Lee אמר
יש לבן-זוגי ולי אופוזישן מארס-ונוס בקומפוזיט + סקוויר בסינסטרי 

(הוא המארס, אני הונוס)

ואני ממש לא מרגישה שהתיאור הקטסטרופאלי הולם אותנו. אנחנו אפילו לא כל-כך רבים, לפחות לא ממש. 

 

לעומת זאת, הייתה לי פעם צמידות ונוס מארס בסינסטרי - וזה היה אסון. הייתה משיכה מטורפת שרצה הרבה לפני הרגש (דבר שלי תמיד עושה לא טוב) ומגנטה באופן שלא איפשר להתנתק זמן רב גם כשהקשר היה גהינום. 

לי, זוויות בקומפוזיט זה לא משפיע כמו בסינסטרי..
ולא התכוונתי ל סקוויר, זווית סקוויר בין ונוס למארס זה דווקא פועל בצורה הרבה יותר חיובית..
ובמפה עם הצמידות ונוס-מארס שהייתה לך, היו שם עוד גורמים או רק זה?
כי יכול להיות שבאמת מה שהחזיק את הקשר הייתה הזווית הזאת רק, שבאמת קשורה במשיכה כמון שתיארת

אני בכלל לא בטוחה שסקוייר יותר נוחה תמיד מאופוזישן. אולי היא יותר מוגדרת ומכוונת, אבל יכולה ללחוץ ולתבוע לא פחות.

(אני גם לא בטוחה בקשר לכך שזוויות בקומפוזיט פחות משפיעות, אבל זה כבר עניין אחר...)

בכל מקרה, מהמעט שלמדתי מזוויות דיסהרמוניות בכלל, וספציפית בסינסטרי, הן מחפשות פתרון שהוא שונה ממה שכל צד מושך אליו. אולי סקוויר יותר מוגדר ואופוזישן יחייב דיאלוג מתמיד - אבל העיקרון הוא אותו העיקרון. צריך פתרון שלישי.