלחות שלנו, אבל ללא ספק היינו חשובים ומועילים.
באותו זמן היה לי ידע חשוב, והסיכוי שלי לצאת מחקירות בחיים היה קטן יותר בגלל זה.
גם ככה הסיכויים לשרוד כלא בחמאס או דומיהם הם אפסיים.
וגם אם כן יבצעו עסקת חליפין, בתמורה לחיים או הגופה שלי ייהרגו הרבה אחרים, וזה לא משתלם בעיני. ע"ע גלעד שליט.
מאז ומתמיד עסקתי בשאלות מוסר, עוד בתור ילד צפיתי ברובוטריקים ומומינים, והתעצבנתי על החינוך הלקוי שלהם, כך שהמחשבה על הסיכוי מול סיכון הייתה ברורה.
אני רוצה לתקן כמה דברים במקרה שקרה לי
הייתי אז בקבע וזה היה לפני גלעד שליט. אבל היו חטופים אחרים.
האקדח לא באמת היה מפלסטיק, אבל סיפרתי את זה לעצמי ולכולם לאחר מעשה כאקט פסיכולוגי.
אני לא יודע אם הוא היה טעון או לא, כך או כך טוב שהצלחתי להשתלט על האקדח ולזרוק אותו מהחלון. זה שינה את התמונה.
בקורס שעברנו לימדו אותנו איך לזהות חוטפים, ולימדו אותנו לברוח מהאוטו בכל מחיר - לברוח ולהתגלגל על הכביש, אפילו אם זו נסיעה מהירה, כי הסיכויים שלנו לשרוד יהיו גדולים בהרבה.
אבל לא הצלחתי לעשות את זה בגלל שהם תפסו אותי משני הצדדים, ואני ביניהם תקוע.
הם לא שלפו את האקדח על ההתחלה. הם קודם כל ביקשו טרמפ לצומת קאסם - לכן למרות כל הסימנים המחשידים בבירור, עדיין הייתה לי את התקווה הנואשת שהם אנשים רגילים.
הרעיון של לגרום לתאונה עלה לי בזמן שנהגתי לצומת הבאה, לפני שהם שלפו את האקדח. בניתי על זה שיש לי כרית אוויר ולהם לא.
אבל בזמן הנסיעה לא הצלחתי לתכנן תאונה שבה שאני אשרוד באופן וודאי, והם ייפגעו.
זה גם מצריך המון אומץ לגרום לתאונה מכוונת, זה כמעט כמו התאבדות. ועדיין הייתה לי את טיפת התקווה שהכל יהיה בסדר.
ניסיתי ולא הצלחתי להגיע לחלונות עם הרגליים. הצלחתי להגיע לצופר אבל זה לא הספיק, כמובן.
אני חייב לציין שבעקבות החוויה הזו, מאחר וקיבלתי את חיי במתנה, החלטתי שלא לבזבז אותם.
התחלתי להתנדב במקומות חשובים בעיני, להתעניין במה נכון ומה לא, ואיך אני יכול להשאיר אחרי עולם קצת טוב יותר ממה שהיה לפני.
כך גיליתי את הזוועות בתעשיית הבשר חלב וביצים, והתחלתי להתנדב בעמותות להגנה על חיות משק ועברתי לטבעונות בעצמי.
שם מצאתי אנשים רבים נוספים שמקדישים את חייהם להשאיר אחריהם עולם טוב יותר, אפילו בלי שהם חוו חוויה כזו... אנשים מדהימים.
בנוסף, אני ממליץ לכל מי שאני יכול לנעול את הדלתות בזמן נסיעה, ללמוד הגנה עצמית ולהסתובב עם גז פלפל.
שנה אחרי האירוע סיפרתי עליו כאן:
18:08
08/11/13
Offline
חחחח הכל בסדר, מכל מלמדתי השכלתי.
הסיפור שלך כמה שהוא קשה ככה הוא גם מעורר השראה. ישר כח.
אתם יודעים אנחנו נוטים לגלות את האני האמיתי שלנו רק דווקא החוויות הקשות, ממה אנחנו עשויים באמת.
מהתקרית האלימה, אני גליתי על עצמי, כמה אני חזק מנטלית, וכמה היכולת לקום אחרי נפילה היא גדולה,
האופטימיות שלי לגבי החיים נהייתה גדולה יותר לאחר התקרית, ככה זה היה עם היציאה מהישיבה, הבעיות בצבא, התקפי החרדה,
במקום שהמשבר, הפחד והצמצום - ישברו לי את הרוח. פרנציפ - נהייתי פי 2 יותר אופטימי ויותר רואה ורוד, על אפם וחמתם של החיים, אני אופטימי, פרנציפ.
נראה לי אני בין האנשים הבודדים, שאצלים זה עובד הפוך, אני נהיה יותר אופטימי אחרי ימי נאחס ולא הולך. אני לוקח את המאבקים האלה אישית.
כבר בגיל 17, שנכשלתי בטסט ראשון, במקום שאני אצטרף לשורת החברים המיואשים שלי, פרנציפ אני אהיה שמח כי אני יודע שנהגתי מעולה וסתם הטסטר הזה היה פוץ שחיפש להכשיל.
עברתי טסט שני, אבל כששואלים אותי איזה טסט עברתי, אני אומר ראשון.
4:45
Moderators
10/10/10
Offline
Morgan אמר
מגילא יכולתי בכלל לקרוא את הסיפור עד הסוף. הייתי מזועזעת. אני מזועזעת ממה שאמרו להם- אם חוטפים אתכם תהרגו את עצמכם. אני יודעת שעושים את זה בצבא, אבל פתאום כשאמרת את זה זה הפך כל כך מוחשי. פתאום כשאמרת את זה הבנתי איך מאמנים אותם בצבא לשנאה עצמית. מלמדים אותם שהם כלום, שהם חלק מאיזו מערכת עכשיו והחיים שלהם שווים לחרא, שהם משרתים, שהם עוד בורג קטן בתוך המערכת, שהחיים שלהם לא שווים והחיים של אזרחי המדינה יותר חשובים. מאמנים את הגוף, את כל המערכת האינסטנקטיבית לחשוב ככה.
מורגן
לא אמרו להם תהרגו את עצמכם אלא תצילו את עצמכם בכל מחיר, כל עוד אתם בשטח ישראלי, ובלבד שלא תיעלמו באיזה כפר ערבי או כלא נעלם של החמאס, כי משם הסיכויים לצאת בחיים הם פרומיל, ובייסורי זוועות. זה בכלל לא קשור בשנאה עצמית אלא באהבה עצמית. מה שאמרו להם זה שמוטב להסתכן ולמות תוך כדי ניסיון להציל את עצמך, מאשר בייסורי תופת אחר כך. הדימיון האכזרי של השובים הללו זה לא משהו שמישהו רוצה לפגוש.
אולי זה נשמע לך נורא כשאת נמצאת בביטחון היחסי של הבית. אבל במלחמה אנחנו מתים. כולנו. אזרחים וחיילים, צדיקים ופושעים, ילדים וזקנים, חלשים וחזקים. במלחמה אנשים מתים. זה פשוט לגמרי. זה עניינה של מלחמה, אף פעם מלחמה לא היתה משהו אחר. אף אחד לא אומר לחיילים שאזרחים שווים יותר או שווים פחות מהם. להיפך. מה שאומרים להם זה שכל חייל אחד חטוף, מת או חי, עולה בעוד חמישה או עשרה או מאה או אלף או עשרת אלפים אחרים שמתים, וכל עיסקת חטיפה ממשיכה את המלחמה עד בלי סוף, משום ששוב ושוב מחזירים לפעילות כאלה שכבר הוצאו ממנה. והוצאו ממנה במחיר של חיים אחרים.
במבט מלמעלה, החיים של כולם שווים באותה מידה. דווקא משום כך תפקידם של האחראים הוא לא לאפשר מוות נוסף. וזה מה שהם מנסים לעשות.
13:22
13/12/12
Offline
הבן, שיעורים זה דבר מורכב :-)
אבל נדמה לי שעולות שאלות של אמון באנשים אחרים. יכול להיות שדווקא קצת קשה לך לתת אמון ואתה מלכתחילה חושד שהם עלולים לפגוע בך?
גם אם כך, הבחירה שלך לחזק קודם-כל את עצמך נכונה (גם אם בה לא מתמצה הסיפור). חלק מהיכולת שלנו לבטוח באחרים נובעת מהעובדה שאנחנו יודעים שבמקרה שיאכזבו אותנו - נוכל לסמוך על עצמנו ולהגן על עצמנו. כך אפשר לשחרר את עצמנו לתת אמון.
13:32
08/11/13
Offline
Lee אמר
הבן, שיעורים זה דבר מורכב :-)אבל נדמה לי שעולות שאלות של אמון באנשים אחרים. יכול להיות שדווקא קצת קשה לך לתת אמון ואתה מלכתחילה חושד שהם עלולים לפגוע בך?
גם אם כך, הבחירה שלך לחזק קודם-כל את עצמך נכונה (גם אם בה לא מתמצה הסיפור). חלק מהיכולת שלנו לבטוח באחרים נובעת מהעובדה שאנחנו יודעים שבמקרה שיאכזבו אותנו - נוכל לסמוך על עצמנו ולהגן על עצמנו. כך אפשר לשחרר את עצמנו לתת אמון.
ההפך.
יש לי בעיה שאני יותר מדי נותן אמון באנשים. יותר נכון היתה לי בעיה כזאת.
הנאיביות הזאת, הובילה אותי לחיק הדת היהודית האורתודוקסית (חזרה בתשובה), חוויתי משהו שגרם לי לא לתת מיליגרם של אמון במערכת ובפרט באנשים האלה. (ולחזור בחצי-שאלה)
אז השיעור הוא בדיוק ההפך לדעתי. להיות נאמן לעצמי - ולא לתת אמון באנשים שמרחיקים אותי מהאני הפנימי שלי. מהאמת שלי.
פה נגמרת סוגיית האמון מבחינתי. באופן כללי, בחיים, באנשים הנורמליסטים - אני דיי ממוצע. כבדהו וחשדהו.
13:51
13/12/12
Offline
ראה, כשיש סוגיה שרלוונטית לעבודה שלנו, היא יכולה להתבטא בכיוון אחד או בכיוון הנגדי.
עם זאת, (אל תכעס עליי :-) ) דווקא בעקבות התשובה התקיפה-משהו שלך, ארשה לעצמי להתעקש להציע לך לבדוק בכל זאת את הכיוון שאני הצעתי. ונדבר בעוד עשר שנים.
22:14
08/11/13
Offline
Lee אמר
ראה, כשיש סוגיה שרלוונטית לעבודה שלנו, היא יכולה להתבטא בכיוון אחד או בכיוון הנגדי.עם זאת, (אל תכעס עליי :-) ) דווקא בעקבות התשובה התקיפה-משהו שלך, ארשה לעצמי להתעקש להציע לך לבדוק בכל זאת את הכיוון שאני הצעתי. ונדבר בעוד עשר שנים.
אוקי. עשינו עסק חח.
אגב יש מצב לראות את ההתקדמות שלי באומנויות הלחימה דרך הטרנזיטים במפה ? , זה פשוט נהיה קשה יותר ויותר מאימון לאימון. בדיוק לא מספיק להתאושש בזמן או לדחוף מספיק.
יותר מדי שטפי דם, צווארים תפוסים, כאבים בשכמות. אפילו יצא לי לבכות כמה פעמים. יותר מדי לחץ.
ובעוד כחודשיים שבתאי יכנס לבית 1 ויעשה 60 למארס ושבתאי - אלו שקשורים יותר לגוף + יופיטר בבית 10 שיעשה למרס ושבתאי 120. ואוראנוס גם ב-60 למרס.
מרס במרכז תשומת הלב בחודשים הקרובים גם הלונר ריטורן כל חודשיים - בבית 1. בית 1 הולך לככב, אבל אני לא יודע אם אני עושה דרך לקראת בעיות בריאות חלילה או לחיזוק והעצמה שלי.
אין לי כוח לעוד משבר. אני מרגיש שבור
8:54
17/10/10
Offline
מגי אדם אמר
Morgan אמר
מגילא יכולתי בכלל לקרוא את הסיפור עד הסוף. הייתי מזועזעת. אני מזועזעת ממה שאמרו להם- אם חוטפים אתכם תהרגו את עצמכם. אני יודעת שעושים את זה בצבא, אבל פתאום כשאמרת את זה זה הפך כל כך מוחשי. פתאום כשאמרת את זה הבנתי איך מאמנים אותם בצבא לשנאה עצמית. מלמדים אותם שהם כלום, שהם חלק מאיזו מערכת עכשיו והחיים שלהם שווים לחרא, שהם משרתים, שהם עוד בורג קטן בתוך המערכת, שהחיים שלהם לא שווים והחיים של אזרחי המדינה יותר חשובים. מאמנים את הגוף, את כל המערכת האינסטנקטיבית לחשוב ככה.
מורגן
לא אמרו להם תהרגו את עצמכם אלא תצילו את עצמכם בכל מחיר, כל עוד אתם בשטח ישראלי, ובלבד שלא תיעלמו באיזה כפר ערבי או כלא נעלם של החמאס, כי משם הסיכויים לצאת בחיים הם פרומיל, ובייסורי זוועות. זה בכלל לא קשור בשנאה עצמית אלא באהבה עצמית. מה שאמרו להם זה שמוטב להסתכן ולמות תוך כדי ניסיון להציל את עצמך, מאשר בייסורי תופת אחר כך. הדימיון האכזרי של השובים הללו זה לא משהו שמישהו רוצה לפגוש.
אולי זה נשמע לך נורא כשאת נמצאת בביטחון היחסי של הבית. אבל במלחמה אנחנו מתים. כולנו. אזרחים וחיילים, צדיקים ופושעים, ילדים וזקנים, חלשים וחזקים. במלחמה אנשים מתים. זה פשוט לגמרי. זה עניינה של מלחמה, אף פעם מלחמה לא היתה משהו אחר. אף אחד לא אומר לחיילים שאזרחים שווים יותר או שווים פחות מהם. להיפך. מה שאומרים להם זה שכל חייל אחד חטוף, מת או חי, עולה בעוד חמישה או עשרה או מאה או אלף או עשרת אלפים אחרים שמתים, וכל עיסקת חטיפה ממשיכה את המלחמה עד בלי סוף, משום ששוב ושוב מחזירים לפעילות כאלה שכבר הוצאו ממנה. והוצאו ממנה במחיר של חיים אחרים.
במבט מלמעלה, החיים של כולם שווים באותה מידה. דווקא משום כך תפקידם של האחראים הוא לא לאפשר מוות נוסף. וזה מה שהם מנסים לעשות.
אהבה עצמית זה בטוח לא. כן זו דרך הישרדות כזו או אחרת. אבל אהבה עצמית? בוא לא ניסחף.
no one forgets the truth,they just get better at lying
1 Guest(s)
