חבריי הנושמים שדמם דופק ללא הפרעה, אני בלילה. זה כל המשפט וכל המחשבה. אני בלילה. מים מהברז. טוב שיש כוס לחצוץ בין מים למים. אני עקרב שנושך את הלילה, תאומים שכותב את השתייה לעומק המילה, בתולה שמתפלל בחושך ומונה את דקותיו. וקורה גם פלא גדול מזה - אני גדי שמצא את שלוותו בפיסגת הזרם. יש מדורה ואני סביבה מכל עבר. מרכז המפה הבוער וכל בני אדם מעשנים את מזלם סביבו. זאת הפקה קולנועית בשני גרושים. לילה מאלוהים, מים מהברז, כוס שנותרה מדיירים קודמים, ואני. הכי קשה היה להשיג את האני. יקר. עדין. אם יישבר, אין תחליף. אבל עורבים קראו ללא הרף וכל הקסמים המובטחים קרו גם קרו. ולא נשבר. היקר והנדיר לא נשבר.

מוקדש לכל חברי הפורום ולקוראיו הנסתרים.