Log In
Register
Login with Google
Topic RSS
14:14
Moderators
10/10/10
Offline
קווינקנקס (150) סאטורן-ירח מדגישה ביקורת, רגשות אשם וקושי שבאדם לסלוח לעצמו. אנשים ישרים כסרגל, עומדים במילה ושומרים את בעיותיהם לעצמם. גם כאן יהיו מאד קנאים לפרטיות. לעיתים חוששים מן העתיד או מנסים לשלוט בעתיד על ידי תכנון מפורט, גם אם אין לתכנון זה סיכוי להתממש.
כל זוית שהיא בין ירח לסאטורן תתבטא כך או אחרת בילדות. עם קווינקנקס ביניהם יהיו ילדים מכונסים, ביישנים, חרדתיים, מתקשים לצאת מן הצדפה. לא חולקים רגשות ומחשבות. לעיתים נולדים להורים משני גזעים או שתי תרבויות, או מחליפים ארץ או שהם מאומצים או מה – משהו מבלבל עליהם את תחושת הזהות. מי אני, לאן אני שייך, איפה השורשים שלי. וכמו תמיד עם 150, עלולה להתבטא בנושאי בריאות, לעיתים רזון קיצוני. ובכל המקרים הדברים מתבהרים ומשתפרים ככל שאדם מתבגר. עם סאטורן הזמן פועל לטובה. הורים לילדים עם זוית זו צריכים לפתח רגישות מיוחדת, למצוא את הדרך איך לדובב את הילד מבלי לאיים עליו. איך להיות מעורבים מבלי לעורר בו תחושת פלישה.
השילוב ירח-סאטורן קשור ישירות בפסיכולוגיה, ועם זוית זו של התבוננות האבחנה הפסיכולוגית מתחזקת, בין אם כלפי עצמו ובין אם היכולת להבין אחרים. קולטים כל צל חולף, הבעה שהשתנתה. חשים בצער או שמחה חבויה אצל אחרים, אמת או שקר או הסתרה. והרבה פעמים לא מראים את מה שהבינו. שומרים לעצמם, משחקים את המשחק. אנשים שקשה להבין לרגשותיהם שלהם, אך הם עצמם מבינים היטב ללבם של אחרים.
אדם עם זוית זו במפה שלו בא ללמוד לסמוך על עצמו, לפתח מומחיות-על במקצועו, למלא את חובותיו בדייקנות. לשים לב לבריאות, לתזונה, סדר. אדם ההולך ומתחזק בצעדים קטנים, רוכש ניסיון ולומד להיות בלתי תלוי בזולתו. לעיתים בונים משפחה בגיל מוקדם מאד, לעיתים מרחיקים עד כמה שאפשר.
23:21
07/4/11
Offline
תודה מגי
אז מצאתי שתי מפות עם ההבט הזה וזה תואם להפליא
20:46
13/12/12
Offline
זו הזווית המדויקת ביותר במפה שלי.
6:58
Moderators
10/10/10
Offline
ספרי איך את מתחברת אליה, לי. מצד אחד את בנויה משלושה מזלות אוניברסליים, רחבים, פתוחים אל המֵעֵבֶר, ואל מה שקסום ואמוני,
מצד שני הזוית הזו דורשת התמחות, התבוננות, אבחנה, דיוק, ביקורת. אפשר שאת מתחברת לאנשים כאלה?
23:41
13/12/12
Offline
מגי, אני קצת מתקשה לענות. אבל המתח בין המזלות הבסיסיים שלי, אולי אפשר לומר המפה האנרכית-משהו שלי, לבין הסאטורן הזה הוא מאבני היסוד של המפה שלי. לא רק הזוית של ה150 אלא בכלל סאטורן ושלל זוויותיו הדיסהרמוניות.
כתבתי פעם שבמובן מסוים מה שמאפיין אותנו אלה הן הסתירות שלא ניתנות לפתרון. אני יודעת שאת דווקא מחפשת תמיד המשותף בין היסודות :-) אבל אולי לפעמים יש מקומות שכאילו ממש לא ניתנים לגישור - ודווקא שם יש חלק מהאינדווידואליות, מהחותם הייחוד? אז המתח הזה הוא שלי.
אני מוצאת לו פתרון, נדמה לי רק בתחומי היצירה, שם היסודות משלבים . ואולי גם בתחומי המוסר והאתיקה, אבל בחיי היום-יום אני רגישה הרבה שאני כבולה בכבלים של עצמי. לכן גם התשובה לשאלה על האנשים שאני נמשכת אליהם היא לא כל כך. אני אוהבת מאד אנשים רציניים ומחויבים, זה כן, אבל אם הם מאד קפדניים זה חונק אותי. יש מעט בני מזל בתולה שאני מסתדרת איתם... (ואם כן, אז יש להם הרבה אש) והאמת היא שהכי נוח לי עם קשתים אחרים. נדמה לי שזה נובע מכך שאני מרגישה מאד מאד ביקורתית וחונקת את עצמי, אז אני לא מחפשת את זה גם מהחוץ.
12:49
Moderators
10/10/10
Offline
היי לי
נורא מעניין מה שאת אומרת. אכן, יש כאן סתירה בלתי ניתנת לגישור בין העצמאות, החירות והחופשיות של קשת-דלי-דגים לבין הזוית המחמירה הזו בין ירח לסאטורן, שגם באה בדייקנות מצמררת כזו, שלא נתבלבל ונחשוב שלא התכוונו... הזוית הזו מושכת אותך מבחוץ פנימה. מהאוניברסלי אל הקרוב. מרעיונות גבוהים למקום של לחוש אותם בתוכי. מהעצמאות הגברית משהו של דלי-קשת, אל העדינות הנשית המסומלת בירח-ונוס הרגישים כל כך. אני רואה פה סתירה בין מי שהיא אישה לגמרי, מקבלת, מכילה, רכה - ומאידך בעלת דעה נחרצת, אומץ, הולכת בדרכה. משום מה זה מזכיר לי את הדמות הנשית בסרט של אדי מרפי "נער הזהב". סרט נהדר. היא בדיוק אדם כזה. גם רוחנית ואמיצה, גם נשית וכאילו כנועה. כאילו מקבלת ולא מתווכחת, אבל בעצם עושה בדיוק מה שהיא חושבת לנכון.
19:58
13/12/12
Offline
לא ראיתי את הסרט , אבל התיאור שלך די מדויק, מגי :-)
עם השנים, אני הופכת להיות בן אדם אחד בכל זאת.
14:40
17/11/10
Offline
את לא עוסקת בהוראה אבל הוראה סטנדרטית נגיד חינוך מיוחד? הוראה בכיתות מיוחדות? אולי זה היה מחבר הכל ביחד?
17:32
09/9/11
Offline
אני חושבת שכל זווית של ירח-שבתאי שהיא מתוחה היא מאלצת את הילד מגיל מוקדם להתבגר מהר יותר בתחום רגשי.
בין אם זה בגלל נסיבות במשפחה, או חיצוניות אחרות שגורמות לילד לפתח תחושת אחריות גדולה שכבדה עליו.
לאחותי יש את הזוית הזאת, ולי יש סקוויר ביניהם.
0:35
13/12/12
Offline
לא אלינה. זה רחוק ממני מאד. :-)
0:42
13/12/12
Offline
מגי, מה שאולי לא כתבתי זה עד כמה אני מזדהה עם מה שכתבת לגבי הילדות.
עם השנים, לפחות לתקופות, אני לומדת להרגיש שפע וחסד וקרבה. אבל בילדות היה לי מאד מאד (מאד מאד) קשה. אני לא בטוחה שסיימתי עד עכשיו להפנים איזו מועקה רבצה עליי. מכאיב להתבונן בזה.
1 Guest(s)
